דבקה החמור

הקלטה מסחרית

מתוך אלבום:

העמרנים בשירי עדות ישראל ושירים עבריים, 1963-1969
ישראל : מוציא לאור לא ידוע
[200-?]

השותפים ביצירה:

זמיר, עמנואל (מלחין, מחבר);
כהן, שמעון (מעבד מוזיקלי)

לתשומת ליבך, עקב מגבלות בתנאי השימוש ניתן לצפות בפריט זה רק מבניין הספרייה

נגן שירים ברצף

01.

חוף שקט מפרש קט

3:19
02.

מרחביך ינגנו, אדמת מגד אהובה

2:15
03.

פורח נרקיס

2:46
04.

אביגיל

2:34
05.

נערה על החוף

2:51
06.

מר סוד היין

2:02
07.

כד אל כד יביע אמר

2:17
08.

אל הגן ארד לי עם הלילה

2:45
09.

דרור יקרא

3:02
10.

שיר המטפחת

3:05
11.

ספרי תמה תמימה ספרי

2:31
12.

יונה שחורה

3:31
13.

אגדת הל"ה

2:36
14.

לבב אנוש כמו עץ של ברוש

1:56
15.

אגדה על הים

2:30
16.

דבקת השלום

2:10
17.

דבקה סמדר

1:46
18.

שדמתי עם שחר זרעתיה בדמעה

2:29
19.

שא שטיל מאכט ניט קיין גערודער

2:14
20.

הסחלב

2:24
21.

הכתל אזוב ועצבת הכתל עופרת ודם

3:58
22.

שיר חדש אשיר שיר על נחל ועל ניר

3:15
23.

דבקה החמור

3:15
24.

הרועה

1:46
25.

שתים לי הן אוהבות על כל שעל לי אורבות

2:00
26.

נערה לאן תלכי

2:28
27.

טלי טלי טל

2:20
28.

ירושלים

2:17
29.

שירת בקר

1:33

נגן שירים ברצף

	יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וַחֲמוֹר (וְגַם חֲמוֹר יָדַע) וַחֲמוֹר - אֵבוּס בְּעָלָיו. עַל כֵּן אַל נָא תִּתְמָהוּ, יְדִידַי, לְשֶׁמַע אַגָּדָה עַל חֲמוֹר, חֲמוֹר מְאֻלָּף. גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין? גָּאל: יָא לִלְחָטָאבּ, יָא לִלְעֵין! כְּפָר אֶל כְּפָר יַבִּיעַ אֹמֶר וּמְסַפְּרִים תָּמִיד עָלָיו תַּחַת עֵץ שִׁקְמָה אוֹ תֹּמֶר זֶה לָזֶה כָּל בְּנֵי עֲרָב. גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין? גָּאל: יָא לִלְחָטָאבּ, יָא לִלְעֵין! עִם בֹּקֶר לַשָּׂדֶה יָצָא פַלָּאח (וְהַחֲמוֹר הָלַךְ) עִם הַפַּך לִשְׁאֹב מִן הָעֵין אֵפֶנְדִּי עִם הַכֶּרֶס רָץ לַכְּרַךְ וְלַחֲמוֹר עַל גַּב הַחוֹטֵב עֵצִים שׁוּב טוֹעֵן: גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין? גָּאל: יָא לִלְחָטָאבּ, יָא לִלְעֵין!

	שיר זה נכתב בעקבות ביקורו של זמיר בכפר ערבי, שם שמע את המשפט "שאלו חמור לאן אתה הולך, ובתשובה הוא ענה - לחטוב עצים ולהביא מים מן המעין". את המשפט הזה שילב זמיר בשירו. הדבקה היא ריקוד פופולרי בארץ ישראל ובמזרח התיכון. משמעות השם היא 'רקיעה ברגל', התנועה שמאפיינת את הריקוד המבוצע באופן מסורתי על ידי גברים בשורה. סוגת הדבקה נקלטה בקלות לתוך רפרטואר השירים והריקודים בישראל. כמה מן הדבקות המקוריות קיבלו מילים עבריות, ואחדות מהן מושרות אפילו בבתי כנסת. כמו ריקודי ההורה, גם ריקודי הדבקה התאימו לאידאולוגיה החברתית באותם זמנים - בדגש על היחד, על הקבוצה כאיש אחד. בשנות השלושים והארבעים, חלוצי ארץ ישראל שרו דבקות שלמדו מן הערבים. משנות החמישים, נכתבו דבקות ישראליות ששילבו תכונות של הדבקה המסורתית ושל ההורה. מגמה זאת התחזקה כאשר הלחנים הותאמו לריקודי עם ישראליים.

כותר	דבקה החמור
כותרים נוספים	פזמון: ידע שור קנהו [ביצוע מוקלט]
בביצוע	העמרנים (צמד)
מתוך	העמרנים בשירי עדות ישראל ושירים עבריים, 1963-1969
חברת התקליטים	ישראל : מוציא לאור לא ידוע
תאריך היצירה	[200-?]
השותפים ביצירה	זמיר, עמנואל 1925-1962 (מלחין, מחבר) כהן, שמעון 1937- (מעבד מוזיקלי) העמרנים (צמד) (מבצע)
הערת מקום וזמן	1968.
סוגה	Songs, Hebrew,Debkas (dance) Debkas (dance)
שפה	heb
משך	00:03:15
הערת משתתפים	העמרנים.
מספר מדף	CD/05338
מספר מערכת	990030324780205171

כותר

כותרים נוספים

בביצוע

מתוך

חברת התקליטים

תאריך היצירה

השותפים ביצירה

הערת מקום וזמן

סוגה

שפה

משך

הערת משתתפים

מספר מדף

מספר מערכת

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף:

הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

אודות

שיר זה נכתב בעקבות ביקורו של זמיר בכפר ערבי, שם שמע את המשפט "שאלו חמור לאן אתה הולך, ובתשובה הוא ענה - לחטוב עצים ולהביא מים מן המעין". את המשפט הזה שילב זמיר בשירו.
הדבקה היא ריקוד פופולרי בארץ ישראל ובמזרח התיכון. משמעות השם היא 'רקיעה ברגל', התנועה שמאפיינת את הריקוד המבוצע באופן מסורתי על ידי גברים בשורה. סוגת הדבקה נקלטה בקלות לתוך רפרטואר השירים והריקודים בישראל. כמה מן הדבקות המקוריות קיבלו מילים עבריות, ואחדות מהן מושרות אפילו בבתי כנסת. כמו ריקודי ההורה, גם ריקודי הדבקה התאימו לאידאולוגיה החברתית באותם זמנים - בדגש על היחד, על הקבוצה כאיש אחד. בשנות השלושים והארבעים, חלוצי ארץ ישראל שרו דבקות שלמדו מן הערבים. משנות החמישים, נכתבו דבקות ישראליות ששילבו תכונות של הדבקה המסורתית ושל ההורה. מגמה זאת התחזקה כאשר הלחנים הותאמו לריקודי עם ישראליים.

תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?