אודה לאלי / תימן - כללי / שי צברי
כללי
להאזנה
אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ עוֹרְכָה וְעוֹנָה תְּהִלּוֹתֶיהָ אֵל נָא רְפָא נָא לְמַחֲלוֹתֶיהָ תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ בְּנֹעַם מִלִּים לְךָ תִּקְרָאֶה וְשִׁיר וְהִלּוּלִים כִּי לְךָ נָאֶה עַד מָה תַעְלִים עֵינְךָ וְתִרְאֶה זָרִים אוֹכְלִים נַחֲלוֹתֶיהָ תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ רְעֵה אֶת צֹאנְךָ אֲרָיוֹת זָרוּ וּשְׁפֹךְ חֲרוֹנְךָ בְּאוֹמְרִים עָרוּ וְכַנַּת יְמִינְךָ פָּרְצוּ וְאָרוּ לֹא הִשְׁאִירוּ עוֹלְלוֹתֶיהָ תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ הָקֵם מִשִּׁפְלוּת לְרֹאשׁ מַמְלֶכֶת כִּי בְּבוֹר גָּלוּת נַפְשָׁהּ נִתֶּכֶת וּכְרֻם זֻלּוּת לִבָּהּ שׁוֹפֶכֶת בְּדַלֵּי דַּלּוּת מִשְׁכְּנוֹתֶיהָ תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ מָתַי תַּעֲלֶה בִּתְּךָ מִבּוֹר וּמִבֵּית כֶּלֶא עֻלָּהּ תִּשְׁבֹּר וְתַפְלִיא פֶלֶא בְּצֵאתְךָ כְּגִבּוֹר לְהָתֵם וְכַלֵּה מְכַלוֹתֶיהָ תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ חֵילָהּ קָבְעוּ הַגּוֹי כֻּלּוֹ וְטוּבָהּ שָׂבְעוּ וּבָזְזוּ אִישׁ לוֹ וְלִבָּהּ קָרְעוּ וּבְכָל זֹאת לֹא מִמְּךָ נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ זְמִירָהּ שָׁבַת וְחֶשְׁקָהּ תַּגְבִּיר לַחְפֹּץ קִרְבַת דּוֹדָהּ וְתַעֲבִיר מִלֵּב דַּאֲבַת נַפְשָׁהּ וְתָסִיר לְבַקֵּשׁ אַהֲבַת כְּלוּלוֹתֶיהָ תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ נְחֵהָ בְּנַחַת לִנְוֵה רִבְצָהּ רַב נִזְנַחַת מִדּוֹד חֶפְצָהּ וְהִיא כְפוֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ לֹא הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלוֹתֶיהָ תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ חִזְקוּ וְגִילוּ כִּי שֹׁד גָּמַר לְצוּר הוֹחִילוּ בְּרִיתוֹ שָׁמַר לָכֶם וְתַעֲלוּ לְצִיּוֹן וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ מְסִלּוֹתֶיהָ תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ |
פיוט הפותח את תפילות ראש השנה של עדות המזרח והמאגרב. אלו בעצם המלים הראשונות הפותחות את השנה החדשה, בעוד השמש הולכת ושוקעת. יומה האחרון של השנה הולך ומסתיים לו בעת ששרים את הבתים החותמים במלים - תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ וממש ברגעים של תחילת השנה החדשה מגיעים אל הבית האחרון - בית שכולו תקוה ושמחה על הגאולה הקרבה ובאה, החותם במלים: תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ. |
כותר |
אחות קטנה |
---|---|
סולם |
כללי |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
פיוט הפותח את תפילות ראש השנה של עדות המזרח והמאגרב. אלו בעצם המלים הראשונות הפותחות את השנה החדשה, בעוד השמש הולכת ושוקעת. יומה האחרון של השנה הולך ומסתיים לו בעת ששרים את הבתים החותמים במלים - תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ וממש ברגעים של תחילת השנה החדשה מגיעים אל הבית האחרון - בית שכולו תקוה ושמחה על הגאולה הקרבה ובאה, החותם במלים: תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ.
מחבר השיר הוא ר' אברהם חזן גירונדי, בן המאה ה-13, שהיה רב ומקובל מחוג הרמב"ן וחכמי תורת הסוד בגירונה אשר בספרד. הפיוט מושר בלחנים שונים (בבלי, ירושלמי, חלבי, מרוקאי ועוד) אולם ניכר שאלו וריאציות שונות על אותו לחן בסיסי, דבר המעיד על כך שהלחן עתיק מאד, כמו רוב פיוטי הימים הנוראים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?