דבקה החמור

הקלטת רדיו

השותפים ביצירה:

זמיר, עמנואל (מלחין, מחבר);
וייס, רוני (מעבד מוזיקלי)

	יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וַחֲמוֹר (וְגַם חֲמוֹר יָדַע) וַחֲמוֹר - אֵבוּס בְּעָלָיו. עַל כֵּן אַל נָא תִּתְמָהוּ, יְדִידַי, לְשֶׁמַע אַגָּדָה עַל חֲמוֹר, חֲמוֹר מְאֻלָּף. גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין? גָּאל: יָא לִלְחָטָאבּ, יָא לִלְעֵין! כְּפָר אֶל כְּפָר יַבִּיעַ אֹמֶר וּמְסַפְּרִים תָּמִיד עָלָיו תַּחַת עֵץ שִׁקְמָה אוֹ תֹּמֶר זֶה לָזֶה כָּל בְּנֵי עֲרָב. גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין? גָּאל: יָא לִלְחָטָאבּ, יָא לִלְעֵין! עִם בֹּקֶר לַשָּׂדֶה יָצָא פַלָּאח (וְהַחֲמוֹר הָלַךְ) עִם הַפַּך לִשְׁאֹב מִן הָעֵין אֵפֶנְדִּי עִם הַכֶּרֶס רָץ לַכְּרַךְ וְלַחֲמוֹר עַל גַּב הַחוֹטֵב עֵצִים שׁוּב טוֹעֵן: גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין? גָּאל: יָא לִלְחָטָאבּ, יָא לִלְעֵין!

	שיר זה נכתב בעקבות ביקורו של זמיר בכפר ערבי, שם שמע את המשפט "שאלו חמור לאן אתה הולך, ובתשובה הוא ענה - לחטוב עצים ולהביא מים מן המעין". את המשפט הזה שילב זמיר בשירו. הדבקה היא ריקוד פופולרי בארץ ישראל ובמזרח התיכון. משמעות השם היא 'רקיעה ברגל', התנועה שמאפיינת את הריקוד המבוצע באופן מסורתי על ידי גברים בשורה. סוגת הדבקה נקלטה בקלות לתוך רפרטואר השירים והריקודים בישראל. כמה מן הדבקות המקוריות קיבלו מילים עבריות, ואחדות מהן מושרות אפילו בבתי כנסת. כמו ריקודי ההורה, גם ריקודי הדבקה התאימו לאידאולוגיה החברתית באותם זמנים - בדגש על היחד, על הקבוצה כאיש אחד. בשנות השלושים והארבעים, חלוצי ארץ ישראל שרו דבקות שלמדו מן הערבים. משנות החמישים, נכתבו דבקות ישראליות ששילבו תכונות של הדבקה המסורתית ושל ההורה. מגמה זאת התחזקה כאשר הלחנים הותאמו לריקודי עם ישראליים.

כותרים נוספים	דבקת החמור [ביצוע מוקלט] אתחלתא: ידע שור קנהו וחמור [ביצוע מוקלט] ידע שור קונהו וחמור [ביצוע מוקלט] ידע השור קנהו וחמור [ביצוע מוקלט] ידע השור קונהו וחמור [ביצוע מוקלט] פזמון: גאלו ללחמאר לוין [ביצוע מוקלט] גאלו ללחמאר לווין [ביצוע מוקלט]
בביצוע	וייס, רוני; ימים טובים (שלישיה)
השותפים ביצירה	זמיר, עמנואל 1925-1962 (מלחין, מחבר) וייס, רוני 1953- (מנצח, מבצע, מעבד מוזיקלי) רשות השידור. קול ישראל ימים טובים (שלישיה) (מבצע)
הערת מקום וזמן	[19--?].
סוגה	Debkas (dance),Songs, Hebrew Debkas (dance)
תיאור פיזי	1 תקליטור : דיגיטלי 3/4 4 אינץ'..
שפה	heb
משך	00:02:43
הערות	מתוך אוסף קול ישראל.
הערת משתתפים	שלישיית ימים טובים בליווי תזמורת ; מנצח, רוני וייס.
הערת הפקה	המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל.;מעבד, רוני וייס.
מספר מדף	CD 03025-21
מספר מערכת	990039080370205171

כותרים נוספים

בביצוע

השותפים ביצירה

הערת מקום וזמן

סוגה

תיאור פיזי

שפה

משך

הערות

הערת משתתפים

הערת הפקה

מספר מדף

מספר מערכת

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

אודות

שיר זה נכתב בעקבות ביקורו של זמיר בכפר ערבי, שם שמע את המשפט "שאלו חמור לאן אתה הולך, ובתשובה הוא ענה - לחטוב עצים ולהביא מים מן המעין". את המשפט הזה שילב זמיר בשירו.
הדבקה היא ריקוד פופולרי בארץ ישראל ובמזרח התיכון. משמעות השם היא 'רקיעה ברגל', התנועה שמאפיינת את הריקוד המבוצע באופן מסורתי על ידי גברים בשורה. סוגת הדבקה נקלטה בקלות לתוך רפרטואר השירים והריקודים בישראל. כמה מן הדבקות המקוריות קיבלו מילים עבריות, ואחדות מהן מושרות אפילו בבתי כנסת. כמו ריקודי ההורה, גם ריקודי הדבקה התאימו לאידאולוגיה החברתית באותם זמנים - בדגש על היחד, על הקבוצה כאיש אחד. בשנות השלושים והארבעים, חלוצי ארץ ישראל שרו דבקות שלמדו מן הערבים. משנות החמישים, נכתבו דבקות ישראליות ששילבו תכונות של הדבקה המסורתית ושל ההורה. מגמה זאת התחזקה כאשר הלחנים הותאמו לריקודי עם ישראליים.

תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?