בר יוחאי / לבנון / קבוצת פייטנים
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
|
ירחיב ה' גבולך / סימן ישראל ששון יַרְחִיב ה' גְּבוּלֵךְ וְדַמֶּשֶׂק מְנוּחָתוֹ וְהָיָה ה' מֶלֶךְ לְעַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ צִיּוֹן אֶבְנֵךְ בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל קוּמוּ נַעֲלֶה הַר צִיּוֹן רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה וְצַהֲלוּ בְרֹאשׁ גּוֹיִם כִּי שִׁמְשׁוֹ עֲלֵיכֶם זָרְחָה וְנָהֲרוּ אֵלָיו גּוֹיִם אֶל רִאשׁוֹן לְכֹל בֵּית יוֹסֵף נְזַמֵּר שִׁיר וְהִגָּיוֹן לְחָתָן בֶּן פּוֹרָת יוֹסֵף וּלְכַלָּה בְתוֹךְ אַפִּרְיוֹן שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ עַל מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף יִפְרוּ יִרְבּוּ וְגַם יִחְיוּ יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף אִישׁ מָרְדֳּכַי אָב לְחָתָן וַעֲטֶרֶת זְקֵנִים הוּא כִּי לַמּוּלֹת דָּמִים חָתָן יָכִין כִּסֵּא אֵלִיָּהוּ |
|
פיוט לחתונה במנהג יהודי לבנון. הפיוט מצוי גם בספרי הפיוטים של מסורת ספרד-ירושלים, אך כל הנראה לא נשתמר שם לחן לפיוט זה. מחבר הפיוט שיקע אותיות שמו בראשי המחרוזות – ישראל ששון – אך מלבד זאת אין אנו יודעים עליו דבר. סגנונו עשיר במליצות מקראיות ומצטיין בשילוב יצירתי ומתוחכם של קטעי פסוקים, הנשזרים יחד לכלל שיר. בפיוט שש מחרוזות, אך רק בשלוש האחרונות נחשפים תוכנו וייעודו כפיוט לחתונה: הפייטן מברך את החתן והכלה שיזכו לבנים ולעושר, ולא שוכח אף את דור ההורים, העתידים, בעזרת האל, לראות נכדים; היגדים מעין אלה רווחים בפיוטי חתונה לרוב, ועל רקעם מעניין לבחון דווקא את שלוש המחרוזות הראשונות. אלו מעמידות מעין הקדמה לשיר, אשר במבט ראשון נראית כתפילה לגאולה קרובה – אף היא רווחת מאוד בפיוטי חתונה ובמסורת הפיוט בכלל – אך במבט שני מצטיירת באור אחר; מסיומה נראה, למרבה הפלא, כי הגאולה כבר כאן: "רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה / וְצַהֲלוּ בְּרֹאשׁ גּוֹיִים / כִּי שִׁמְשׁוֹ עֲלֵיכֶם זָרְחָה / וְנָהֲרוּ אֵלָיו גּוֹיִים". זריחת השמש מתבררת במחרוזת הבאה כשמחת החתונה; תקוות הגאולה בפיוטנו, אם כן, אינה נותרת בגדר חזון עתידי רחוק ומיוחל, אלא מקבלת תוכן ממשי קונקרטי, תוכן של הווה, כמציאות ההולכת ומתגשמת לנגד עיני הפייטן וקהלו, בשמחם חתן וכלה. |
| כותר |
ירחיב ה' גבולך |
|---|---|
| סולם |
מקאם: ראסט |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
פיוט לחתונה במנהג יהודי לבנון. הפיוט מצוי גם בספרי הפיוטים של מסורת ספרד-ירושלים, אך כל הנראה לא נשתמר שם לחן לפיוט זה. מחבר הפיוט שיקע אותיות שמו בראשי המחרוזות – ישראל ששון – אך מלבד זאת אין אנו יודעים עליו דבר. סגנונו עשיר במליצות מקראיות ומצטיין בשילוב יצירתי ומתוחכם של קטעי פסוקים, הנשזרים יחד לכלל שיר.
בפיוט שש מחרוזות, אך רק בשלוש האחרונות נחשפים תוכנו וייעודו כפיוט לחתונה: הפייטן מברך את החתן והכלה שיזכו לבנים ולעושר, ולא שוכח אף את דור ההורים, העתידים, בעזרת האל, לראות נכדים
תקוות הגאולה בפיוטנו, אם כן, אינה נותרת בגדר חזון עתידי רחוק ומיוחל, אלא מקבלת תוכן ממשי קונקרטי, תוכן של הווה, כמציאות ההולכת ומתגשמת לנגד עיני הפייטן וקהלו, בשמחם חתן וכלה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים מסורות המזרח - לבנון
עוד מוזיקה בסולם מקאם: ראסט
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
