audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

שושנת יעקב צהלה ושמחה

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • הקלטה מסחרית
לתשומת ליבך, עקב מגבלות בתנאי השימוש ניתן לצפות בפריט זה רק מבניין הספרייה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 01.
    לשנה טובה תכתבו
  • 02.
    תפוחים ודבש
  • 03.
    אבינו מלכנו אבינו אתה...חננו ועננו כי אין בנו מעשים
  • 04.
    למה סכה זו אבא טוב שלי
  • 05.
    שישו ושמחו בשמחת תורה
  • 06.
    מעוז צור ישועתי
  • 07.
    מחרוזת סביבון
  • 08.
    מי ימלל גבורות ישראל
  • 09.
    ימי החנכה חנכת מקדשנו
  • 10.
    השקדיה פורחת ושמש פז זורחת
  • 11.
    כי תכתבו
  • 12.
    שושנת יעקב צהלה ושמחה
  • 13.
    חג פורים חג פורים חג גדול ליהודים
  • 14.
    אני פורים אני פורים שמח ומבדח
  • 15.
    תורת אמת נתן לנו
  • 16.
    ישראל ואוריתא
  • 17.
    עוד מימי חרפי
  • 18.
    ברוך אלהינו שבראנו לכבודו
  • 19.
    אשרי הגפרור שנשרף והצית לבבות
  • 20.
    שיר הפרטיזנים
  • 21.
    דבר אלי בפרחים אהובי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר שושנת יעקב צהלה ושמחה
בביצוע מייזנר, בנימין
מתוך New rhythms in the Jewish calender
חברת התקליטים Toronto : B. Z. Maissner
תאריך היצירה c2000
השותפים ביצירה מייזנר, בנימין 1944- (מבצע)
סוגה Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European, Hasidim
שפה heb
מספר מערכת 997008900596105171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • "שושנת יעקב" הוא הקטע החותם את הפיוט "אשר הניא". לפיוט זה אין מלחין ידוע ולכן ייתכנו הבדלים בין הביצועים השונים.
    "אשר הניא" הוא פיוט לחג הפורים, המסכם את סיפור המגילה. על פי ההשערה המקובלת, במקורה הייתה זו ברכה מפויטת, דהיינו גרסה פיוטית לברכה שלאחר קריאת המגילה. עם זאת, בכל המקורות המוכרים נהוג לאומרו לאחר הברכה בליל פורים ולא בתוכה. נוסח הפיוט, משקלו וסגנונו מעידים על קדמותו הרבה (לא יאוחר מן המאה ה-5 לספירה) ועל הורתו בארץ ישראל, כברכות מפוייטות נוספות שהשתמרו בחלקן עד לימינו. בראשי הטורים מופיע אקרוסטיכון אלף-בית מלא, ללא חריזה, וללא חתימת שם הפייטן, שאכן אינו ידוע לנו.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?