audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    חסידויות נוספות - חסידות בוסטון לוי יצחק הורביץ בן פנחס דוד מבוסטון
  • 2.
    חסידים - חסידות כללי ברוך ברנר
  • 3.
    חסידים - חסידות כללי צבי זלבסקי
  • 4.
    חסידים - חסידות רוז'ין לא ידוע
  • 5.
    מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה מנוחה דהן
  • 6.
    מרכז אסיה וקווקאז - הודו יהונתן דקל
  • 7.
    סוריה - דמשק יוסף דנה, משה לאטי, נסים לאטי
  • 8.
    סוריה - חלב (ארם צובה) משה חבושה
  • 9.
    סוריה - חלב (ארם צובה) מתפללי בית כנסת אוהבי ציון
  • 10.
    סוריה - חלב (ארם צובה) פייטנים מקהילת ארם צובה, ניו יורק
  • 11.
    סוריה - חלב (ארם צובה) קבוצת חזנים
  • 12.
    סוריה - חלב (ארם צובה) קבוצת חזנים, ירושלים 1960
  • 13.
    סוריה - חלב (ארם צובה) שחרית
  • 14.
    עכשווי - ישראל אילן דמרי
  • 15.
    עכשווי - ישראל אסתי קינן
  • 16.
    עכשווי - ישראל ברוך ברנר
  • 17.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אל מסתתר
מעגל השנה ימים נוראים;לכל עת;שבת;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש


  • • אֵל מִסְתַּתֵּר – הביטוי אל מסתתר מופיע ישעיהו מה, טו: אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר.
    • חֶבְיוֹן – מקום נסתר. זוהי מלה יחידאית במקרא, מופיעה אצל חבקוק הנביא (ג, ד): "וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה".
    • שַׁפְרִיר – שפריר היא מילה יחידאית במקרא (ירמיהו מג, י) והפרשנים פירשו אותה במשמעות של אהל, אפריון, חופה.
    • הַשֵּׂכֶל הַנֶּעְלָם מִכָּל רַעְיוֹן – כינוי לאל, שהוא השכל הנעלם, היינו שכל שאינו נתפס על ידי שום מחשבה אנושית. המימד הנעלם, האַיִן, שייך לספירה הגבוהה – ספירת הכתר, בה עוסק הבית הראשון, שאינה ברת תפישה לאדם.
    • עִלַּת הָעִלּוֹת – סיבת הסיבות. הקב"ה הוא "הסיבה הראשונה" והמקור הראשון של הכל.
    • מֻכְתָּר בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן – רומז לספירת כתר, שהיא הספירה העליונה, ומבטאת את הרצון העליון. כשם שאצל האדם הרצון הוא הכוח המניע והוא ללא דעת והסבר הגיוני, כך הרצון העליון הוא הדבר הגבוה והמזוכך ביותר, ההתחלה של הכל, וכל השאר תוצר שלו. הוא הסיבה הראשונה לכל ההשתלשלות של ההוויה וממנו נובעות שאר הספירות.
    • כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ – ימליכו אותך, על פי מלות הקדושה הנאמרת בחזרת הש"ץ בתפילת מוסף בשבתות וחגים: כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי מַעְלָה עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל קְבוּצֵי מַטָּה.
    • בְּרֵאשִׁית תּוֹרָתְךָ הַקְּדוּמָה רְשׁוּמָה חָכְמָתְךָ – רומז לספירת חכמה שהיא ראשית ההתגלות. ספירת הכתר מצויה בעילום, בהעלם, וספירת חכמה היא התחלה של גילוי בעולם. אף על פי כן ספירת חכמה נקראת אָין, כיוון שמהותה של ספירת חכמה היא נקודה. כשם שנקודה במובנה הפיזי היא חסרת מימדים כך החכמה עדיין לא קיימת במימדי העולם הזה, היא התגלות של התחלת רעיון שעדיין אין לו קיום מלא, התנוצצות של רעיון שעוד אי אפשר להסביר ולהבין. ספירת החכמה היא כנגד האות יו"ד בשם ה', הדומה בצורתה לנקודה. הנקודה היא חסרת קיום ממשי בעולם, ומהותה היא התחלה, פוטנציאל להתגלות של רעיון. הבינה, שהיא הספירה שבאה לאחר החכמה, מפתחת את הרעיון ונותנת לו קיום. התורה מזוהה עם ספירת חכמה, ראשית ההתגלות.
    • תּוֹרָתְךָ הַקְּדוּמָה – על פי המדרש התורה קדמה לעולם. כפי שמופיע בתנא דבי אליהו פרק לא: "כך היה הקדוש ברוך הוא מביט בתורה וברא את העולם...אבל אמרו ז' דברים קדמו לעולם תורה ותשובה וגיהנם וגן עדן וכסא הכבוד ושמו של בן דוד ובית המקדש, תורה מנין שנאמר (משלי ח) ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז..."
    • חָכְמָתְךָ הַסְּתוּמָה – ספירת חכמה סתומה, לא מובנת, נעלמה.
    • מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְהִיא נֶעְלָמָה – ספירת חכמה מכונה אָין, כפי שמוסבר לעיל. עפ"י הפסוק באיוב כח, יב: וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה. אפשרות נוספת: ספירת החכמה משתלשלת מספירת הכתר שהיא נעלמה ועל כן מגיעה מהאָין.
    • רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ – יראת ה' היא הראשית והיסוד של החכמה. מי שאין לו יראת ה' אין ממש בחכמתו. כפי שמופיע במסכת אבות בפרק ג, משנה ט: "רבי חנינא בן דוסא אומר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת". השיבוץ לקוח מתהלים קיא, י: רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ.
    • רְחוֹבוֹת הַנָּהָר – על פי עץ חיים לר' חיים ויטל (שער הנקודים) רחובות הנהר הם היסוד של הבינה. הביטוי לקוח מבראשית לו, לז: וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר.
    • נַחֲלֵי אֱמוּנָה – הבינה היא כנחל – סמלה של ספירת בינה בגוף הוא הלב, המקושר לאמונה.
    • מַיִם עֲמֻקִּים יִדְלֵם אִישׁ תְּבוּנָה – האיש הנבון כמו דולה ומעלה מן החכמה, שהיא כמים עמוקים, את תמצית הרעיון. כח הבינה הוא היכולת להגדיר ולהרחיב. ספירת בינה היא פיתוח של החכמה, הבנת דבר מתוך דבר, הנעשה בתהליך הלימוד; הלשון עפ"י משלי כ, ה: מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה.
    • חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה – ישנם חמישים שערים לבינה, והאדם מסוגל להשיג רק 49 מהם, כפי שמופי בלתמוד הבבלי: "נ' שערי בינה נבראו בעולם וכולן ניתנו למשה חסר אחד" (ראש השנה כא, ע"ב; נדרים לח, ע"א).
    • אֱמוּנִים נוֹצֵר יְיָ – ה' מגן על מאמיניו, השיבוץ מתהלים לא, כד: אֱמוּנִים נוֹצֵר יְיָ.
    • עֵינֵי כָל נֶגְדֶּךָ – עיני הכל נשואות אל הקב"ה.
    • רַב חֶסֶד– זוהי אחת מי"ג מדות של הקב"ה: אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת (שמות לד, ו); פה רומז לספירה הרביעית, ספירת חסד, שהיא הספירה של ההשפעה והנתינה.
    • מֵעַל שָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ – חסדו של הקב"ה גדול וממלא את העולם כולו ואף מעבר לשמים. השיבוץ מתהלים קח, ה: כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ.
    • אֱלֹהֵי אַבְרָהָם - אברהם אבינו מזוהה עם ספירת חסד. אברהם היה עסוק כל חייו בנתינה ובהשפעה – גיור אנשים, הכנסת אורחים.
    • זְכֹר דָבָר לְעַבְדֶּךָ – זכור את ההבטחה שהבטחת לאברהם עבדך. השיבוץ מתהלים קיט, מט: זְכָר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי: השיבוץ מתהלים מרחיב את המשמעות עבדך לכל אדם שהוא עבד ה', ועל כן מרמז גם להבטחה שהבטיח ה' לאברהם וגם לייחול של כל אדם העובד את ה'.
    • חַסְדֵי יְיָ אַזְכִּיר תְּהִלּוֹת יְיָ – השיבוץ מישעיהו סג, ז: חַסְדֵי יְיָ אַזְכִּיר תְּהִלּוֹת יְיָ.
    • מָרוֹם נֶאְדָּר בְּכֹחַ – הקב"ה גדול כח וגבורה, הלשון עפ"י שמות טו, ו: יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּח.
    • וּגְבוּרָה – רומז לספירת גבורה שהיא הספירה של מידת ההגבלה והדין.
    • מוֹצִיא אוֹרָה מֵאֵין תְּמוּרָה – ממצב שהדברים הם בלתי נבדלים ואין בהם התבחנות והבדלה, הקב"ה מוציא את האור המבדיל בין דבר לדבר. לכן מקושר לספירת גבורה, שמידתה היא דין וגבול המבדיל בין דבר לדבר.
    • פַּחַד יִצְחָק – כינוי לקב"ה, אשר יצחק ירא אותו. הביטוי מופיע בבראשית לא, מב; נג. מידת היראה שייכת לספירת גבורה. יצחק אבינו מייצג את מידת הגבורה, מידת הדין, שמהותה היא גבולות. ואכן יצחק הוא האב היחיד שלא עוזב את ארץ ישראל, לא עובר את הגבולות, נמנע מעשיה שיש בה התרחקות מה'.
    • מִשְׁפָּטֵנוּ הָאִירָה – דווקא בהקשר של מידת הדין, הבקשה מהקב"ה היא שיאיר את הדין, ימחל.
    • אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ – אחת מברכות תפילת העמידה: אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ.
    • מִי אֵל כָּמוֹךָ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת – שאלה רטורית במשמעות של – אין עוד אל כמו הקב"ה שמעשיו כה נפלאים. הלשון עפ"י שני פסוקים. האחד ממיכה ז, יח: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ... הביטוי "עושה גדולות" מופיע מספר פעמים באיוב.
    • אֲבִיר יַעֲקֹב - כינוי לקב"ה, אבירם ואדונם של ישראל. יעקב אבינו מייצג את ספירת תפארת. הוא נקרא בחיר האבות, ולמעשה ממזג בתוכו את תכונותיו של אברהם ושל יצחק – חסד וגבורה. יעקב זוכה שכל בניו ימשיכו את דרכו, ויקימו את כל שבטי ישראל, היות ונמצא במידת האמצע, המידה הנכונה.
    • נוֹרָא תְהִלּוֹת – כינוי לקב"ה, שמעשיו נוראים ונפלאים. עפ"י שמות טו, יא: נוֹרָא תְהִלֹּת עשֵׂה פֶלֶא.
    • תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל – רומז לספירת תפארת המזוהה עם יעקב אבינו.
    • כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ – השיבוץ מתהלים סט, לד: כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ.
    • נֵצַח יִשְׁרָאֵל – רומז לספירת נצח. הנצח מייצג את הרצון לנצח ולהתגבר על מכשולים.
    • וּמִבּוֹר גָּלוּת דְּלֵנוּ – הגלות משולה לבור והבקשה מהקב"ה היא שיעלה וימשה אותנו מן הבור, יביא את הגאולה.
    • לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יְיָ – לשורר בעבודת בית המקדש; הפסוק מופיע בספר עזרא (ג, ח) ובדברי הימים (א כג, ד): לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יְיָ. יש כאן משחק מלים: נֵצַח– לְנַצֵּחַ.
    • מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל– הספירות מסודרות הן בסדר טורי והן באופן מרחבי של ימין, שמאל ואמצע. ספירת נצח מצויה בימין, והיא בעלת קווים דומים לספירת החסד המצויה גם היא בימין, ומזוהה עם משה רבנו, ואילו ספירת הוד בשמאל, בעלת קווים הדומים לספירת הגבורה המצויה גם היא בצד שמאל, מזוהה עם אהרון הכהן.
    • יְנִיקַת הַנְבִיאִים – ספירת נצח והוד מסמנות את מקור הנבואה בעולם, משם הנביאים יונקים את כוחם להתנבא, ועל כן ספירות אלו מזוהות עם משה, שהיה גדול הנביאים, ועם אהרון, שעזר לו לבטא את נבואתו.
    • נֶצַח וָהוֹד – רומז לספירת נצח וספירת הוד. שתי הספירות האלו מופיעות כיחידה אחת ונחשבות כשתי פנים של מהות אחת. הנצח, כאמור, מייצג את הרצון לנצח ולהתגבר על מכשולים. ההוד הוא הכוח שלא להיכנע למניעות ועיכובים.
    • יָכִין וּבֹעַז – שתי ספירות אלו מכונות גם יכין ובועז, על שם שני העמודים שעמדו מימין ומשמאל להיכל בבית המקדש (מלכים א ז, כא).
    • וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ – כל עם ישראל יהיו יודעי ה' ותורתו, ע"פ נבואת הנחמה של ישעיהו (נד, יג): וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.
    • וִיסוֹד צַדִּיק בְּשִׁבְעָה נֶעְלָם – רומז לספירת יסוד. אופיה של ספירה זו הוא פנימי ונסתר. מבין שבע הספירות התחתונות – חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות, היא הספירה הנעלמת. ספירת יסוד מנקזת אליה את האורות של הספירות שמעליה ומעבירה אותם למלכות. היא מהווה נקודת חיבור – הן בין הספירות והן במהותה – מסמלת את הברית בין האדם לאל, וכן מסמלת את הקשר הטהור בין איש לאישה המכונה שמירת הברית. ספירת יסוד מזוהה עם יוסף הצדיק, שעמד בנסיון הברית בסיפור אשת פוטיפר.
    • אוֹת בְּרִית הִיא לְעוֹלָם – ברית המילה המצויה בבשרו של האדם היא אות לברית בין עם ישראל לקב"ה.
    • מַעְיַן הַבְּרָכוֹת – השפע אותו מסמל הצדיק, כמעין ממנו נובעות ברכות.
    • צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם – שיבוץ ממשלי (י, כה): וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. בדרך כלל מקושר משפט זה ליוסף הצדיק, המזוהה כאמור עם ספירת יסוד.
    • צַדִּיק אַתָּה יְיָ – ע"פ תהלים קיט, קלז: "צַדִּיק אַתָּה ד' וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיך".
    • נָא הָקֵם מַלְכוּת דָּוִד וּשְׁלֹמֹה - פנייה לקב"ה להקים את מלכות דוד, מלך המשיח. בית זה רומז לספירת מלכות, המקבלת את כל האורות מהספירות שמעליה ומביאה אותם לידי מימוש בעולם. ספירת המלכות אין לה משל עצמה כלום, אך היא זו המממשת את הדברים במציאות. היא משולה לארץ, לאדמה. כמו מלך שאין לו מעצמו – הוא תלוי בעמו כדי להיות מלך עליהם, אך הוא זה שיוצר את הסדר במדינה. דוד המלך מזוהה עם ספירת מלכות.
    • בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ – על פי הנאמר על שלמה: "צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמה בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ" (שיר השירים ג, יא).
    • כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כַּלָּה קְרוּאָה בִּנְעִימוֹ - כנסת ישראל, הכלה, נקראת בנועם אל דודה, הקב"ה. כנסת ישראל מזוהה עם המלכות, ומכונה גם כלה. היא בת זוגו של הדוד – הוא האל.
    • עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד יְיָ – כנסת ישראל תהיה כקישוט וככתר ביד ד', כדברי ישעיהו הנביא (סב, ג): "וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ד' וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף אֱלֹהָיִךְ".
    • חָזָק מְיַחֵד כְּאֶחָד עֶשֶׂר סְפִירוֹת – למרות התיאור של האלוהות בעשר ספירות, המקובל רואה אותן כמהות אחת. הבנה זו היא הייחוד. האדם ("החזק") ההולך בדרך הנכונה, מייחד את עשר הספירות כאחת.
    • מַפְרִיד אַלּוּף לֹא יִרְאֶה מְאוֹרוֹת– מי שמפריד במחשבתו את עשר הספירות ולא מקבל את אחדותו וייחודו של הקב"ה, לא יזכה לאור. ע"פ הפסוק במשלי טז, כח: וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף.
    • סַפִּיר גִּזְרָתָם יַחַד מְאִירוֹת – עשר הספירות מאירות יחד כאבן ספיר, אבן טובה יקרה. עפ"י איכה ד, ז: "אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים סַפִּיר גִּזְרָתָם".
    • תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ – המשורר חותם את שירו בבקשה ששירתו ותפלתו תגיע אל הקב"ה ותתקבל ברצון. כך היא לשון הפסוק בתהלים (קיט, קסט): "תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ ה' כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי".


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?