מעוז צור
מקהלת קול ציון לגולה |
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ: רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָהחַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָהוּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּהחֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה: דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּיוּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּיוְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּיקֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי: כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָאוְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָהרֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָרֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ: יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּיםוּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִיםוּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּיםבְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים: חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָהנְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָהכִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָהדְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה: |
מָעוֹז צוּר הוא פיוט שנהוג לשיר בחג החנוכה, לאחר הדלקת הנרות. זמן כתיבת הפיוט לא ידוע בדיוק אבל חוקרים מעריכים שאינו מאוחר מאמצע המאה ה-13. שמו של המחבר (מרדכי) נרמז באקרוסטיכון שבראש חמשת הבתים הראשונים של הפיוט. זהותו אינה ברורה, אך יש השערות שמדובר ברבי מרדכי בן הלל מנירנברג או במרדכי בן יצחק הלוי. נהגו לחשוב שהלחן הידוע ביותר כיום הוא לחן גרמני מהמאה ה-16, ומזכיר מאוד בסגנונו שירים פרוטסטנטיים (כוראלים) מאותה תקופה; לא זו בלבד, אלא שכל אחד ממשפטי השיר מופיע גם במזמורים פרוטסטנטיים או שירים חילוניים מגרמניה שלאחר הרפורמציה. מחקרים מאוחרים יותר גורסים שהלחן מוקדם יותר ומקורו בבוהמיה, וייתכן שהגיע מלחנים יהודיים מארץ זו, שמרטין לותר קיבץ ועיבד. ; "שושנת יעקב" הוא הקטע החותם את הפיוט "אשר הניא". לפיוט זה אין מלחין ידוע ולכן ייתכנו הבדלים בין הביצועים השונים. "אשר הניא" הוא פיוט לחג הפורים, המסכם את סיפור המגילה. על פי ההשערה המקובלת, במקורה הייתה זו ברכה מפויטת, דהיינו גרסה פיוטית לברכה שלאחר קריאת המגילה. עם זאת, בכל המקורות המוכרים נהוג לאומרו לאחר הברכה בליל פורים ולא בתוכה. נוסח הפיוט, משקלו וסגנונו מעידים על קדמותו הרבה (לא יאוחר מן המאה ה-5 לספירה) ועל הורתו בארץ ישראל, כברכות מפוייטות נוספות שהשתמרו בחלקן עד לימינו. בראשי הטורים מופיע אקרוסטיכון אלף-בית מלא, ללא חריזה, וללא חתימת שם הפייטן, שאכן אינו ידוע לנו. |
כותר |
מחרוזת על הנסים |
---|---|
כותרים נוספים |
מעוז צור ישועתי [ביצוע מוקלט] שושנת יעקב צהלה ושמחה [ביצוע מוקלט] |
מתוך |
Modeh Ani |
חברת התקליטים |
Place of publication not identified : Galton |
תאריך היצירה |
[date of publication not identified] |
סוגה |
Popular music, Hasidic Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European, Hasidim Synagogue music |
שפה |
heb |
מספר מדף |
JR 03107 |
מספר מערכת |
990002344820205171 |
תנאי השימוש:
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?