הצופן הסודי של "אנא בכוח"

---

אנא בכוח –מילים וביצועים

 אין הסבר רציונלי למה שקרה לפיוט העתיק "אנא בכוח". הפיוט הנשגב והיפהפה הזה, המיוחס לתנא רבי נחוניא בן הקנה בן המאה הראשונה לספירה, מופיע בסידור התפילה בשחרית ובקבלת שבת, ונאמר בתקופת ספירת העומר גם בתוך סדר הספירה היום־יומית. והנה פתאום, בעקבות הלחנתו בידי עובדיה חממה, זמר לא צעיר שלא התפרסם באופן מיוחד עד כה, הוא הפך למה שאתר האינטרנט "היפ", אתר הקליפים של ישראל, מכנה "להיט ענק". אין תחנת רדיו עברית שאינה משמיעה אותו כמה פעמים ביום, וציבור המאזינים מתלהב ורק רוצה עוד. "שיר נהדר", כותב גולש במדור התגובות של "היפ", ובאתר "מוזיקה נטו" מתענג גולש אחר: "אנא בכוח חודר לנשמה, נותן מחשבה. לשמוע אותו בבוקר נותן לך כוח, ממש מדהים..."

מילותיו של הפיוט נוגעות ומרגשות כשלעצמן. אפשר בהחלט להבין מדוע יהודים בישראל מתחברים היום לביטויים כמו "אנא בכוח / גדולת ימינך / תתיר צרורה", כי לְמה הפכה המדינה הזאת בשנים האחרונות אם לא לפלונטר אחד גדול וצרור, שרחמים גדולים וכוח שמיימי נחוצים כדי להתירו. מה יותר טבעי מלבקש, בימים של אובדן מנהיגות בישראל: "חסין קדוש / ברוב טובך / נהל עדתך", ומה יותר מנחם מלהיזכר כי יש "יודע תעלומות", שאפשר לבקש ממנו "שוועתנו קבל / ושמע צעקתנו", ואף להיענות.

גם לחנו של חממה יפה כשלעצמו, עולה ומתחנן ומלא עוצמה של תפילה. ושרים אותו יחד עשרה זמרים, מניין, שזו הברקה של ממש. לא לחינם אומר עליו אתר האינטרנט "24 מוזיקה": "האמת היא ש"אנא בכוח" אכן מצליח להעביר איזושהי תחושה של חיזוק ואופטימיות, כשעשרת  הזמרים גורמים לה להישמע באמת כמו משהו שמושר מתוך תקווה גדולה ועם הרבה כוונה." ומעידה שם על עצמה גולשת אנונימית: "אוהבת את השיר, הוא עושה משהו טוב בלב."

אולם עם כל יופיין ועוצמתן של המילים, הלחן והביצוע המיוחד – לא די בכל אלה כדי להסביר את פריצתו של הפיוט הקדום הזה אל הכאן והעכשיו הישראליים. פסוקים רבים אחרים, יפים לא פחות לכאורה, כבר הולחנו והוקלטו ולא זכו להתלהבות לאומית עד כדי כך סוחפת, עד כדי כך רחבה, עד כדי כך משותפת לדתיים וחילונים, לצעירים ולמבוגרים, למשכילים ולפשוטי עם.

כוח המשיכה של העכשווי אל "אנא בכוח", ודווקא של "אנא בכוח", טמון כפי הנראה לא בהסברים רציונליים, כי אם ברובד הנסתר של הקיום; בתת־מודע הלאומי, החי ורוחש תדיר וגורם לבני העם הזה להישרד נגד כל הסיכויים. כמו שרוב מוחלט של היהודים בישראל עורכים ברית מילה לבניהם, צמים ביום הכיפורים וקוראים את (רוב) ההגדה סביב שולחן ליל סדר משפחתי, כך נמשכים רוב מוחלט היהודים בישראל אל הכוח האלוקי הסודי, הגלום באוצרות שונים וביניהם בתפילת "אנא בכוח": תפילה שבנויה משבעה פסוקים, שבכל אחד מהם שש מילים, כך שבסך הכל יש בה ארבעים ושתיים מילים אשר ראשי התיבות שלהן הן האותיות של שם בן מ"ב – אחד משמותיו הנסתרים של הקב"ה.

איננו נקראים להתיימר להבין את משמעותו של שם בן מ"ב. די לנו בידיעה, שעל פי הקבלה כל אות מאותיותיו של שם זה מייצגת – כפי שמופיע ברוב סידורי התפילה – דרגה אחת מתוך שבע הספירות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות, שעליהן מושתת הבריאה. ודי לנו באמונה, כי על פי הקבלה מ"ב האותיות האלה, הנאמרות בסדר הזה באמצעות מילות "אנא בכוח", הן מעין צופן סודי המסוגל לפתוח את מקור הכוח האלוקי המקיים את ישראל ואת העולם כולו.

ודי לנו בהבחנה בנס המתרחש לנגד עינינו ואוזנינו, כאשר כל תחנות הרדיו מלמדות את עם ישראל את הצופן הסודי הזה כאן ועכשיו, ועם ישראל קולט ומתחבר, קולט ומתקיים.

לריאיון של חנה פתיה עם עובדיה חממה על העיבוד שלו לפיוט

המאמר ראה אור לראשונה בעלון "שבת בשבתו", י"ט בניסן תשס"ז, 7.4.07.