דיינו / לוב / רפאל זרוק
ספרדים צפון אפריקה - לוב
להאזנה
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי בִּמְהֵרָה יָבֹא אֵלֵינוּ עִם מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אִישׁ אֲשֶׁר קִנֵּא לְשֵׁם הָאֵל אִישׁ בֻּשַּׂר שָׁלוֹם עַל יַד יְקוּתִיאֵל אִישׁ גָּשׁ וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ דּוֹרוֹת שְׁנֵים עָשָׂר רָאוּ עֵינָיו אִישׁ הַנִּקְרָא בַּעַל שֵׂעָר בְּסִמָּנָיו אִישׁ וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו אִישׁ זָעַף עַל עוֹבְדֵי חַמָּנִים אִישׁ חָשׁ וְנִשְׁבַּע מִהְיוֹת גִּשְׁמֵי מְעוֹנִים אִישׁ טַל וּמָטָר עָצַר שָׁלשׁ שָׁנִים אִישׁ יָצָא לִמְצֹא לְנַפְשׁוֹ נַחַת אִישׁ כִּלְכְּלוּהוּ הָעוֹרְבִים וְלֹא מֵת לַשַּׁחַת אִישׁ לְמַעֲנוֹ נִתְבָּרְכוּ כַּד וְצַפַּחַת אִישׁ מוּסָרָיו הִקְשִׁיבוּ כְמֵהִים אִישׁ נֶעֱנֶה בָאֵשׁ מִשְּׁמֵי גְבוֹהִים אִישׁ סָחוּ אַחֲרָיו ה' הוּא הָאֱלֹהִים אִישׁ עָתִיד לְהִשְׁתַּלֵּחַ מִשְּׁמֵי עֲרָבוֹת אִישׁ פָּקִיד עַל כָּל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת אִישׁ צִיר נֶאֱמָן לְהָשִׁיב לֵב בָּנִים עַל אָבוֹת אִישׁ קָרָא קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' בְּתִפְאָרָה אִישׁ רָכַב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה אִישׁ שֶׁלֹּא טָעַם טַעַם מִיתָה וּקְבוּרָה אִישׁ תִּשְׁבִּי עַל שְׁמוֹ נִקְרָא תַּצְלִיחֵנוּ עַל יָדוֹ בַּתּוֹרָה תַּשְׁמִיעֵנוּ מִפִּיו בְּשׂוֹרָה טוֹבָה בִּמְהֵרָה בִּמְהֵרָה תּוֹצִיאֵנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה אִישׁ תִּשְׁבִּי תַּצִּלֵנוּ מִפִּי אֲרָיוֹת יְבַשְׂרֵנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשַׂמְחֵנוּ בָּנִים עַל אָבוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת אַשְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה פָנָיו בַּחֲלוֹם אַשְׁרֵי מִי שֶׁנָּתַן לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם כַּכָּתוּב הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בֹּא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם |
"כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח". כך נאמר בתלמוד הבבלי, עירובין מג ע"ב. בעקבות מאמר זה התגלגלה דמותו של אליהו לעמוד במרכזה של סעודת מלווה מלכה, שכן החל מצאת השבת, הוא עשוי להופיע ולבשר את הגאולה. בהתאם לכך, מושר השיר הזה כחלק מהזמירות של מוצאי שבת במנהג קהילות אשכנז. ציפיית הגאולה, הנכרכת בדמות זו, נובעת מהקישור בין ביאתו העתידית של אליהו לבין יום ה', יום הגאולה, לפי פסוקים המסיימים את ספר מלאכי (ג, כג-כד): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם... הפיוט חורז לפי סדר אלפאביתי ולפי ציר הזמן את קורותיו של איש מופלא זה, המזוהה על פי חז"ל עם פנחס, בן תקופתו של משה, ושחייו נמשכים במשך שנים עשר דורות עד נסיו וקנאותו המסופרים בספרי מלכים בתקופת אחאב. ומעניין שהמילה החוזרת ובולטת בשיר היא "אִישׁ" - אולי כדי לומר לנו כי אליהו הנביא, שכל חייו וגם גם הסתלקותו מן העולם היו רצופים נסים ופלאות, היה בסופו של דבר - "אִישׁ", בן אנוש. |
• אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי – לפי הפסוק ממלכים א יז, א: וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב... • בִּמְהֵרָה יָבֹא אֵלֵינוּ עִם מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד – לפי המסורת, אליהו הנביא עתיד לבשר את הגאולה. זאת על יסוד הפסוקים ממלאכי ג, כג-כד: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם... • אִישׁ אֲשֶׁר קִנֵּא לְשֵׁם הָאֵל – אליהו מעיד על עצמו במלכים א יט, י; יד קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ... אליהו מזוהה במדרשים (למשל בפרקי דר' אליעזר מד ועוד) עם פנחס, שאף הוא קינא לה' ועליו נאמר בבמדבר כה, יג: וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. • יְקוּתִיאֵל – משה רבנו, לפי הזיהוי המופיע בתלמוד הבבלי (מגילה יג, ע"א) של משה עם יקותיאל בדרשת הפסוק מדברי הימים א ד, יח: וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ וְאֶת יְקוּתִיאֵל אֲבִי זָנוֹחַ וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד. • בֻּשַּׂר שָׁלוֹם עַל יַד יְקוּתִיאֵל – ה' אומר למשה ביחס לפנחס: לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם (במדבר כה, יב). • גָּשׁ – ניגש. • וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – כפי שנאמר על פנחס: וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר כה, יג). • אִישׁ דּוֹרוֹת שְׁנֵים עָשָׂר רָאוּ עֵינָיו – לפי המדרש המזהה את פנחס עם אליהו, חי הוא חיים ארוכים – שנים עשר דורות - נחשון, שלמון, בועז, עובד, ישי, דוד, שלמה, רחבעם, אביה, אסא, יהושפט ויהורם. • בַּעַל שֵׂעָר בְּסִמָּנָיו... וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו – אלו סימני הזיהוי של אליהו הנביא, כפי שתוארו ע"י שליחיו של אחזיה: ...אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו וַיֹּאמַר אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי הוּא (מלכים ב א, ח). • זָעַף – כעס. • חַמָּנִים – אלילים. אליהו מתרעם על העם ההולך אחר נביאי הבעל, ואומר להם במלכים א יח, כא: וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו... • חָשׁ – מיהר. • וְנִשְׁבַּע מִהְיוֹת גִּשְׁמֵי מְעוֹנִים – גזר על עצירת גשמי השמים, לפי המסופר במלכים א יז, א: וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי. • יָצָא לִמְצֹא לְנַפְשׁוֹ נַחַת – כשחיפש מקום להסתתר בו (ראו מלכים א יז, ג). • כִּלְכְּלוּהוּ הָעוֹרְבִים וְלֹא מֵת לַשַּׁחַת – הוא ניזון מהלחם והבשר שהביאו לו העורבים וממי נחל כרית, כמסופר במלכים א יז, ד-ו. • לְמַעֲנוֹ נִתְבָּרְכוּ כַּד וְצַפַּחַת – בזכותו התברכו כליה של האשה האלמנה מצרפת שאירחה אותו, כפי שמסופר במלכים א יז, טו-טז: וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה כִּדְבַר אֵלִיָּהוּ וַתֹּאכַל הִיא וָהוּא וּבֵיתָהּ יָמִים: כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵר כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד אֵלִיָּהוּ. • מוּסָרָיו הִקְשִׁיבוּ כְמֵהִים – למוסר וללקח שהטיף אליהו הקשיבו ישראל המתגעגעים לקדוש ברוך הוא. • נֶעֱנֶה בָאֵשׁ מִשְּׁמֵי גְבוֹהִים – בויכוח עם נביאי הבעל בהר הכרמל, ה' נענה לאליהו בכך שאש ירדה משמים ושרפה את הקרבנות על מזבח ה', כפי שמסופר במלכים א יח. • סָחוּ – אמרו. • אַחֲרָיו ה' הוּא הָאֱלֹהִים – כפי המסופר במלכים א יח, לט: וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ ה' הוּא הָאֱלֹהִים ה' הוּא הָאֱלֹהִים. • עָתִיד לְהִשְׁתַּלֵּחַ מִשְּׁמֵי עֲרָבוֹת – ה' עתיד לשלוח את אליהו מן השמים, כיוון שהוא לא מת אלא עלה לשם בסערה. • פָּקִיד – מופקד. • עַל כָּל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת – על הנחמות. • צִיר – שליח. • צִיר נֶאֱמָן לְהָשִׁיב לֵב בָּנִים עַל אָבוֹת – כפי שנאמר במלאכי ג, כג הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם... • אִישׁ קָרָא קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' – בחורב אומר אליהו (מלכים א יט, י; יד) ...קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ. • אִישׁ רָכַב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה – כך מסופר על הסתלקותו מהעולם: וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסֳעָרָה הַשָּׁמָיִם (מלכים ב ב, יא). • שֶׁלֹּא טָעַם טַעַם מִיתָה וּקְבוּרָה – אליהו לא מת ולא נקבר כאחד האדם. • תִּשְׁבִּי עַל שְׁמוֹ נִקְרָא – נוסף על שמו גם הכינוי 'תשבי'. • תַּצְלִיחֵנוּ עַל יָדוֹ בַּתּוֹרָה – כשיבוא אליהו, הוא יישב את הקושיות שלא נפתרו, לפי האופן שבו נוהגים לדרוש את המלה תיקו כראשי תיבות - 'תשבי יתרץ קושיות ואבעיות' (ראו הסבר אפשרי לכך בתוספות יום טוב למשנה האחרונה בעדויות.) • בְּשׂוֹרָה טוֹבָה – בשורת הגאולה. • מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה – מחשכת הגלות לאור הגאולה. • מִפִּי אֲרָיוֹת – כינוי לאויבים. • יְשַׂמְחֵנוּ בָּנִים עַל אָבוֹת – כפי שנאמר בפסוק האחרון במלאכי: וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם... • בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת – כיוון שנאמר בתלמוד הבבלי (עירובין מג ע"ב) שמובטח לישראל שאליהו לא יבוא בערבי שבתות, מתחילים לצפות לבואו עם צאתה של השבת. • ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם – חתימת הפיוט בשלום נעשית באמצעות פסוק מתהילים כט, יא: ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. • כַּכָּתוּב – בפסוק האחרון במלאכי. |
כותר |
אליהו הנביא / לוב / קבוצת פייטנים |
---|---|
מסורת |
ספרדים צפון אפריקה - לוב |
לחן ממסורת |
אליהו הנביא / לוב |
מאפייני הקלטה |
מסחרי |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
לכל עת |
מעגל החיים |
ברית מילה |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?