דבקה החמור

הקלטה מסחרית

מתוך אלבום:

השותפים ביצירה:

זמיר, עמנואל (מלחין, מחבר);
בראון, יחזקאל (מעבד מוזיקלי)

לתשומת ליבך, עקב מגבלות בתנאי השימוש ניתן לצפות בפריט זה רק מבניין הספרייה

נגן שירים ברצף

01.

מגדים לרעי בצנעה מי צפן
02.

דבקה עבאיה
03.

דבקה רפיח
04.

הרועה
05.

אל אדמות לכיש
06.

נפשי הומה
07.

בפאת הכפר
08.

דבקת רועים
09.

ערב שח על פי הבאר
10.

עלי עלי האש
11.

כאגדת רבקה נדברו בי בנות ארם
12.

לב זהב למי למי ועלים של תכלת
13.

שיר ליום כלולות
14.

צליל
15.

לילה בבקעה
16.

קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים
17.

ושלחתי אש בחומת עזה
18.

ליל זהב
19.

הטלה
20.

מחול דיגים
21.

צליל זוגים וצל הערב מרדפים אבק עדרי
22.

דבקה החמור
23.

השועל הבא מדרך אל כרמי קרב
24.

אלת הברקת
25.

ליל קציר
26.

הקוצרים הידד
27.

מגל וחרב
28.

בשדות
29.

באר בשדה חפרוה רועים
30.

בת יפתח
31.

זמר כפרים
32.

מגדים לרעי בצנעה מי צפן

נגן שירים ברצף

	יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וַחֲמוֹר (וְגַם חֲמוֹר יָדַע) וַחֲמוֹר - אֵבוּס בְּעָלָיו. עַל כֵּן אַל נָא תִּתְמָהוּ, יְדִידַי, לְשֶׁמַע אַגָּדָה עַל חֲמוֹר, חֲמוֹר מְאֻלָּף. גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין? גָּאל: יָא לִלְחָטָאבּ, יָא לִלְעֵין! כְּפָר אֶל כְּפָר יַבִּיעַ אֹמֶר וּמְסַפְּרִים תָּמִיד עָלָיו תַּחַת עֵץ שִׁקְמָה אוֹ תֹּמֶר זֶה לָזֶה כָּל בְּנֵי עֲרָב. גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין? גָּאל: יָא לִלְחָטָאבּ, יָא לִלְעֵין! עִם בֹּקֶר לַשָּׂדֶה יָצָא פַלָּאח (וְהַחֲמוֹר הָלַךְ) עִם הַפַּך לִשְׁאֹב מִן הָעֵין אֵפֶנְדִּי עִם הַכֶּרֶס רָץ לַכְּרַךְ וְלַחֲמוֹר עַל גַּב הַחוֹטֵב עֵצִים שׁוּב טוֹעֵן: גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין? גָּאל: יָא לִלְחָטָאבּ, יָא לִלְעֵין!

	שיר זה נכתב בעקבות ביקורו של זמיר בכפר ערבי, שם שמע את המשפט "שאלו חמור לאן אתה הולך, ובתשובה הוא ענה - לחטוב עצים ולהביא מים מן המעין". את המשפט הזה שילב זמיר בשירו. הדבקה היא ריקוד פופולרי בארץ ישראל ובמזרח התיכון. משמעות השם היא 'רקיעה ברגל', התנועה שמאפיינת את הריקוד המבוצע באופן מסורתי על ידי גברים בשורה. סוגת הדבקה נקלטה בקלות לתוך רפרטואר השירים והריקודים בישראל. כמה מן הדבקות המקוריות קיבלו מילים עבריות, ואחדות מהן מושרות אפילו בבתי כנסת. כמו ריקודי ההורה, גם ריקודי הדבקה התאימו לאידאולוגיה החברתית באותם זמנים - בדגש על היחד, על הקבוצה כאיש אחד. בשנות השלושים והארבעים, חלוצי ארץ ישראל שרו דבקות שלמדו מן הערבים. משנות החמישים, נכתבו דבקות ישראליות ששילבו תכונות של הדבקה המסורתית ושל ההורה. מגמה זאת התחזקה כאשר הלחנים הותאמו לריקודי עם ישראליים.

כותר	דבקה החמור
כותרים נוספים	אתחלתא: ידע שור קנהו [ביצוע מוקלט]
בביצוע	רן ונמה (צמד)
מתוך	מגדים לרעי
חברת התקליטים	פתח תקוה : העמותה למורשת הזמר העברי
תאריך היצירה	2004
השותפים ביצירה	זמיר, עמנואל 1925-1962 (מלחין, מחבר) בראון, יחזקאל 1922-2014 (מעבד מוזיקלי) רן ונמה (צמד) (מבצע)
סוגה	Debkas (dance)
שפה	heb
מספר מדף	CD/06567
מספר מערכת	990026381690205171

כותר

כותרים נוספים

בביצוע

מתוך

חברת התקליטים

תאריך היצירה

השותפים ביצירה

סוגה

שפה

מספר מדף

מספר מערכת

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף:

הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

אודות

שיר זה נכתב בעקבות ביקורו של זמיר בכפר ערבי, שם שמע את המשפט "שאלו חמור לאן אתה הולך, ובתשובה הוא ענה - לחטוב עצים ולהביא מים מן המעין". את המשפט הזה שילב זמיר בשירו.
הדבקה היא ריקוד פופולרי בארץ ישראל ובמזרח התיכון. משמעות השם היא 'רקיעה ברגל', התנועה שמאפיינת את הריקוד המבוצע באופן מסורתי על ידי גברים בשורה. סוגת הדבקה נקלטה בקלות לתוך רפרטואר השירים והריקודים בישראל. כמה מן הדבקות המקוריות קיבלו מילים עבריות, ואחדות מהן מושרות אפילו בבתי כנסת. כמו ריקודי ההורה, גם ריקודי הדבקה התאימו לאידאולוגיה החברתית באותם זמנים - בדגש על היחד, על הקבוצה כאיש אחד. בשנות השלושים והארבעים, חלוצי ארץ ישראל שרו דבקות שלמדו מן הערבים. משנות החמישים, נכתבו דבקות ישראליות ששילבו תכונות של הדבקה המסורתית ושל ההורה. מגמה זאת התחזקה כאשר הלחנים הותאמו לריקודי עם ישראליים.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?