דבקה החמור

Commercial recording

מתוך אלבום:

Creators:

זמיר, עמנואל (מלחין, מחבר);
בראון, יחזקאל (מעבד מוזיקלי)

Due to restrictions related to copyright, this item is only viewable from within the National Library building.

Play songs in order

01.

מגדים לרעי בצנעה מי צפן
02.

דבקה עבאיה
03.

דבקה רפיח
04.

הרועה
05.

אל אדמות לכיש
06.

נפשי הומה
07.

בפאת הכפר
08.

דבקת רועים
09.

ערב שח על פי הבאר
10.

עלי עלי האש
11.

כאגדת רבקה נדברו בי בנות ארם
12.

לב זהב למי למי ועלים של תכלת
13.

שיר ליום כלולות
14.

צליל
15.

לילה בבקעה
16.

קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים
17.

ושלחתי אש בחומת עזה
18.

ליל זהב
19.

הטלה
20.

מחול דיגים
21.

צליל זוגים וצל הערב מרדפים אבק עדרי
22.

דבקה החמור
23.

השועל הבא מדרך אל כרמי קרב
24.

אלת הברקת
25.

ליל קציר
26.

הקוצרים הידד
27.

מגל וחרב
28.

בשדות
29.

באר בשדה חפרוה רועים
30.

בת יפתח
31.

זמר כפרים
32.

מגדים לרעי בצנעה מי צפן

Play songs in order

	יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וַחֲמוֹר (וְגַם חֲמוֹר יָדַע) וַחֲמוֹר - אֵבוּס בְּעָלָיו. עַל כֵּן אַל נָא תִּתְמָהוּ, יְדִידַי, לְשֶׁמַע אַגָּדָה עַל חֲמוֹר, חֲמוֹר מְאֻלָּף. גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין? גָּאל: יָא לִלְחָטָאבּ, יָא לִלְעֵין! כְּפָר אֶל כְּפָר יַבִּיעַ אֹמֶר וּמְסַפְּרִים תָּמִיד עָלָיו תַּחַת עֵץ שִׁקְמָה אוֹ תֹּמֶר זֶה לָזֶה כָּל בְּנֵי עֲרָב. גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין? גָּאל: יָא לִלְחָטָאבּ, יָא לִלְעֵין! עִם בֹּקֶר לַשָּׂדֶה יָצָא פַלָּאח (וְהַחֲמוֹר הָלַךְ) עִם הַפַּך לִשְׁאֹב מִן הָעֵין אֵפֶנְדִּי עִם הַכֶּרֶס רָץ לַכְּרַךְ וְלַחֲמוֹר עַל גַּב הַחוֹטֵב עֵצִים שׁוּב טוֹעֵן: גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין? גָּאל: יָא לִלְחָטָאבּ, יָא לִלְעֵין!

	שיר זה נכתב בעקבות ביקורו של זמיר בכפר ערבי, שם שמע את המשפט "שאלו חמור לאן אתה הולך, ובתשובה הוא ענה - לחטוב עצים ולהביא מים מן המעין". את המשפט הזה שילב זמיר בשירו. הדבקה היא ריקוד פופולרי בארץ ישראל ובמזרח התיכון. משמעות השם היא 'רקיעה ברגל', התנועה שמאפיינת את הריקוד המבוצע באופן מסורתי על ידי גברים בשורה. סוגת הדבקה נקלטה בקלות לתוך רפרטואר השירים והריקודים בישראל. כמה מן הדבקות המקוריות קיבלו מילים עבריות, ואחדות מהן מושרות אפילו בבתי כנסת. כמו ריקודי ההורה, גם ריקודי הדבקה התאימו לאידאולוגיה החברתית באותם זמנים - בדגש על היחד, על הקבוצה כאיש אחד. בשנות השלושים והארבעים, חלוצי ארץ ישראל שרו דבקות שלמדו מן הערבים. משנות החמישים, נכתבו דבקות ישראליות ששילבו תכונות של הדבקה המסורתית ושל ההורה. מגמה זאת התחזקה כאשר הלחנים הותאמו לריקודי עם ישראליים.

Title	דבקה החמור
Additional Titles	אתחלתא: ידע שור קנהו [ביצוע מוקלט]
Performer	רן ונמה (צמד)
From	מגדים לרעי
Record Company	פתח תקוה : העמותה למורשת הזמר העברי
Creation Date	2004
Creators	זמיר, עמנואל 1925-1962 (מלחין, מחבר) בראון, יחזקאל 1922-2014 (מעבד מוזיקלי) רן ונמה (צמד) (מבצע)
Genre	Debkas (dance)
Language	heb
Shelf Number	CD/06567
System Number	990026381690205171

Title

Additional Titles

Performer

From

Record Company

Creation Date

Creators

Genre

Language

Shelf Number

System Number

תנאי השימוש:

Prohibition of copying

It may be prohibited to copy the item and use it for publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.

To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.

Additional information:

The item was given to the National Library in accordance with the Books Law (obligation to deposit and specify details), 2000, and may be subject to copyright.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS

About

שיר זה נכתב בעקבות ביקורו של זמיר בכפר ערבי, שם שמע את המשפט "שאלו חמור לאן אתה הולך, ובתשובה הוא ענה - לחטוב עצים ולהביא מים מן המעין". את המשפט הזה שילב זמיר בשירו.
הדבקה היא ריקוד פופולרי בארץ ישראל ובמזרח התיכון. משמעות השם היא 'רקיעה ברגל', התנועה שמאפיינת את הריקוד המבוצע באופן מסורתי על ידי גברים בשורה. סוגת הדבקה נקלטה בקלות לתוך רפרטואר השירים והריקודים בישראל. כמה מן הדבקות המקוריות קיבלו מילים עבריות, ואחדות מהן מושרות אפילו בבתי כנסת. כמו ריקודי ההורה, גם ריקודי הדבקה התאימו לאידאולוגיה החברתית באותם זמנים - בדגש על היחד, על הקבוצה כאיש אחד. בשנות השלושים והארבעים, חלוצי ארץ ישראל שרו דבקות שלמדו מן הערבים. משנות החמישים, נכתבו דבקות ישראליות ששילבו תכונות של הדבקה המסורתית ושל ההורה. מגמה זאת התחזקה כאשר הלחנים הותאמו לריקודי עם ישראליים.

Have more information? Found a mistake?