Dice la nuestra novia como se llama
| [1983]
Avrid me, galanicaque ya va 'manecer.Avrid me no vos avro, mi lindo amor.EstaDice la nuestra noviacomo se llama la cabeza.No se llama la cabezasino campos despaciosospase la novia y goce al novio.Dice la nuestra noviacomo se llma el cabello.No se llama cabellosino seda de labrar.Ay mi seda de labrar…Como se llama la frenteno se llama frentesino espada relucienteAy mi espada reluciente…Como se llaman las cejasno se llaman cejassino cintas de telarAy mis cintas de telar…Como se llaman los ojosno se llaman ojossino ricos miradores.Ay mis ricos miradores…Como se llama la narino se llama narisino dátil datilar.Ay mi dátil datilar…Como se llama la carano se llama carasino rosa del rosal.Ay mi rosa del rosal.Como se llaman los labiosno se llaman labiossino filos de coral.Ay mis filos de coral… |
הטבילה במקווה ושמלת החתונה - ביום שלפני החופה, נהגה הכלה ללכת למקווה (בספרדית יהודית: bano de la novia), כשהיא מלווה על ידי נשים ממשפחתה. הנשים הביעו את התפעלותן ממעלותיה של הכלה, אמרו ברכות ושרו שירים הולמים. הכלה הביא אל המקווה את החפצים הנחוצים לה: tovall או maraman (מגבת), burnu con mangas (חלוק בעל שרוולים), Javon (סבון), enjavonadora (מטלית רחצה), boneto או chapeo de bano (כובע רחצה), galechas (קבקבי עץ), peine de peinar (מסרק צפוף). החתן שלח את החפצים האלה בצרור הקרוי bogo de bano. אבי החתן שילם עבור טבילת הכלה במקווה; אם האב לא היה בין החיים, המשלם היה אחיו הבכור של החתן. הכלה זכתה לפינוק על ידי מעסות (telekas). גבותיה נמרטו בעזרת משחה מיוחדת (pelador או pilo) וידיה נצבעו ב- aljena. באיזמיר נהוג היה להביא לטקס הטבילה במקווה עוגייה עגולה (המוכרת גם בספרד בשם la rosca de la novia). את העוגיה נהגו לשבור מעל ראש הכלה. באזחורים אחרים הוגשו ממתקים לנשים שליוו את הכלה למקווה. כשהכלה יצאה מהמקווה, נתנו לה משקה מתון "כדי שכל חייה יהיו מתוקים גם הם (que sea dulce la vida entera). זהו שיר מצטבר ומסובך, אשר נשען על מוטיבים ספרותיים עתיקים. כל בית מביא דימוי חדש המתאר חלק בגופה של הכלה, ואז מושמעים שוב כל הדימויים הקודמים בסדר הפוך. גרסה זו מוצאה מאיזמיר "אלה דבריה של כלתנו: איך נקרא לראש הזה? אין זה ראש אלא שדות רחבים. אל שדותיי הרחבים, תעלוז הכלה עם החתן. אלה דבריה של כלתנו: איך נקרא לשיער זה? אין זה שיער אלא חוטי זהב לאריגה. אל חוטי הזהב לאריגה, אל השדות הרחבים, תעלוז הכלה עם החתן". בחרוזים הבאים המצח הוא חרב מבריקה, הגבות הן קשתות לירייה, העיניים הן שקדים למאכל, והלחיים הם תפוחים. כל בית נגמר בברכה "תעלוז הכלה עם החתן". -- מתוך התקליטור Judeo-Spanish songs for the life cycle in the Eastern Mediterranean ; הטבילה במקווה ושמלת החתונה - ביום שלפני החופה, נהגה הכלה ללכת למקווה (בספרדית יהודית: bano de la novia), כשהיא מלווה על ידי נשים ממשפחתה. הנשים הביעו את התפעלותן ממעלותיה של הכלה, אמרו ברכות ושרו שירים הולמים. הכלה הביא אל המקווה את החפצים הנחוצים לה: tovall או maraman (מגבת), burnu con mangas (חלוק בעל שרוולים), Javon (סבון), enjavonadora (מטלית רחצה), boneto או chapeo de bano (כובע רחצה), galechas (קבקבי עץ), peine de peinar (מסרק צפוף). החתן שלח את החפצים האלה בצרור הקרוי bogo de bano. אבי החתן שילם עבור טבילת הכלה במקווה; אם האב לא היה בין החיים, המשלם היה אחיו הבכור של החתן. הכלה זכתה לפינוק על ידי מעסות (telekas). גבותיה נמרטו בעזרת משחה מיוחדת (pelador או pilo) וידיה נצבעו ב- aljena. באיזמיר נהוג היה להביא לטקס הטבילה במקווה עוגייה עגולה (המוכרת גם בספרד בשם la rosca de la novia). את העוגיה נהגו לשבור מעל ראש הכלה. באזחורים אחרים הוגשו ממתקים לנשים שליוו את הכלה למקווה. כשהכלה יצאה מהמקווה, נתנו לה משקה מתון "כדי שכל חייה יהיו מתוקים גם הם (que sea dulce la vida entera). זהו שיר מצטבר ומסובך, אשר נשען על מוטיבים ספרותיים עתיקים. כל בית מביא דימוי חדש המתאר חלק בגופה של הכלה, ואז מושמעים שוב כל הדימויים הקודמים בסדר הפוך. גרסה זו מוצאה מרודוס ובה הדימויים שונים מגרסאות אחרות: הראש הוא תפוז, העיניים הן מרפסות, הלחיים הן ממתקי מרציפן, האף הוא עט נוצה, השיניים הן פנינים למחרוזת, הפה הוא תנור, והלשון היא יעה לתנור. כל בית מסתיים בפזמון "יחיו הכלה והחתן!". |
כותר |
Ansi Dice La Nuestra Novia 2 |
---|---|
בביצוע |
Avzaradel, Roza |
מתוך |
Judeo-Spanish songs for the life cycle in the Eastern Mediterranean |
חברת התקליטים |
Jerusalem : Jewish Music Research Centre, Hebrew University of Jerusalem |
תאריך היצירה |
2014 |
השותפים ביצירה |
Avzaradel, Roza 1910- (performer) |
הערת מקום וזמן |
אשדוד 25/12/1988. |
סוגה |
Songs, Ladino |
שפה |
lad |
הערות |
מתוך: NSA Y 5737a/22 |
הערת משתתפים |
רוזה אבזרדל-אלחדף (רודוס). |
מספר מערכת |
997010388551305171 |
תנאי השימוש:
מותר להעתיק את הפריט ולהשתמש בו לשימוש שאינו מסחרי בלבד.
חובה להעניק קרדיט ליוצר/ים בכל שימוש בפריט.
אסור לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות לשימוש שאינו מסחרי.
שימוש מסחרי מותנה בקבלת הרשאה מבעל זכויות היוצרים בפריט ו/או מבעל האוסף. לא נדרש אישור נוסף מהספרייה הלאומית.
ניתן לפנות לספרייה הלאומית לקבלת פרטי הקשר של בעל זכויות היוצרים/בעל האוסף באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?