מסורת הפיוט והתפילה של יהודי העיר קונסטנטין באלג'יריה

---

רקע היסטורי

העיר קונסטנטין היא עיר בצפון מזרח אלג'יריה, כ־100 ק"מ מחוף הים התיכון. קהילת יהודי קונסטנטין היא קהילה בת כ־2,000 שנה. על פי המסורת, נוסד בית כנסת בעיר קונסטנטין כבר בתקופת שלמה המלך, בית כנסת שנקרא בפי יהודי הסביבה – "המקדש". נראה כי מסורת זו, בין שהיא נכונה ובין שאין זה כך – משקפת נאמנה את תודעת החיבור והייחודיות של יהודי קונסטנטין לְציוֹן.

יהודי הקהילה קראו למקום "קָצוּמְטַיְנָא" סלע, בערבית. ייתכן כי בשל מתארה הטופוגרפי, הכולל גאיות, עמקים, וגשרה האלמותי – גשר סידי מ'סיד.

גשר סידי מ'סיד על רקע העיר. צילום: yelles, מוצג תחת רישיון 3.0 Unported.

במאה ה־11 נולד במצודת בני חמאד בקרבת העיר רבי יצחק אלפסי, הרי"ף, שהיה מגדולי הראשונים. שושלות הרבנים שגדלו בעיר בלטו בייחודן.

עד המאה ה־8 שלטו באלג'יריה הרומאים, דבר שאפשר לקהילות היהודיות לנהל את חייהן על מי מנוחות.  בשנת 710 החלה תקופה הכיבוש הערבי, ובמאה ה־12 עלה שלטון אל מוואחידון, שהקשה על חיי היהודים. חרף כל השינויים הפוליטיים הללו, הקהילה היהודית המשיכה להתקיים, לעתים אף סייעה לכוחות המקומיים להדוף שלטונות זרים, אך במקביל נוצרה מערכת יחסים מורכבת בין יהודי הקהילה למוסלמים בעיר, שידעה עליות ומורדות, בדגש על מורדות. ישנם רבים מהיהודים יוצאי אלג'יריה שנושאים זיכרונות מרים, לפרקים, שעברו עם שכניהם המוסלמים, דבר המשפיע על תפיסתם גם כיום.

השיפור הכלכלי והחברתי הבולט ביותר בחיי יהודי הקהילה הגיע בשנת 1870 בעקבות "צו כרמייה", שהעניק אזרחות צרפתית ליהודים באלג'יריה, בעקבות סיפוחה של אדמת אלגי'ריה לצרפת. לקראת סוף המאה התשע עשרה חיו כ־13,000 יהודים בעיר. בשנים שלאחר מכן היגרו אליה יהודים ממרוקו ומתוניסיה. אולם בכל השנים פשתה אנטישמיות חריפה בעיר, הן מטעם הצרפתים שהתיישבו באלג'יריה, הן מטעם המוסלמים המקומיים.

צו כרמייה, 24.10.1870. מוצג תחת רישיון Attribution-Share Alike 3.0 Unported.

ב־5 באוגוסט 1934 התחולל פוגרום בעיר ובסביבתה. 25 יהודים נרצחו ועשרות נפצעו. חנויות היהודים נבזזו והועלו באש, והחיילים הצרפתים המקומיים לא התערבו להפסקת המהומות. בעקבות הפוגרום עקרו כמה אלפי יהודים מקונסטנטין לצרפת.

עם קבלת עצמאותה של אלג'יריה בשנת 1962, עזבו היהודים את העיר לגמרי. סך היהודים הכולל שעלה למדינת ישראל מאלג'יריה עמד על 30 אלף יהודים, והמהגרים היהודיים לצרפת מנו 130  אלף איש. רבים מיהודים אלו, יוצאי העיר משמרים את מסורתה הייחודית של העיר.

צו כרמייה והקידמה היחסית באלג'יריה בכלל ובעיר קונסטנטין בפרט, הביאו לצמיחתם של אישים ידועים בתחומי הספורט, האמנות והמדע. כך לדוגמה אלפרד נקאש, אלוף צרפת בשחייה ושיאן עולמי בסגנון "פרפר" בשנת 1941; אלפונס חלימי, מתאגרף ידוע, אנריקו מסיאס, המוזיקאי הצרפתי המפורסם, המשפטן פייר דרעי, שהיה נשיא בית המשפט העליון בפאריס ורבים אחרים.

מסורת והפיוט והתפילה של יהודי קונסטנטין

השפעתו של השלטון הצרפתי על יהדות אלג'יריה, שהתאזרחה ברובה, הייתה ניכרת ומשמעותית. תחת השלטון הצרפתי חלה התרופפות בשמירת תורה ומצוות, אם כי עדיין בית הכנסת תפס מקום של כבוד בחיי הקהילה. מסופר כי חזני הקהילה בקונסטנטין "התירו" למתפללים מבוגרים בקהילה להגיע אליו בשבת באמצעות רכב, אך ורק במטרה לשמר את אופי הקהילה ואת המשכיות בית הכנסת. "היתר" זה ככל הנראה לא הגיע מתוך עיון ופלפול הלכתי, אולם הוא משקף משאת לב פשוטה ועמוקה להיות חלק מההתרחשות הקבועה בבית הכנסת ומחשבה ארוכת טווח על טובת הקהילה ושימור היהדות בה.

אם לא די בכך, פנחס זרביב, החזן שהיה שותף בהקלטות התיעוד למסורת זו, שעליו נרחיב בהמשך, מספר כי בשבתות אף ר' יוסף בן דוד גנאסיה (1879–1962), רבה הראשי של קונסטנטין וראש ישיבת "עץ החיים" בעיר, היה קם להתפלל בשעת הנץ ל"מניין פועלים", שלאחריו הלכו המתפללים לעבודתם כבכל יום חול. פרנסתם הקשה וצוק העתים הובילו אותם לנהוג כך, אולם לצד זה הם גם ביקשו "חותמת" רבנית למעשיהם.

בשל אופייה הגיאוגרפי הייחודי ואופיים של יהודיה, התאפיינה קהילת קונסטנטין מאז ומעולם בניתוק מה מליבת הקהילות היהודיות בצפון אפריקה. הקהילה הייתה מנותקת ממורי ההוראה היהודים בקהילות ומִסִדרי הקהילות במדינות צפון אפריקה.

מנהגי ק"ק קונסטנטין, מנגינות התפילה, ופיוטי מעגל השנה מעוטרים ומיוחדים באופן יוצא מן הכלל.

כך לדוגמה, קיימת בקהילה מסורת מיוחדת של ספרון פיוטים, הנקרא "מחזור קטן", ומכיל פיוטים לראש השנה ויום כיפור, כך שבכל תפילה בימים אלו, יהודי הקהילה מוסיפים על נוסבח התפילה המקובל בקרב יהודי צפון אפריקה כמה פיוטים נוספים, נפלאים, העוברים במסורת מאב לבן ועד לפני כמה שנים – אז אוגדו לכדי ספר פיוטים – נכתבו בכתב יד לכל משפחה ומשפחה.

נוסף לכך, ק"ק קונסטנטין נוהגת לקרוא את עשרת הדיברות בחג השבועות בתרגום לערבית ("אל כלמאת"). עשרת הדיברות האלו תורגמו לשפה העברית לפני מספר שנים בידי הד"ר יוסף דנה, והוטמעו בספר הפיוטים של הקהילה, תערב רינתי, שהוציא לאור אבי מורי, דוד אטיאס הי"ו.

מחזור קטן בכתב יד, שנת תרכ"ב (1862).

קטעי תפילה רבים נוספים מצויים בספר פיוטים זה, והמכנה המשותף להם הוא אופן השימור הנדיר שלהם, המנגינות יוצאות הדופן, ומספר הקטעים הרב במעגל השנה שבו ישנם קטעי תפילה ייחודיים לקהילה זו, קטעים שאינם מוכרים בקהילות אחרות באלג'יריה. ישנם קטעי תפילה ייחודיים לימים נוראים, כאלו המיועדים להגדה של פסח, לקינות תשעה באב, קטעי פיוט ותפילה לחתן וכלה, לחתן בר המצווה ועוד.

לפני כמה שנים התפללו כותב שורות אלה ומורו ורבו, החזן עמנואל רפאל נאבת הי"ו, בבית כנסת בנוסח יהודי מרוקו, וביצעו את קטע התפילה לחתן ולכלה "ואברהם זקן", שמסורת בקרב יהודי צפון אפריקה לאמרו בשבת חתן. נראה שהמתפללים לא האמינו שאכן יש מסורת  שהצליחה לשמר את המנגינה המדויקת לכל מילה בטקסט זה (המקראי והארמי), גם בימים אלו, שבהם התפילה נוטה להיות נמהרת וחפוזה יותר.

להאזנה>>>

כך גם ביחס לשאר הפיוטים הקהילתיים במעגל השנה. בפועל קהילות רבות משפיעות זו על זו במנגינות מערים סמוכות ועוד. חרף זאת, על אף מספרם המועט של בני הקהילה בארץ והקושי הרב לשמר מנגינות מסורתיות ואחרות, נוסח התפילה ומנגינתה לא השתנו זה שנים רבות.

אם בקהילות אחרות נהגו חזני בית הכנסת "להטמיע" קטעי מוזיקה משירים לועזיים, שירים ערביים ועוד – הרי שבבתי הכנסת של הקהילה, תפילות שבת לא קיבלו השפעה כלל, ולא שינו את מנגינות התפילה - אף לא ב"תו" אחד.

המוזיקה שבפיוט ובתפילה

באופן מפתיע, וכהמשך ישיר להמשכיות תפילות ומנגינות הקהילה, על אף קיומם של נגנים ואמני מוזיקה בני הקהילה מהמעלה הראשונה, דווקא – חזני הקהילה לרוב, לא למדו את הטוּבּוּעַ (הנובה (הסולם, ה"מקאם", המקובלת במסורת זו) על בוריו, ופייטו ושרו בבית הכנסת במנגינות העוברות מדור לדור, בעל פה.

הטוּבּוּעַ, וביחיד – טַבָּע, הם הסולמות המוזיקליים המותאמים לשעות היממה. מקובל לחשוב שישנם 24 כאלו, אחד לכל שעה – אך רבים מהם נשתכחו וכעת נותרו כמה טובוע בודדים. להרחבה ניתן לעיין במאמרה של אסיקה מרקס על הנובה האנדלוסית המופיע באתר (יועלה בקרוב לגרסה זו של האתר).

נראה כי אין מדובר בהכרח באילוץ. הסיבה לכך היא ככל הנראה שבעבר, מטבע הדברים, לא נחשפו חזני הקהילה למוזיקה מערבית באלג'יריה בכלל ובקונסטנטין בפרט. לפיכך הוטמעו בהם המוזיקה הערבית ומנגינות בית הכנסת עם חלב אִמם, גם בלא לימוד סדיר של הטובוע.

פועל יוצא לאופן לימוד זה ומתארה הגיאוגרפי של המדינה יצרו פיצול מנגינות בכל קהילה במדינה. למרות הכול, מנגינות ק"ק קונסטנטין הושפעו מן המוזיקה המזרחית יותר מקהילות אחרות באלג'יריה – מה שמתבטא עד היום ברבעי הטון הבולטים ברפרטואר הקהילה.

כך לדוגמה מספר הפייטן רפאל בן שושן (אחד ממשתתפי פרויקט התיעוד), כי חזן בית הכנסת הנודע ב"לה טורנל" בפריז, החזן אדולף זרביב ז"ל, (ששימש בימי החול כמנהל חשבונות מקומי) למד את מנגינות פיוטי התהלים משום ששלחו אותו לבתי אבלים רבים בעודו צעיר, ומנהג הקהילה היה לומר את פרקי התהלים במנגינת האבלים עד לקבורת הנפטר בפועל. חזן בית הכנסת "מגדל עוז" באשדוד, ז'אן קלוד נבט הי"ו הוסיף להסביר כי בחו"ל לא ניתן היה לקבור את המת באופן מידי, משום שלא תמיד ניתן אישור על ידי השלטונות, (ובטח שלא בסופי שבוע כשהמוסלמים והנוצרים אינם עובדים כלל), ועל כן, היה הכרח לשלוח חזן ש"נאלץ" ללמוד את המנגינות על בוריין ולשורר אותן עד שהתאפשרה קבורתו של המת.

החזן אדולף זרביב ז"ל מבית הכנסת האלג'יראי בפאריז, שהיה בעל קול בריטון מצמרר, הקליט באחרית ימיו קטעי תפילה רבים. כמה מהקלטות אלו נמצאות באתר הפיוט והתפילה ובאתר הספרייה הלאומית.

• להקלטות אדולף זרביב באתר הפיוט והתפילה
• להקלטות אדולף זרביב בספרייה הלאומית

בשנים האחרונות מתקיים מאמץ כביר של כמה מבני הקהילה לשמר את מנגינות התפילה. לצד פרויקט התיעוד באתר זה, הקים הח"מ "בוט פיוטים" ב"טלגרם" הפתוח לכל דורש (https://t.me/Attiasbot). בנוסף, פועלות קבוצות המשמרות את אמירת הסליחות בנוסח ק"ק קונסטנטין ובמנגינת הקהילה הייחודית בכל יום שישי בתקופת אמירת הסליחות במיקום משתנה (לבד מאמירתם בכל יום בבתי הכנסת השונים בארץ), וכך באזכרות (שבהן נקרא מקבץ קבוע של פרקי תהלים בלחן ייחודי לעילוי נשמת הנפטר) והילולות של בני הקהילה בארץ ובעולם.

קהילות יוצאות קונסטנטין בארץ ובעולם

מאז קבלת עצמאותה של אלג'יריה בשנת 1962 היגרו רבים מיהודי אלג'יריה לצרפת ו"השתלטו" במידת מה על מבני בתי הכנסת הגדולים והמפוארים שהוקצו על ידי שלטונות צרפת ליהודים. בעיר פאריז קמה קהילה של כמה אלפי יהודים יוצאי קונסטנטין, כך גם בערי החוף בריביירה הצרפתית, ניס וקאן.

כמאז עד היום. בני הקהילה היו בימים ההם רחוקים מקשר רציף עם עולם היהדות הממסדי, וגם כיום, מייצגים ריחוק־מה תפיסתי מבתי הכנסת האחרים השוכנים לצדם, בכל מקום שאליו הגיעו, בין היתר באשדוד, בדימונה, בגבעת שמואל, במושב יושיביה ובנתניה.

בני הקהילה שומרים על קשר שוטף עם אחיהם בפאריז ובקהילות נוספות, ומתפללים רבים מגיעים בתקופת החגים להתפלל בארץ וחזנים רבים נוסעים לקהילות בצרפת להתפלל בחגים בבתי הכנסת של הקהילה.

הקלטות התיעוד

בשנה זו השתתפו החזנים פנחס זרביב ורפאל בן שושן בהקלטות תפילות וקריאות בתורה לראש השנה ממסורת יהודי קונסנטין.

פנחס זרביב נולד בקונסטנטין, אלג'יריה, ב־1949 ועלה לארץ בגיל 12. הוא ינק את המסורת מפיו מורו, ר' דניאל גנסיה, וכן מפי אביו וסבו. משמש כחזן זה עשרות שנים בקהילות יוצאי קונסטנטין בצרפת ובישראל. בעודו בן 13 בלבד היה חזן בבית הכנסת הגדול בניס. הוא גר כיום ביישוב בית אל.

רפאל בן שושן נולד ב־1984 בפאריז. הוא בן להורים שנולדו באלג'י'ריה. את נוסח התפילה למד מהרב פרדג' נאבט ומאדולף זרביב, שהתפללו לפי נוסח העיר קונסטנטין באלג'יריה. בשנים האחרונות החל ללמוד מהרב רחמים זייני באופן מסודר את המאלוף והטובוע האלג'יראים, ביחס לכל עיר ועיר. כיום הוא חבר האנסמבל במכון בן צבי בירושלים.

קטעי התפילה שהוקלטו בשנה זו הם מתוך תפילות הימים הנוראים, הכוללות גם תפילות מתוך המחזור הקטן. מחזור זה כאמור, מכיל פיוטים רבים המושרים בפי מתפללי בית הכנסת בית שחרית למוסף בימים נוראים (בראש השנה וביום כיפור).

בתפילת התשליך ניתן לשמוע את קטע הזוהר המכוון לכל מילה בפסוקים מתוך ספר מיכה, "מי אל כמוך".

קריאת התורה האלג'יראית דומה לקריאת התורה הירושלמית, אם כי בקריאת התורה בחגים ישנו שינוי בהטעמה. בקריאת התורה של קטעי ה"תוכחה" משתמשים בטעמים אחרים, ובכמה קטעים בספר התורה קוראים בטעם עליון – במנגינה שונה לגמרי.

בסדר תקיעת שופר לראש השנה ניתן לשמוע את הפיוטים והתפילות מתוך המחזור הקטן של הקהילה.

בסדר הוצאת ספר תורה לראש השנה מופיע הפיוט "ועתה קומה", שנאמר במסורת זו במעמד הוצאת ספר תורה כאשר מוצאים שני ספרי תורה מארון הקודש. בשונה ממרבית הקהילות, שבהן אומרים "ימלוך" על ספר התורה, במסורת זו נאמרים "מי הוא זה מלך", "ה' מלך", ו"ימלוך ה' לעולם".

קישורים להקלטות:

• קריאה בתורה ליום א' של ראש השנה
• קריאה בתורה ליום ב' של ראש השנה
• הפטרה ליום א' של ראש השנה
• הפטרה ליום ב' של ראש השנה
• סדר הוצאת ספר תורה לראש השנה
• סדר תקיעת שופר
• מנחה לראש השנה
• תשליך

שניר אטיאס הוא פייטן וחזן, שגדל באהלו של פיוט. עוסק בשימור מסורת יהודי קונסטנטין ומפעיל את ערוץ הטלגרם "אוצר פיוטי קונסטנטין".