דבקה החמור

Commercial recording

מתוך אלבום:

Creators:

זמיר, עמנואל (מלחין)

Play songs in order

01.

הורה מדורה

1:48
02.

רב ברכות הוד ויקר לחג הסכות חג האכר

1:50
03.

טעם המן המן המן

2:55
04.

שמחו נא שמחו נא ופרקו העל

1:41
05.

הרועה הקטנה מן הגיא

1:41
06.

אל תירא עבדי יעקב הו חלמתי חלום

1:25
07.

צדיק כתמר יפרח

1:59
08.

יברכך השם מציון וראה בטוב ירושלים

3:19
09.

שירו השיר על תירוש דרכו בגת

1:55
10.

[מחרוזת]

2:36
11.

הורה טוב

1:57
12.

יש עת לעמל

1:50
13.

אתי מלבנון אתי כלה תבואי

3:42
14.

דודי לי ואני לו הרועה בשושנים

3:16
15.

נגונו של יוסי

2:27
16.

הבה נצא במחול

1:40
17.

ארץ ישראל יפה ארץ ישראל פורחת

2:48
18.

שישו את ירושלים גילו בה כל אוהביה

1:26
19.

מי יתנני עוף

3:05
20.

קלו קלו רגלים פעמי מחול ישעטו

1:50
21.

הנה לנו נגון יש

2:26
22.

דבקה החמור

1:56
23.

גונים

2:34
24.

ושוב אתכם נצא לראות באור

2:01
25.

ארץ ארץ ארץ ארץ תכול אין עב

4:43

Play songs in order

	יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וַחֲמוֹר (וְגַם חֲמוֹר יָדַע) וַחֲמוֹר - אֵבוּס בְּעָלָיו. עַל כֵּן אַל נָא תִּתְמָהוּ, יְדִידַי, לְשֶׁמַע אַגָּדָה עַל חֲמוֹר, חֲמוֹר מְאֻלָּף. גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין? גָּאל: יָא לִלְחָטָאבּ, יָא לִלְעֵין! כְּפָר אֶל כְּפָר יַבִּיעַ אֹמֶר וּמְסַפְּרִים תָּמִיד עָלָיו תַּחַת עֵץ שִׁקְמָה אוֹ תֹּמֶר זֶה לָזֶה כָּל בְּנֵי עֲרָב. גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין? גָּאל: יָא לִלְחָטָאבּ, יָא לִלְעֵין! עִם בֹּקֶר לַשָּׂדֶה יָצָא פַלָּאח (וְהַחֲמוֹר הָלַךְ) עִם הַפַּך לִשְׁאֹב מִן הָעֵין אֵפֶנְדִּי עִם הַכֶּרֶס רָץ לַכְּרַךְ וְלַחֲמוֹר עַל גַּב הַחוֹטֵב עֵצִים שׁוּב טוֹעֵן: גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין? גָּאל: יָא לִלְחָטָאבּ, יָא לִלְעֵין!

	שיר זה נכתב בעקבות ביקורו של זמיר בכפר ערבי, שם שמע את המשפט "שאלו חמור לאן אתה הולך, ובתשובה הוא ענה - לחטוב עצים ולהביא מים מן המעין". את המשפט הזה שילב זמיר בשירו. הדבקה היא ריקוד פופולרי בארץ ישראל ובמזרח התיכון. משמעות השם היא 'רקיעה ברגל', התנועה שמאפיינת את הריקוד המבוצע באופן מסורתי על ידי גברים בשורה. סוגת הדבקה נקלטה בקלות לתוך רפרטואר השירים והריקודים בישראל. כמה מן הדבקות המקוריות קיבלו מילים עבריות, ואחדות מהן מושרות אפילו בבתי כנסת. כמו ריקודי ההורה, גם ריקודי הדבקה התאימו לאידאולוגיה החברתית באותם זמנים - בדגש על היחד, על הקבוצה כאיש אחד. בשנות השלושים והארבעים, חלוצי ארץ ישראל שרו דבקות שלמדו מן הערבים. משנות החמישים, נכתבו דבקות ישראליות ששילבו תכונות של הדבקה המסורתית ושל ההורה. מגמה זאת התחזקה כאשר הלחנים הותאמו לריקודי עם ישראליים.

Title	דבקה החמור
Additional Titles	אתחלתא: ידע שור קנהו [ביצוע מוקלט]
From	שירו השיר
Record Company	גבעתיים : התקליט
Creation Date	1991
Creators	זמיר, עמנואל 1925-1962 (מלחין)
Genre	Songs, Hebrew,Instrumental music Debkas (dance)
Language	heb
Duration	00:01:56
Notes	בביצוע כלי.
Shelf Number	CD/00425
System Number	990030143580205171

Title

Additional Titles

From

Record Company

Creation Date

Creators

Genre

Language

Duration

Notes

Shelf Number

System Number

תנאי השימוש:

Prohibition of copying

It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.

To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.

Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS

About

שיר זה נכתב בעקבות ביקורו של זמיר בכפר ערבי, שם שמע את המשפט "שאלו חמור לאן אתה הולך, ובתשובה הוא ענה - לחטוב עצים ולהביא מים מן המעין". את המשפט הזה שילב זמיר בשירו.
הדבקה היא ריקוד פופולרי בארץ ישראל ובמזרח התיכון. משמעות השם היא 'רקיעה ברגל', התנועה שמאפיינת את הריקוד המבוצע באופן מסורתי על ידי גברים בשורה. סוגת הדבקה נקלטה בקלות לתוך רפרטואר השירים והריקודים בישראל. כמה מן הדבקות המקוריות קיבלו מילים עבריות, ואחדות מהן מושרות אפילו בבתי כנסת. כמו ריקודי ההורה, גם ריקודי הדבקה התאימו לאידאולוגיה החברתית באותם זמנים - בדגש על היחד, על הקבוצה כאיש אחד. בשנות השלושים והארבעים, חלוצי ארץ ישראל שרו דבקות שלמדו מן הערבים. משנות החמישים, נכתבו דבקות ישראליות ששילבו תכונות של הדבקה המסורתית ושל ההורה. מגמה זאת התחזקה כאשר הלחנים הותאמו לריקודי עם ישראליים.