נוסח איטליאני – על נוסח התפילה של יהודי איטליה

---

ברחבי איטליה ישבו במהלך הדורות יהודים שהגיעו אליה ממרחבים רבים: ספרד, האימפריה העות'מאנית, צפון אירופה ועוד. גיוון גלויות זה הביא גם לגיוון נוסחים במקום ולהשפעה הדדית ביניהם. בתוך הנוסחים הללו בולט הנוסח המקורי של יהדות איטליה, המאפיין וייחודי רק לקבוצה זו ולצאצאיה. נוסח זה נקרא נוסח איטליאני (נוסח האיטלקים, בלשון רבים), והוא מבוסס במקורו על הנוסח הארץ־ישראלי הקדום, אם כי עבר השפעות רבות במהלך השנים. ייחוד המסורת איננו רק בנוסח התפילה, אלא גם במסורת ההלכתית. מסורת זו מאופיינת בצמצום השפעתה של הקבלה ובעצמאות פסיקה, שלא על פי דעת השולחן ערוך או הרמ"א. עד היום נחשבים המחזיקים במנהג האיטליאני כקטגוריה נפרדת, שאיננה משויכת לספרדים או לאשכנזים. הנוסח כאמור מאופיין בשיקוף משמעותי של מסורו­ת קדומות מארץ ישראל – וזאת חרף העובדה שבמאות התשיעית, העשירית ואחת עשרה, עם עליית קרנה של יהדות בבל, הלכה וגברה השפעתה על נוסח התפילה של יהודי איטליה. דוגמה לכך היא המעבר לסדר חד־שנתי של של קריאה בתורה, כמקובל כיום בכל תפוצות ישראל.

מבחינה היסטורית, שורשיה של יהדות איטליה דווקא בדרומו של חצי האי, באזור סיציליה למשל. בעקבות גירושים והגירות, לא נותרו קהילות יהודיות בולטות באזור, ומרכז הכובד היהודי באיטליה עבר למרכזה ולצפונה.  ב"רומה", העיר רומא, קיים רצף התיישבותי יהודי בן למעלה מאלפיים שנה. זו למעשה בקהילה המרכזית של יהודי איטליה המשמרת בתוכה את נוסח איטליאני. ממנה הוא התפשט לצפון ולמרכז איטליה.

סדר התפילה הבסיסי של יהודי איטליה, כפי שהוא מקובל כיום, הוא על פי הספר "מחזור בני רומה" (המתייחס לכל ימות השנה), שהוא הסידור היהודי הראשון שראה אור בדפוס (1485–1486). כתב יד שלו ניתן למצוא במאגרי הספרייה הלאומית. סדר זה עבר אי אלו שינויים במהלך השנים, שחלקם נבעו מהגירה ומדיאלוג בין מסורות שונות שהתקבצו באיטליה ומהשפעתן של מסורות ספרדיות ואחרות, וחלקו מהחלטה מודעת לשלב בתוכו מסורות שונות. כבר בתהליך גיבושו של המחזור, למעשה, החליטו תלמידי החכמים שגיבשוהו לוותר על שילוב בתפילה של  פיוטים שכנתבו בידי פייטני איטליה ולשלב בו כאלו שנכתבו בידי פייטנים ספרדים ואשכנזים. במידה רבה השפיעה הגאוגרפיה על התפתחותן של תת־מסורות מקומיות. ברומא ומילאנו, שספרדים רבים התיישבו בהן, ניכרת השפעת המנהג והפסיקה הספרדיים. בטורינו ובטרייסטה, מקום מושבם של יהודים אשכנזים רבים, ניכרת השפעה אשכנזית. לעתים, אף שהנוסח המקורי של יהודי איטליה איננו מושפע במקור מחכמי הקבלה, ניכרת גם השפעתם.

בהשוואה למסורות הספרדיות והאשכנזיות, קיים ייחוד רב בנוסח התפילה האיטלקי. כדוגמאות בלבד ניתן למנות את נוסח הברכות בערבית של שבת, באמירת התוספת "לדור ודור" בברכת אתה קדוש, בכפילת הביטוי "לעילא ולעילא" בקדיש, בריבוי פיוטי יוצרות בתפילת שחרית לראש השנה – הנאמרים לפני פתיחת ברכות קריאת שמע, אמירת קדושה בנוסח "כתר", תפילה מיוחדת לנשים בסדר הוצאת והכנסת ספר תורה ועוד. בהקלטותיו של מרקו אוטולנגי באתר תוכלו להיחשף בהרחבה לביצועים במסורת זו.

בעבר פעלו בתי כנסת איטלקיים באיסטנבול ובסלוניקי, שבהם התפללו מהגרים יוצאי המקום. מטבע הדברים המהגרים יוצאי איטליה הגיעו מערים שונות, כך שבתי הכנסת הללו שילבו בתוכם מסורות עירוניות שונות. בתי הכנסת הללו הפסיקו לפעול בשלמלחמת העולם השנייה.

כיום, מחוץ לשטחי איטליה, פועל "בית הכנסת האיטלקי" בירושלים כמניין המרכזי של בנוסח איטליה בישראל. מרכיבי בית הכנסת ובהם ארון הקודש הובאו לארץ מעיירה קונלייאנו ונטו בשנות החמישים, ואולם התפילה כיום משקף את בית הכנסת כפי שפעם באיטליה. מניינים נקודתיים נוספים קיימים בירושלים. בית כנסת זה פועל באופן מודע לשימור המסורת, תוך הקשבה להרכב ההטרוגני של אוכלוסיית בית הכנסת. עוד חזון למועד, ובעז"ה נכתוב באתר על בית כנסת מיוחד זה ותהליכי עיצוב נוסח התפילה האיטלקי בתוכו.

להרחבה:

• הרב הלל סרמוניטה ואנג'לו פיאטלי, הקדמה, סדר תפלות כמנהג בני רומה כפי הנהוג בירושלים עיה"ק, ירושלים, תשע"ו.
• רוני ויינשטיין (עורך), איטליה, יד בן צבי, תשע"ב.

רן חורי הוא עורך התוכן והלשון של אתר הפיוט והתפילה.