צור משלו / ג'רבה / שלמה בוכריס
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
|
אוחיל יום יום אשתאה / ר' דוד חסין אוֹחִיל יוֹם יוֹם אֶשְׁתָּאֶה תָּמִיד עֵינִי צוֹפִיָּה אֶעְבְּרָה נָא וְאֶרְאֶה אַדְמַת קֹדֶשׁ טִבֶּרְיָה נָעֲמָה יְשִׁיבָתָהּ גַּם טוֹבָה רְאִיָּתָהּ יָם כִּנֶּרֶת חוֹמָתָהּ שָׁמָּה הָעִיר בְּנוּיָה יְשָׁרִים בְּלִבּוֹתָם נָחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם בְּתוֹכָהּ קְבוּרָתָם כֻּלָּם בְּנֵי עֲלִיָּה דֶּרֶךְ הָהָר יִתְבּוֹנָן קֶבֶר רַבָּן יוֹחָנָן בֵּן זַכַּאי שָׁם יִתְלוֹנָן יָחִיד בְּדוֹרוֹ הָיָה וַחֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים צַדִּיקִים וַחֲסִידִים מִזָּהָב נֶחֱמָדִים מוֹנֶה שְׁבָחָן הָיָה דִּמָּה אֶחָד לְבוֹר סִיד טִפָּה אַחַת לֹא יַפְסִיד וְלַחֲבֵרוֹ קָרָא חָסִיד וְחַד דְּחִיל חוֹבַיָּא בָּם חָכָם בְּעֹז גִּבֵּר כַּמַּעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר אַשְׁרֵי יָלְדָה עַל מַשְׁבֵּר אֶת בְּנוֹ שֶׁל חֲנַנְיָה רֹאשׁ הָהָר שָׁם מַצֵּבָה קֶבֶר רַבִּי עֲקִיבָא עִמּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּ-- עָה אֶלֶף תַּלְמִידַיָּא אַשְׁרֵי הַשָּׂם רַעְיוֹנָיו לִרְאוֹת שָׁם נֶגֶד פָּנָיו רַבִּי חִיָּא וּבָנָיו יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה הַר גָּבוֹהַּ וְרָם עַל הוּקַם עָלָיו מִמַּעַל רַבִּי מֵאִיר הוּא בַּעַל אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא רַבִּי יוֹחָנָן חָנָה שָׁם יַחַד עִם רַב הוּנָא וְעִמָּהֶם רַב כָּהֲנָא וְגַם רַבִּי יִרְמִיָּה נִקְבַּר בְּתוֹכָהּ טָמוּן רַבִּי מֹשֶׁה בַּר מַיְמוֹן הוּא מְפָרֵשׁ דַּת אָמוֹן וְרַב עַל כָּל חַכִּימַיָּא בְּרָם זָכוּר לְטוֹבָה הָרַב נֵיהוּ רַבָּא עֵץ חַיִּים שַׂר הַצָּבָא מִמִּשְׁפַּחַת אַבּוּלְעַפְיָא נֵזֶר קֹדֶשׁ עַל רֹאשׁוֹ אֵלָיו גּוֹיִים יִדְרוֹשׁוּ מִפִּיו תּוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִצַּפְרָא וְעַד פַּנְיָא חֲסִין יָהּ אֵין כָּמוֹהוּ אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ הוּא בְּהֶבֶל רוּחַ פִּיהוּ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ חִדֵּשׁ הָעִיר שִׁכְלְלָהּ חוֹמָתָהּ וְגַם חֵילָהּ בֵּית מִדְרָשׁוֹ כִּלְכְּלָהּ כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הָיָה זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִחְיֶה בְּקִנְיַן הַגּוּף יִהְיֶה בִּרְכַּת הֶדְיוֹט אַל תִּהְיֶה קַלָּה וְגַם בְּזוּיָה קוֹל זִמְרַת רְנָנַי אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹנַי יִהְיוּ לִפְנֵי ה' כְּמוֹ סֹלֶת נְקִיָּה |
|
פיוטו של ר' דוד חסין, בן המאה ה-18, מגדולי משוררי מרוקו. בפיוט זה, המוקדש לעיר טבריה ומספר בשבחה, אנו מסיירים עם ר' דוד חסין בטבריה ובקברות התנאים והאמוראים שבה ומגיעים עד למקום קבורתו של הרמב"ם עפ"י המסורת. מן המתים עובר המשורר לספר בשבחם של החיים - ר' חיים אבולעפיה, מחדש היישוב היהודי בטבריה, אליה עלה עם תלמידיו בשנת ת"ק, שעשה רבות לפריחת היישוב היהודי בטבריה ולבניין העיר ועל כך מהלל ומברך אותו ר' דוד חסין בחתימת השיר. שיר זה נתחבב מאד וזכה לתפוצה עצומה והוא מופיע בספרי שירה של קהילות המזרח השונות. השיר אף זכה למספר חיקויים ועיבודים, דבר המעיד על הפופולריות הרבה שלו. החיקוי הידוע ביותר הוא שירו של השד"ר הארץ-ישראלי, ר' אליהו חזן, שהגיע למרוקו, "פגש" בשיר וחיבר שיר חיקוי - שנקרא אף הוא "אוחיל יום יום" אלא ששירו של ר' אליהו חזן מוקדש לעיר ירושלים וסובב סביבה. |
| כותר |
אוחיל יום יום (טבריה) |
|---|---|
| סולם |
לא ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
פיוטו של ר' דוד חסין, בן המאה ה-18, מגדולי משוררי מרוקו. בפיוט זה, המוקדש לעיר טבריה ומספר בשבחה, אנו מסיירים עם ר' דוד חסין בטבריה ובקברות התנאים והאמוראים שבה ומגיעים עד למקום קבורתו של הרמב"ם עפ"י המסורת. מן המתים עובר המשורר לספר בשבחם של החיים - ר' חיים אבולעפיה, מחדש היישוב היהודי בטבריה, אליה עלה עם תלמידיו בשנת ת"ק, שעשה רבות לפריחת היישוב היהודי בטבריה ולבניין העיר ועל כך מהלל ומברך אותו ר' דוד חסין בחתימת השיר. שיר זה נתחבב מאד וזכה לתפוצה עצומה והוא מופיע בספרי שירה של קהילות המזרח השונות. השיר אף זכה למספר חיקויים ועיבודים, דבר המעיד על הפופולריות הרבה שלו. החיקוי הידוע ביותר הוא שירו של השד"ר הארץ-ישראלי, ר' אליהו חזן, שהגיע למרוקו, "פגש" בשיר וחיבר שיר חיקוי - שנקרא אף הוא "אוחיל יום יום" אלא ששירו של ר' אליהו חזן מוקדש לעיר ירושלים וסובב סביבה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
עוד מוזיקה בסולם לא ידוע
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
