audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

שושנת יעקב

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • הקלטה מסחרית
לתשומת ליבך, עקב מגבלות בתנאי השימוש ניתן לצפות בפריט זה רק מבניין הספרייה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 01.
    חג פורים
    1:10
  • 02.
    יום טוב לנו
    1:13
  • 03.
    ליצנים קטנים
    1:47
  • 04.
    שיר הרעשן
    1:08
  • 05.
    ששון ויקר
    2:37
  • 06.
    משחק פורים
    1:41
  • 07.
    שושנת יעקב
    1:46
  • 08.
    הנה באה התזמורת
    2:23
  • 09.
    פזמון לפורים
    1:24
  • 10.
    תן כתף
    1:10
  • 11.
    ליצן קטן
    1:00
  • 12.
    שיר המסכות
    1:23
  • 13.
    חג פורים הנה בא
    1:54
  • 14.
    אור ושמחה ליהודים
    1:36
  • 15.
    משנכנס אדר
    2:14
  • 16.
    שושנת יעקב 2
    1:52
  • 17.
    אני פורים
    1:14
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר שושנת יעקב
בביצוע זהבית
מתוך שירי פורים עם זהבית
חברת התקליטים ראובני הפקות
תאריך היצירה 2015
השותפים ביצירה זהבית (מבצע)
סוגה Popular music
Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European, Hasidim

שפה heb
ISRC IL5848710441
משך 00:01:46
מספר מדף PIL
מספר מערכת 990047435850205171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף:

הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • "שושנת יעקב" הוא הקטע החותם את הפיוט "אשר הניא". לפיוט זה אין מלחין ידוע ולכן ייתכנו הבדלים בין הביצועים השונים.
    "אשר הניא" הוא פיוט לחג הפורים, המסכם את סיפור המגילה. על פי ההשערה המקובלת, במקורה הייתה זו ברכה מפויטת, דהיינו גרסה פיוטית לברכה שלאחר קריאת המגילה. עם זאת, בכל המקורות המוכרים נהוג לאומרו לאחר הברכה בליל פורים ולא בתוכה. נוסח הפיוט, משקלו וסגנונו מעידים על קדמותו הרבה (לא יאוחר מן המאה ה-5 לספירה) ועל הורתו בארץ ישראל, כברכות מפוייטות נוספות שהשתמרו בחלקן עד לימינו. בראשי הטורים מופיע אקרוסטיכון אלף-בית מלא, ללא חריזה, וללא חתימת שם הפייטן, שאכן אינו ידוע לנו.


תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?