ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אהוב מהר המור / סימן אלף-בית אָהוּב מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה בָּרוּךְ מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה גִּבּוֹר מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה דָּגוּל מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה הָדוּר מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה וָעֵד מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה זַכַּאי מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה חַנּוּן מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה טָהוֹר מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה יָשָׁר מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה כַּבִּיר מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה לוֹבֵשׁ מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה מֶלֶךְ מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה נוֹרָא מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה סוֹמֵךְ מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה עוֹזֵר מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה פּוֹדֶה מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה צַדִּיק מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה קָדוֹשׁ מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה רַחוּם מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה שׁוֹמֵר מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה תָּמִים מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה תּוֹמֵךְ מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה תַּקִּיף מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה מוֹרָשָׁה נָחַלְתִּי וְקִבַּלְתִּי בִּקְדוּשָׁה בִּקְדוּשָׁה שָׁמַעְתִּי כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה אִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאוֹרָשָׂה מְקוּדָשָׁה הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ |
|
'אהוב מהר המור' הוא פיוט תימני אנונימי מסוג 'חדויה', שיר לליווי החתן ביום חתונתו. בקהילות תימן נהגו לשיר אותו לאחר קריאת הכתובה תחת החופה. הפיוט מיוסד על דימוי מעמד הר סיני כמעמד של קידושין בין ישראל והתורה, דימוי שראשיתו בדרשת חז"ל (בבלי ברכות, נז ע"א, ועוד): "'תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב' (דברים לג, ד) – אל תקרי מורשׁה אלא מאורשׂה". תחילתו של הפיוט בחזרה מונוטונית על הטור '... מֵהַר הַמּוֹר, נָתַן לִי מוֹרָשָׁה', כאשר בראשית הטור מופיע בכל פעם כינוי אחר לקדוש ברוך הוא, לפי סדר האלף-בית (אָהוּב, בָּרוּךְ, גִּבּוֹר, דָּגוּל...); לאחר מכן עובר הפייטן לתאר כיצד שמע בקדושה את דברי התורה "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה" (דברים כד, א) – ומשם, לדברי הלל ושבח לאשה, ולקדוש ברוך הוא, שלעולם חסדו. מהלך זה בפיוט יוצר תנועה מן הכלל אל הפרט: מנישואי התורה וישראל, אל נישואי האיש והאישה העומדים כעת לבוא בִּבְרִית; נישואים שנִיים יונקים מכוחם של נישואים ראשונים, ומתקדשים בקדושתם. |
| • אָהוּב מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה – הפיוט כולו מיוסד על דימוי מעמד הר סיני כמעמד של אירוסין בין ישראל והתורה, ברוח דרשת חז"ל (בבלי ברכות, נז ע"א, ועוד): "'תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב' (דברים לג, ד) – אל תקרי מורשׁה אלא מאורשׂה". הקדוש ברוך הוא מכונה כאן בחיבה 'אהוב', 'ברוך', 'גיבור' וכיוצא באלה כינויים, והוא שנתן את התורה – מוֹרָשָׁה. 'הַר הַמּוֹר' הוא תיאור מקום עלוּם במגילת שיר השירים (ד, ו): עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה. בחז"ל נדרש תיאור זה כרומז לאבות האומה (ספרי דברים, פיסקא שנג, ועוד), או להר המוריה, מקום המקדש (בראשית רבה, נה, ועוד. מבוסס על אזכור המור כאחד מרכיבי הקטורת שבמקדש); אלא שמשוררנו נוקט כאן דרך חירות, ומייחס את התיאור להר סיני, בו ניתנה התורה. • בָּרוּךְ מֵהַר הַמּוֹר, נָתַן לִי מוֹרָשָׁה – הטור חוזר על הטור הקודם, בשינוי כינויו של הקדוש ברוך הוא (מאהוב לברוך), בהתאם לסדר אותיות האלף-בית, וכן בהמשך. • גִּיבּוֹר מֵהַר הַמּוֹר, נָתַן לִי מוֹרָשָה – 'גיבור' הוא אחד מכינוייו הקדומים של האל, ונזכר כבר בדברי משה רבנו בתורה (דברים י, יז): כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא (וראו בבלי, ברכות, לג ע"ב; שם, יומא, סט ע"ב). • דָּגוּל... הָדוּר... וָעֵד... זַכַּאי... חַנּוּן... טָהוֹר... יָשָר... כַּבִּיר... לוֹבֵשׁ... מֶלֶךְ... נוֹרָא... סוֹמֵךְ... עוֹזֵר... פּוֹדֶה... צַדִּיק... קָדוֹשׁ... רַחוּם... שׁוֹמֵר... תָּמִים... תּוֹמֵךְ... תַּקִּיף... נָתַן לִי מוֹרָשָה – כינויים לקדוש ברוך הוא לפי סדר האלף-בית. האות האחרונה (ת) חוזרת שלוש פעמים. מקורות הכינויים מגוונים: חלקם מבוססים על המקרא או על מדרשו בחז"ל ('דגול' – על פי שיר השירים ה, י; 'חנון' – שמות לד, ו; 'טהור' – חבקוק א, יז; 'כביר' – איוב לו, ה; 'לובש' – ישעיהו נט, יז; 'מלך' – שמואל א, יב, יב; 'נורא' – דברים י, יז; 'סומך' – תהלים קמה, יד; 'עוזר' – תהלים י, יד; 'פודה' – תהלים לד, כג; 'צדיק' – ישעיהו מה, כא; 'קדוש' – ויקרא יט, ב; 'רחום' – שמות לד, ו; 'שומר' – תהלים קמה, כ; 'תמים' – שמואל ב, כב, לא; 'תומך' – ישעיהו מב, א); אך רובם, לרבות אלו שיש להם מקור מקראי, רווחים מאוד בפיוט הארץ-ישראלי הקדום, שהרבה להשתמש בכינויים (ראו למשל את הפיוט 'אמרו לאלוהים' ליום הכיפורים, וכן רבים). • מוֹרָשָׁה נָחַלְתִּי וְקִבַּלְתִּי בִּקְדוּשָׁה – הדובר בשיר מדבר בלשון יחיד, אך מייצג את עם ישראל כולו, שקיבל את התורה ('מורשה') כנחלה, ובקדושה. • בִּקְדוּשָׁה שָׁמַעְתִּי כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה – מתוך אותה קדושה בה קיבלתי את התורה, 'שמעתי' – כלומר, קראתי בתורה – את המילים (דברים כד, א): כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה. אמנם במקורן המקראי מילים אלו משמשות כפתיחה לפרשה העוסקת בגירושין דווקא, אך בחז"ל הן היסוד לרבים מדיני הקידושין (בבלי קידושין, ב ע"א, ועוד). • אִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאוֹרָשָׂה מְקוּדָשָׁה – הדובר מהלל את האשה שהאיש לוקח לעצמו, ומתאר אותה כטובת מראה (תואר רווח במקרא ליופיין של נשים. ראו למשל בראשית כו, ז); וכיון שהשיר מושר תחת החופה, האשה כעת היא 'מְאוֹרָשָׂה מְקוּדָשָׁה' – מיוחדת לבעלה. הפייטן משלים כאן את התנועה המעגלית שהחל בתחילת השיר: מתיאור התורה כמורשה משותפת (ובמשתמע, בעקבות חז"ל, כמאורשה) לכלל ישראל, ועד לתיאור האשה הפרטית כמאורשת לאיש הפרטי. • הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ – לאחר שהשלים את המהלך העיקרי שתואר לעיל, הפיוט מסתיים בדברי שיר ושבח לאל, על פי תהלים (קו, א): הַלְלוּיָהּ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. בהקשר הפנימי של הפיוט, אלו הם דברי שבח על קדושת הנישואין. |
| כותר |
אהוב מהר המור |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מעגל החיים |
חתונה |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
