audio items
snunit

שועת עניים (מתוך נשמת כל חי)

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    סוריה - חלב (ארם צובה)
  • 2.
    סוריה - חלב (ארם צובה)
  • 3.
    סוריה - חלב (ארם צובה)
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים יוסי בן ארוש
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 6.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן, שמעון אילוז
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר שועת עניים (מתוך נשמת כל חי)
סולם מקאם: שיגא
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • הקטע המכונה "שוועת עניים" הוא חלק מתפילת "נשמת כל חי", המיוחדת לשבתות וחגים. נוסח "נשמת כל חי" קדום למדי וכנראה נתחבר בהשפעת ספרות ההיכלות בארץ ישראל.
    זהו אחד מהקטעים החגיגיים והבולטים בתוך "נשמת כל חי" והוא מושר ע"י כל הקהל או ע"י החזן במנגינות מתחלפות.
    בנוסח אשכנז לא נאמר הקטע של "שוועת עניים" וזהו אחד מההבדלים בין המסורות הקיימים בתפילת "נשמת כל חי". הקטע הצמוד לו - "בפי ישרים" - מופיע בכל הנוסחים אלא שבנוסח אשכנז והחסידים מפרידה בין שני הקטעים פסקה הפותחת במלים "מי ידמה לך".
    "שוועת עניים" יוצא דופן במקצת בתפילות השבת משום שהוא מדבר על צער ועניות, בעוד שתפילות השבת מתמקדות בנושאים חיוביים. אולי הקטע מוקם כאן כהמשך טבעי לפסוק שלפניו - "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ" (תהלים לה, י). הפסוק קושר בין רעיון ההודאה של כל חלקי הגוף ובין תפילת העני והאביון, המקביל לעם ישראל בגלות, ולכן מבקש עתה המחבר "שוועת עניים אתה תשמע, צעקת הדל תקשיב ותושיע".
    הפסוק "רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה' לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה" (תהלים לג, א), מהווה חזרה לנושא המרכזי של "נשמת כל חי" והכנה לקטע הבא (באמצעות המלים צדיקים, ישרים, תהילה) הבנוי לפי מתכונת מקובלת בספרות ההיכלות, של חזרה על פעלים, שמות תואר, שמות עצם וכו'. וכך אנו קוראים:
    בפי ישרים תתרומם
    ובשפתי צדיקים תתברך
    ובלשון חסידים תתקדש
    ובקרב קדושים תתהלל
    האותיות המודגשות יוצרות את המלים יצחק ורבקה. היו שרצו לראות בכך רמז לדמויות המקראיות אך מאחר שאין כל סיבה לבחירתן של דווקא אלו מקרב האבות והאמהות נראית יותר הסברה שהיו אלו שמות מחבר התפילה ואשתו.



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?