מסורת והפיוט והתפילה של יהודי קונסטנטין
השפעתו של השלטון הצרפתי על יהדות אלג'יריה, שהתאזרחה ברובה, הייתה ניכרת ומשמעותית. תחת השלטון הצרפתי חלה התרופפות בשמירת תורה ומצוות, אם כי עדיין בית הכנסת תפס מקום של כבוד בחיי הקהילה. מסופר כי חזני הקהילה בקונסטנטין "התירו" למתפללים מבוגרים בקהילה להגיע אליו בשבת באמצעות רכב, אך ורק במטרה לשמר את אופי הקהילה ואת המשכיות בית הכנסת. "היתר" זה ככל הנראה לא הגיע מתוך עיון ופלפול הלכתי, אולם הוא משקף משאת לב פשוטה ועמוקה להיות חלק מההתרחשות הקבועה בבית הכנסת ומחשבה ארוכת טווח על טובת הקהילה ושימור היהדות בה.
אם לא די בכך, פנחס זרביב, החזן שהיה שותף בהקלטות התיעוד למסורת זו, שעליו נרחיב בהמשך, מספר כי בשבתות אף ר' יוסף בן דוד גנאסיה (1879–1962), רבה הראשי של קונסטנטין וראש ישיבת "עץ החיים" בעיר, היה קם להתפלל בשעת הנץ ל"מניין פועלים", שלאחריו הלכו המתפללים לעבודתם כבכל יום חול. פרנסתם הקשה וצוק העתים הובילו אותם לנהוג כך, אולם לצד זה הם גם ביקשו "חותמת" רבנית למעשיהם.
בשל אופייה הגיאוגרפי הייחודי ואופיים של יהודיה, התאפיינה קהילת קונסטנטין מאז ומעולם בניתוק מה מליבת הקהילות היהודיות בצפון אפריקה. הקהילה הייתה מנותקת ממורי ההוראה היהודים בקהילות ומִסִדרי הקהילות במדינות צפון אפריקה.
מנהגי ק"ק קונסטנטין, מנגינות התפילה, ופיוטי מעגל השנה מעוטרים ומיוחדים באופן יוצא מן הכלל.
כך לדוגמה, קיימת בקהילה מסורת מיוחדת של ספרון פיוטים, הנקרא "מחזור קטן", ומכיל פיוטים לראש השנה ויום כיפור, כך שבכל תפילה בימים אלו, יהודי הקהילה מוסיפים על נוסבח התפילה המקובל בקרב יהודי צפון אפריקה כמה פיוטים נוספים, נפלאים, העוברים במסורת מאב לבן ועד לפני כמה שנים – אז אוגדו לכדי ספר פיוטים – נכתבו בכתב יד לכל משפחה ומשפחה.
נוסף לכך, ק"ק קונסטנטין נוהגת לקרוא את עשרת הדיברות בחג השבועות בתרגום לערבית ("אל כלמאת"). עשרת הדיברות האלו תורגמו לשפה העברית לפני מספר שנים בידי הד"ר יוסף דנה, והוטמעו בספר הפיוטים של הקהילה, תערב רינתי, שהוציא לאור אבי מורי, דוד אטיאס הי"ו.

מחזור קטן בכתב יד, שנת תרכ"ב (1862).
קטעי תפילה רבים נוספים מצויים בספר פיוטים זה, והמכנה המשותף להם הוא אופן השימור הנדיר שלהם, המנגינות יוצאות הדופן, ומספר הקטעים הרב במעגל השנה שבו ישנם קטעי תפילה ייחודיים לקהילה זו, קטעים שאינם מוכרים בקהילות אחרות באלג'יריה. ישנם קטעי תפילה ייחודיים לימים נוראים, כאלו המיועדים להגדה של פסח, לקינות תשעה באב, קטעי פיוט ותפילה לחתן וכלה, לחתן בר המצווה ועוד.
לפני כמה שנים התפללו כותב שורות אלה ומורו ורבו, החזן עמנואל רפאל נאבת הי"ו, בבית כנסת בנוסח יהודי מרוקו, וביצעו את קטע התפילה לחתן ולכלה "ואברהם זקן", שמסורת בקרב יהודי צפון אפריקה לאמרו בשבת חתן. נראה שהמתפללים לא האמינו שאכן יש מסורת שהצליחה לשמר את המנגינה המדויקת לכל מילה בטקסט זה (המקראי והארמי), גם בימים אלו, שבהם התפילה נוטה להיות נמהרת וחפוזה יותר.