audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    תימן - כלל תימן חיים אסנפי
  • 2.
    תימן - כלל תימן חלא
  • 3.
    תימן - כלל תימן יואל סיאני, יעקב שרעבי
  • 4.
    תימן - כלל תימן יחיאל נהרי, יצחק נהרי
  • 5.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
  • 6.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אם תחפצה
מעגל השנה לכל עת;שבועות;שבת
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • תַּחְפְּצָה – תרצה.
    • בֶן אִישׁ – בן אדם.
    • לְסוֹדוֹת נִבְחֲרוּ – ללמוד את סודות התורה הנבחרים.
    • תִּקְנֶה לְךָ חָבֵר – רכוש לך חבר ללימוד משותף, חברותא, כפי שאמר יהושע בן פרחיה במשנה אבות א, ו: עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָל הָאָדָם לְכַף זְכוּת.
    • וְרֵעִים יָקְרוּ – וחברים יקרים, חשיבותם רבה. נראה שזהו שימוש דרשני על יסוד הפסוק מתהלים קלט, יז וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם, שבו כנראה משמעות המלה 'רעים' היא רעיונות.
    • בַּעֲבוּר יְחִי לִבָּךְ – כדי שלבך יימלא בחיות, כמו שמופיע בתהלים (כב, כז): יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ יְהַלְלוּ ה' דֹּרְשָׁיו יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד וכן שם (סט, לג): רָאוּ עֲנָוִים יִשְׂמָחוּ דֹּרְשֵׁי אֱלֹהִים וִיחִי לְבַבְכֶם.
    • וְתִשְׂמַח נַפְשְׁךָ – עפ"י הלשון בתהלים פו, ד: שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ אֲדֹנָי נַפְשִׁי אֶשָּׂא.
    • שֵׂכֶל וְהַנֶּפֶשׁ בְּטוֹב יִתְחַבְּרוּ – בכך יהיה איזון חיובי בין השכל לבין הנפש, משכן הרגש.
    • וּלְבַשׁ עֲנָוָה – ונהג במידת הענווה ושפלות הרוח. הביטוי מופיע בפרק קנין תורה בסוף מסכת אבות. שם נאמר בשם ר' מאיר: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ, נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב... וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה.
    • מִיְּמֵי בַּחְרוּתְךָ – מימי צעירותך. הביטוי מופיע בקהלת יא, ט: שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶךָ... וכן בקהלת יב, א וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ.
    • וּמְאַס עֲצַת רֵיקִים – תשנא רעיונותיהם ועצותיהם של אנשים ריקים מדעת.
    • יִתְיָהֲרוּ – יתגאו.
    • שֵׁם טוֹב לְךָ יֵצֵא – תתפרסם לטובה. הביטוי מופיע גם בדברי רבן גמליאל במשנה אבות ב, ז: ...קָנָה שֵׁם טוֹב, קָנָה לעַצְמוֹ. קָנָה לוֹ דִבְרֵי תוֹרָה, קָנָה לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. ובדברי ר' שמעון במשנה אבות ד, יג: שְׁלשָׁה כְתָרִים הֵם, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן.
    • וְתַשִּׂיג חֶפְצְךָ – תקבל את רצונך.
    • חַפֵּשׂ בְּמַּסֶּכְתּוֹת, גְּאוֹנִים חִבְּרוּ – חפש ולמד את מסכתות התלמוד שכתבו חכמים.
    • מִשְּׁנַת חֲכָמִים מֵאֲבוֹתָם קִבְּלוּ – התורה שבעל פה שהחכמים קיבלו מאבותיהם.
    • יוֹם סָבְבוּ סִינַי – ביום שעמדו סביב הר סיני. לפי המסורת התקבלה בהר סיני גם התורה שבכתב וגם התורה שבעל פה. כך מובא בשם ר' יהושע בן לוי (ויקרא רבה כב, א): "אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד להורות בפני רבו כבר נאמר למשה מסיני". וכן מימרת ר' יוחנן בבבלי (מגילה יט, ע"ב): "מאי דכתיב ועליהם ככל הדברים אשר דבר ה' עמכם בהר מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים ומה שהסופרים עתידין לחדש", ועוד.
    • בְּשִׂכְלָם נָהֲרוּ – הבינו, האירו. הגיעו למדרגה שכלית גבוהה.
    • עָלָה אֲבִי כָל הַנְּבִיאִים עַד מְרוֹם – משה עלה לשמים.
    • אֶל הָעֲרָפֶל – כפי שמתואר בשמות כ, יח: וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים.
    • פְּעָמָיו – צעדיו.
    • וְגַלְגַּל וְאַדְרִיכַל מְלַוִּים לוֹ בְּחֵן – משה היה מוקף בצבא השמים. ראו בראשית רבה סח, יב.
    • עָלָה וּפָתַח כָּל שְׁעָרִים נִסְגְּרוּ – כך נאמר על משה במדרש אותיות רבי עקיבא השלם א, נוסח א, אות א: "...שחמשת אלפים שערי חכמה נפתחו לו למשה בסיני כנגד חמשה חומשי תורה ושמונת אלפים שערי דעה כנגד שמונה נביאים ואחד עשר אלפים שערי בינה כנגד אחד עשר כתובים".
    • נוֹכַח פְּנֵי סִינַי – מול הר סיני.
    • נִקְהֲלוּ – נאספו.
    • גַּם מַלְאֲכֵי מַעְלָה דְּגָלִים עָבְרוּ – המלאכים נאספו למחנותיהם, כפי שנאמר בקובץ המדרשים ילקוט שמעוני במדבר ב, רמז תרפז: "כיון שנגלה הקב"ה על הר סיני, ירדו עמו עשרים ושנים אלף רבבות מרכבות של מלאכים, שנאמר 'רכב אלהים רבותים', והיו כולם עשוים דגלים דגלים, לכך נאמר דגול מרבבה".
    • אֵשׁ יָרְדָה מֵהַשְּׁכִינָה – כפי שמתואר בשמות יט, יח: וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד.
    • סָחֲרָה – הקיפה וסובבה את ההר.
    • קוֹלוֹת וּבְרָקִים וְעָנָן נֶחְבְּרוּ – במעמד הר סיני השתלבו קולות וברקים וענן, כאמור בשמות יט, טז: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה.
    • לוּחוֹת שְׁנַיִם – שני לוחות הברית.
    • בְּיֹשֶׁר נִכְתְּבוּ – לפי הפסוק מקהלת יב, י: בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לִמְצֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת, הנדרש ברש"י כתורת משה.
    • בָּם דִּבְּרוֹת עֶשֶׂר – עשרת הדברות בשני לוחות הברית.
    • בְּעֵדוּת – בעדותם של ישראל, שנכחו באותו מעמד. התורה מכונה עדות גם בתהלים יט, ח: תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי.
    • נֶחְקְרוּ – נבחנו.
    • שָׁמְעוּ לְאָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ מִפִּי הַגְּבוּרָה – לפי הבבלי (מכות כד ע"א והוריות ח ע"א), את שתי הדברות הראשונות, "אנכי" ו"לא יהיה", המנוסחות בגוף ראשון, שמעו ישראל ישירות מפי הקדוש ברוך הוא. יתר הדברות נשמעו בתיווכו של משה.
    • בָּרוּךְ אֲשֶׁר זִכָּה עֲדָתוֹ לַחֲזוֹת – מבורך האלוהים שאפשר לעמו לראות ישירות את מתן התורה.
    • תּוֹרָה תְּמִימָה – תורה שלמה, לפי האמור בראשית הפסוק ששובץ לעיל מתהלים יט, ח: תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי.
    • בָהּ נְפָשׁוֹת כָּשְׁרוּ – שהכשירה ופיתחה את נפשות לומדיה ומקיימיה.
    • זָכְרָה – זְכוֹר.
    • אֲדוֹן הַכֹּל – כינוי לה'. במקרא מופיע מקורו כ"אדון כל הארץ". כמו למשל ביהושע ג, יא הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן ובמקומות נוספים. בספרות ההיכלות מופיע כבר ביטוי זה. כך למשל בפתיחת תפילת "עלינו לשבח": עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל. לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית.
    • לְחֵן תּוֹרָתְךָ – את תורתך בעלת החן.
    • קַבֵּץ פְּזוּרֵינוּ – אסוף גלויותינו.
    • יַשֵּׁר דְּרָכֵינוּ – כפי שמתפלל דוד בתהלים ה, ט: ה' נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ.
    • לְמַעַן חַסְדְּךָ – משום שאתה בעל חסד, כמו שנאמר למשל בתהלים ו, ה: שׁוּבָה ה' חַלְּצָה נַפְשִׁי הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ.
    • כִּי עַל יְרֵאֶיךָ חֲסָדִים גָּבְרוּ – כי טובותיך גדולות ומרובות ביחס למעשי האנשים היראים, שעליהם אתה משפיע טובות אלו. יש בכך שיבוץ של הפסוק מתהלים קג, יא כִּי כִגְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ גָּבַר חַסְדּוֹ עַל יְרֵאָיו.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?