audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

דבקה החמור

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
לתשומת ליבך, עקב מגבלות בתנאי השימוש ניתן לצפות בפריט זה רק מבניין הספרייה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 01.
    ויבן עזיהו מגדלים בירושלים
    1:49
  • 02.
    אורלוגין
    2:11
  • 03.
    זמר נודד
    2:36
  • 04.
    דבקה החמור
    1:58
  • 05.
    תפוח חנני
    2:28
  • 06.
    אנה פנה דודך היפה בנשים
    1:38
  • 07.
    הבה נגילה ונשמחה
    2:16
  • 01.
    אל העין
    2:13
  • 02.
    תרנגול בן גבר
    2:38
  • 03.
    סימונה מדימונה
    1:58
  • 04.
    אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל
    1:52
  • 05.
    היכן
    1:57
  • 06.
    מה יפים הלילות בכנען
    2:13
  • 07.
    פעמוני הצאן הריעו
    2:26
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר דבקה החמור
כותרים נוספים אתחלתא: ידע שור קנהו [ביצוע מוקלט]
בביצוע אלירן, רן; הנדל, נחמה; רן ונמה (צמד)
מתוך Young Israel sings
חברת התקליטים New York : Elektra
תאריך היצירה [196-]
השותפים ביצירה זמיר, עמנואל 1925-1962 (מלחין, מחבר)
אלירן, רן 1937- (זמר, מבצע)
הנדל, נחמה 1936-1998 (זמר, מבצע)
רן ונמה (צמד) (מבצע)
סוגה Songs, Hebrew,Debkas (dance)
Debkas (dance)

שפה heb
משך 00:01:58
הערות From "the Jacob Michael collection of Jewish music".
מספר מדף JMR 0037
מספר מערכת 990032549150205171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • שיר זה נכתב בעקבות ביקורו של זמיר בכפר ערבי, שם שמע את המשפט "שאלו חמור לאן אתה הולך, ובתשובה הוא ענה - לחטוב עצים ולהביא מים מן המעין". את המשפט הזה שילב זמיר בשירו.
    הדבקה היא ריקוד פופולרי בארץ ישראל ובמזרח התיכון. משמעות השם היא 'רקיעה ברגל', התנועה שמאפיינת את הריקוד המבוצע באופן מסורתי על ידי גברים בשורה. סוגת הדבקה נקלטה בקלות לתוך רפרטואר השירים והריקודים בישראל. כמה מן הדבקות המקוריות קיבלו מילים עבריות, ואחדות מהן מושרות אפילו בבתי כנסת. כמו ריקודי ההורה, גם ריקודי הדבקה התאימו לאידאולוגיה החברתית באותם זמנים - בדגש על היחד, על הקבוצה כאיש אחד. בשנות השלושים והארבעים, חלוצי ארץ ישראל שרו דבקות שלמדו מן הערבים. משנות החמישים, נכתבו דבקות ישראליות ששילבו תכונות של הדבקה המסורתית ושל ההורה. מגמה זאת התחזקה כאשר הלחנים הותאמו לריקודי עם ישראליים.


תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?