כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
צום העשירי: עשרה בטבת ויום הקדיש הכללי בפיוט והתפילה
צום עשרה בטבת הוא אחד מארבעה ימי תענית לזכר חורבן בית המקדש.
ביום זה החל המצור על ירושלים בימי בית המקדש הראשון, בידי נבוכדנצר מלך בבל. סופו של המצור חורבן הבית בט' באב, כעבור שנה ושישה חודשים,
עם חורבן בית המקדש הראשון תמה ממלכת יהודה והחלה גלות בבל.
לאחר יותר מאלפיים שנה, עם כינונה מחדש של מדינת ישראל, החליטה הרבנות הראשית לישראל לציין את יום עשרה בטבת בכל שנה כ"יום הקדיש הכללי". יום זה נועד לאפשר לקרובי הנספים בשואה שיום פטירתם לא נודע לנהוג במנהגי יום היארצייט של הנפטרים: להדליק נרות נשמה, לומר קדיש וללמוד משניות לעילוי נשמות הנספים. על פי תקנת הרבנות הראשית, בבתי הכנסת, לאחר קריאת התורה שבתפילת שחרית, אומרים את תפילת אל מלא רחמים לזכר חללי השואה
