נעימות התפילה של חסידי סלונים בישראל

לכל הקלטות חסידות סלונים באתר הפיוט והתפילה

העיר סלונים נמצאת באזור רוסיה הלבנה, וכינויה ביידיש "רייסין". בתקופת ייסוד חסידות סלונים, בשלהי המאה הי"ח וראשית המאה הי"ט, היה האזור נתון תחת השפעה ליטאית מתנגדית. מקורה של שושלת חסידות סלונים היא בשושלת חסידות לאכוביץ (לעכוויטש): רבי נח מלאכוביץ (1774–1832) ורבי משה מקוברין (1783–1858). מייסד החסידות, רבי אברהם ויינברג הראשון (1803–1883) בעל הספרים "יסוד העבודה" ו"חסד לאברהם", היה תלמידם. לאחר מות רבי משה מקוברין החצר של קוברין נחלשה והחצר של רבי אברהם, בעיר ברנוביץ, התחזקה.

ראשית התיישבותם של חסידי סלונים בארץ ישראל היא בכמה מנכדיו וחסידיו של הרב ויינברג שעלו לארץ ישראל והתיישבו בטבריה. הרב ויינברג עודד אותם בכתיבתו שהתמקדה, בין השאר, בקדושתה של ארץ ישראל. בנו רבי שמואל (1850–1916) ונכדו רבי אברהם ויינברג השני (בעל ה"בית אברהם" 1884–1933) המשיכו להנהיג את החסידות ברוסיה הלבנה תוך עידוד החסידים שישבו בטבריה במכתבים ובביקורים. שלב חשוב בהתפתחותה של חסידות סלונים בארץ ישראל התרחש לאחר עלייתו של רבי שלום נח ברזובסקי (1911–2000), מחבר הספר "נתיבות שלום". הרב ברזובסקי עלה בשנת 1935 לטבריה וארבע שנים לאחר מכן עבר לירושלים והקים בה את ישיבת "בית אברהם" בשכונת מאה שערים. הרב ברזובסקי היה מנהיג כריזמטי ולישיבתו נהרו תלמידים רבים, גם כאלה שלא השתייכו במקור לחסידות סלונים אך אימצו את מנהגיה. החל משנות הארבעים של המאה העשרים עבר מרכז החסידות בהדרגה מטבריה לירושלים.

מרכז נוסף של חסידי סלונים התפתח בשפלה. בין שתי מלחמות העולם עלו חלק מחסידי סלונים מאירופה לארץ ישראל, בעיקר לתל אביב, שהייתה ועודנה עיר נמל מרכזית, ובהמשך עבר מרכז הקהילה לבני ברק.

כיום קהילת חסידי סלונים בבני ברק משמרת במידה רבה את מנהגי החסידות שהיו ברוסיה הלבנה, בעוד שהקהילה בירושלים משקפת את מנהגי ארץ ישראל שאומצו בטבריה. לדוגמה, בבני ברק נוהגים לומר את שיר הכבוד בתפילת השבת אך בירושלים, בעקבות מנהג טבריה, משמיטים אותו. בבני ברק נוהגים לקרוא מגילת קהלת בסוכות ומגילת שיר השירים בפסח בבית הכנסת, ואילו בירושלים, כמנהג טבריה – לא. מנהג שילוב פיוטי היוצרות בתפילה בשבתות "שקלים", "זכור", "פרה" ו"החודש" נשמר בירושלים, לפי מנהג ארץ ישראל, אך לא בטבריה.

ואולם, בנעימות התפילה לא ניכרים ההבדלים בין בני ברק לירושלים. במיוחד שוררת אחידות בנעימות הימים הנוראים, שכן אז עולים חסידי בני ברק לרבי בירושלים ונוהגים לפי מנהג המקום. חלק גדול מנעימות התפילה של סלונים בישראל כיום מקורו מחוץ לחסידות. יהושע לויפר, מסרן חסיד סלונים, מספר ששמע מפי זקני הקהילה שלפני השואה, הרב אברהם ויינברג השני היה מתפלל בהתלהבות רבה, שטשטשה את נעימות התפילה, והחסידים חזרו לביתם לאו דווקא עם "נוסח" מוזיקלי אלא עם החווייה של רבם שואג מקירות לבו. מי שקבע בפועל את נוסח סלונים הוא רבי יחזקאל משה שטרנברג (1910–1989), מחשובי חסידי סלונים בטבריה, שהיה שליח הציבור קבוע בימים נוראים בבית המדרש הגדול של חסידי סלונים בירושלים במשך שנים רבות. הרב שטרנברג לא היה חסיד סלונים במקורו אלא חסיד דעעש (דז') שמקורה בטרנסילבניה (הסתפחות חסידים לסלונים הייתה מקובלת מאוד בדורות האחרונים), וייתכן שחלק גדול מהנוסח שלו, שהתקבע כנוסח התפילה של סלונים, אינו שייך במקור לחסידות זו.

ד"ר נתנאל כהן, מוזיקולוג, מרכז את תחום המוזיקה באתר הפיוט והתפילה. המאמר מבוסס על שיחה עם המסרן יהושע לויפר.