קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

דודי ירד לגנו – על שירת הבקשות של יהודי מרוקו
אתר הפיוט והתפילה

דודי ירד לגנו – על שירת הבקשות של יהודי מרוקו

חנה פתיה

מה מייחד את שירת הבקשות של יהודי מרוקו? מה שרים? מהו המבנה המוזיקלי של האירוע? – כל התשובות.

שירת הבקשות – מילים וביצועים

דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לִרְעוֹת בַּגַּנִּים
לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ וְלִלְקוֹט שׁוֹשַׁנִּים
קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי תַמָּתִי
שַׁעֲרֵי צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהַבְתִּי

כך נפתחת לה מדי שבת שירת הבקשות של יהודי מרוקו. מסע מוזיקלי־רוחני־קהילתי, המתחיל בשבת לפנות בוקר ונמשך לאורך כמה שעות עד עלות השחר.

להאזנה>>

שירת הבקשות היא ללא ספק אחד השיאים בתרבות המוזיקה ושירת הקודש העברית לדורותיה, ובמסורת מרוקו התפתח המנהג באופן מרחיק לכת במיוחד. לכל אחת מהשבתות שבהן נוהגים לשיר את שירת הבקשות (כ־22 שבתות) רפרטואר ייחודי משלה (להזכירכם, מדובר באירוע של כשלוש־ארבע שעות). 22 מערכות משוכללות מרובות פרקים ופרטים הבאות לבטא במגוון רחב של רגשות את הכמיהה לחיבור, לתיקון, לאהבה ולאיחוד. איחוד של הדוד ואהובתו, של השכינה עם הקב"ה, של כנסת ישראל עם אלוהיה, של חברי הקהילה עם עצמם, של האדם עם נשמתו. דודי ירד לגנו והשיר הבא אחריו, ידיד נפש, שניהם שירים עם רבדים קבליים, פותחים את שירת הבקשות, בכל שבת בלחן אחר. עם השנים הצטרפו לרפרטואר הבקשות פיוטים רבים מסוגים שונים המשקפים את מכלול הנושאים שבהם עסקו פייטני מרוקו. האירוע עצמו הפך בהדרגה ממנהג של מקובלים לאירוע תרבותי־קהילתי מגוון שבו לחוויה המוזיקלית מקום מרכזי. בהשראת כללי המוסיקה האנדלוסית, לחני הפיוטים קשורים ל"נוּבָּה" של אותה השבת – סולם ומערכת מוזיקלית המכתיבים את החוקים. חוקים שתפקידים לבנות מהלך אקסטטי איטי ומורכב, ממקצבים איטיים לקבצים מהירים וסוחפים.

שירת הבקשות של יהודי מרוקו, כמו זו של יהודי חאלב, מתקיימת בשבתות החורף, מסוכות ועד אחרי חג הפורים, בלילות שבת לפנות בוקר. אז נוהגים להתכנס בבית הכנסת לשירה שבה משתתפים כל חברי הקהילה – רבנים, פייטנים וציבור המתפללים.

ביצוע שירת הבקשות נתון בידי קבוצת פייטנים, בהנהגת הפייטן הראשי, המכונה "מוקאדם" (מעין מנצח) כאשר הקהל מצטרף במקומות מוגדרים. הפייטן הראשי קובע מי ישיר את ה"אסתח'באר" או ה"ביתין" (פתיחות קוליות מורכבות המבוצעות בקצב חופשי ודורשות יכולת אלתור ומיומנות) ואילו פיוטים יושרו באותה שבת. הגמישות המלווה את הבחירה מאפיינת גם את הביצוע. בדרך כלל הפייטן הראשי הוא הפותח בשירה ויתר הפייטנים מצטרפים אליו. השירה כוללת קטעים מקהלתיים וקטעים סולניים. נוכחות פייטן חשוב, או דמות נכבדה אחרת, מגבירה את המתח ומעלה את רמת הביצוע של המשתתפים.

השיר "דודי ירד לגנו", למשל, שהוא שיר ארוך במיוחד (עשרים ושבעה בתים), מושר לסירוגין מפי כל הפייטנים המשתתפים, בדרך כלל על פי סדר הישיבה, כל אחד בית אחד, ומקובל שהפייטן הראשי מחליף את הלחן בהגיע תורו שנית. לאחריו מושר ה"ביתאיין", שתפקידו לבשר את הנובה (סולם ומערכת מוזיקלית) שבה ישתמשו באותו ערב. אז מתחילה סדרת השירים המיוחדת לאותה שבת. סדרה זו נחתמת ב"קצידה", שיר המספר את סיפורה של פרשת השבוע בחרוז ובמשקל.

מנהג הבקשות החל להתפתח ביהדות מרוקו במאה ה־18 והחל לתפוס תאוצה במחצית השנייה של המאה ה־19. בשנת 1921 יצא לאור במרקש הספר "שיר ידידות" – אנתולוגיה של פיוטים, בעריכת ר' דוד יפלח, ר' חיים אפריאט, ר' חיים בן עטר ור' דוד קיים. העורכים הציעו מהלך מובנה ומשוכלל לשירת הבקשות. למעשה, החל מזמן קצר לאחר יציאתו ועד היום מתקיימת שירת הבקשות של יהודי מרוקו על פי קובץ השירים שבשיר ידידות.

בספר מקובצים פיוטים ממקורות שונים – כמה שירים של משוררי ספרד, קבוצת שירים של ר' ישראל נג'ארה, ומרבית השירים הם משל משוררי צפון אפריקה. השירים מסודרים על פי סדר השבתות, כאשר כאמור לכל שבת "נובה" משלה – סולם מוזיקלי שלפיו מושרים כל השירים באותה שבת.

מקורות הלחנים של שירת הבקשות מגוונים ביותר ומשקפים את המכלול התרבותי המגוון שבתוכו חיו יהודי מרוקו. לרוב הפיוטים אומצו לחנים ערביים־אנדלוסיים, ובנוסף ניתן לזהות גם השפעות מזרחיות ואף אירופאיות. עם זאת, ישנם לחנים ייחודיים לרפרטואר הבקשות שלא ידועים להם מקבילות בתרבות המוסלמית כיום.

עם עליית קהילות יהודי מרוקו לישראל, מנהג הבקשות, בדומה למסורת הקהילה בכלל, ידע קשיים, עליות ומורדות. עלייתו לארץ בשנת 1965 של ר' דוד בוזגלו, מי שנחשב לגדול פייטני מרוקו במאה ה־20, הפיחה רוח חיים בקהילת יהודי מרוקו בישראל. ר' דוד העמיד תלמידים ותלמידי תלמידים, שרבים מהם מובילים היום את מסורת הפיוט של יהודי מרוקו.

כיום מתקיים המנהג בתדירות משתנה בקהילות רבות ברחבי הארץ ופיוטי הבקשות אף זוכים לביצועים אמנותיים בביצוע תזמורות אנדלוסיות שונות.

חנה פתיה הייתה עורכת המשנה של אתר הזמנה לפיוט.