אבות / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
ברכה לפני הלל
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
-
2.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
-
3.
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
נגן שירים ברצף
|
בִּרְשׁוּת מוֹרַי וְרַבּוֹתַי, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לִגְמֹר אֶת־הַהַלֵּל. |
|
מזמורי ההלל עטופים, בראשם ובסופם, בברכות שקבעו חז"ל. הברכה בתחילת ההלל מתייחסת לעצם מצוות חכמים לקריאת ההלל. נוסח הברכה משתנה במקצת בין המנהגים. את ההלל אומרים בחלק מהחגים ובראשי חודשים. בחלק ממועדים אלו הוא נאמר בשלמותו (הלל שלם) ובחלקם מדלגים על קטעים מסוימים (ואז ההלל נקרא חצי הלל או הלל בדילוג). מנהג צפון אפריקה המקורי לברך 'לגמור את ההלל' בימים שבהם אומרים הלל שלם (גומרים את ההלל) ו'לקרוא את ההלל' כאשר קוראים את ההלל בדילוג. כך היה כנראה מנהג בבל המקורי. בני ארצות המזרח ותימן, לעומתם, מברכים 'לגמור את ההלל' כשאומרים הלל שלם, ובימים שבהם קוראים את ההלל בדילוג - אין מברכים כלל, משום ש"אין מברכין על המנהג" (רמב"ם, הלכות מגילה וחנוכה ג, ז). כיום אימצו רבים מיוצאי צפון אפריקה מנהג זה. מסורת זו משמרת מקצת ממנהג ארץ ישראל, שבה לא קראו את ההלל כלל בראשי חודשים. מנהג האשכנזים לברך תמיד על ההלל, אך קבעו ברכה אחת: 'לקרוא את ההלל', בין שקוראים את כולו ובין שקוראים את חלקו. מדוע? "לפי שאם היה מברך לגמור והיה מחסר תיבה אחת או אפילו אות אחת היה ברכה לבטלה" (ר' שמשון ב"ר צדוק, חי בגרמניה במאות ה-14-13).
|
| כותר |
ברכה לפני הלל |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
מזמורי ההלל עטופים, בראשם ובסופם, בברכות שקבעו חז"ל. הברכה בתחילת ההלל מתייחסת לעצם מצוות חכמים לקריאת ההלל.
נוסח הברכה משתנה במקצת בין המנהגים. את ההלל אומרים בחלק מהחגים ובראשי חודשים. בחלק ממועדים אלו הוא נאמר בשלמותו (הלל שלם) ובחלקם מדלגים על קטעים מסוימים (ואז ההלל נקרא חצי הלל או הלל בדילוג). מנהג צפון אפריקה המקורי לברך 'לגמור את ההלל' בימים שבהם אומרים הלל שלם (גומרים את ההלל) ו'לקרוא את ההלל' כאשר קוראים את ההלל בדילוג. כך היה כנראה מנהג בבל המקורי. בני ארצות המזרח ותימן, לעומתם, מברכים 'לגמור את ההלל' כשאומרים הלל שלם, ובימים שבהם קוראים את ההלל בדילוג - אין מברכים כלל, משום ש"אין מברכין על המנהג" (רמב"ם, הלכות מגילה וחנוכה ג, ז). כיום אימצו רבים מיוצאי צפון אפריקה מנהג זה. מסורת זו משמרת מקצת ממנהג ארץ ישראל, שבה לא קראו את ההלל כלל בראשי חודשים.
מנהג האשכנזים לברך תמיד על ההלל, אך קבעו ברכה אחת: 'לקרוא את ההלל', בין שקוראים את כולו ובין שקוראים את חלקו. מדוע? "לפי שאם היה מברך לגמור והיה מחסר תיבה אחת או אפילו אות אחת היה ברכה לבטלה" (ר' שמשון ב"ר צדוק, חי בגרמניה במאות ה-14-13).
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אשכנז - אשכנז כללי
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
