audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

שושנת יעקב

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • הקלטה מסחרית
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 01.
    כך הולכים השותלים
  • 02.
    טו בשבט
  • 03.
    רקוד עצי הגן
  • 04.
    האילן
  • 05.
    עץ נטעתי
  • 06.
    שיר לפרי הדר
  • 07.
    אלוהים שמור על אמא
  • 08.
    אמא יקרה לי
  • 09.
    לב אם
  • 10.
    זר פרחים
  • 11.
    מי אוהב את הילדים
  • 12.
    שיר לאמא
  • 13.
    היש כעוללי
  • 14.
    תן לי את ידך
  • 15.
    יש לי אח קטן
  • 16.
    פתחו את השער
  • 17.
    אני פורים
  • 18.
    ליצן קטן נחמד
  • 19.
    ליצנים
  • 20.
    שושנת יעקב
  • 21.
    נגיד
  • 22.
    שיר המסכות
  • 23.
    ששון ויקר
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר שושנת יעקב
כותרים נוספים פרומו המשתה [ביצוע מוקלט]
תשועתם היתה לנצח [ביצוע מוקלט]

בביצוע ירקוני, יפה
מתוך ט"ו בשבט
חברת התקליטים ישראל : הד ארצי
תאריך היצירה [1960 בערך]
השותפים ביצירה אסנר, עוזי 1956- (מעבד מוזיקלי)
ירקוני, יפה 1925-2012 (מבצע)
סוגה Children's songs,Songs, Hebrew
Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European, Hasidim

שפה heb
משך 00:01:09
הערות לחן מסורתי.
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו.
טקסט מסורתי.

מספר מערכת 997008754822105171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • "שושנת יעקב" הוא הקטע החותם את הפיוט "אשר הניא". לפיוט זה אין מלחין ידוע ולכן ייתכנו הבדלים בין הביצועים השונים.
    "אשר הניא" הוא פיוט לחג הפורים, המסכם את סיפור המגילה. על פי ההשערה המקובלת, במקורה הייתה זו ברכה מפויטת, דהיינו גרסה פיוטית לברכה שלאחר קריאת המגילה. עם זאת, בכל המקורות המוכרים נהוג לאומרו לאחר הברכה בליל פורים ולא בתוכה. נוסח הפיוט, משקלו וסגנונו מעידים על קדמותו הרבה (לא יאוחר מן המאה ה-5 לספירה) ועל הורתו בארץ ישראל, כברכות מפוייטות נוספות שהשתמרו בחלקן עד לימינו. בראשי הטורים מופיע אקרוסטיכון אלף-בית מלא, ללא חריזה, וללא חתימת שם הפייטן, שאכן אינו ידוע לנו.


תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?