audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    תורכיה - תורכיה כללי דוד מנחם
  • 2.
    תורכיה - תורכיה כללי יעקב כהן
  • 3.
    תורכיה - תורכיה כללי שמואל בנארויה
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר ה' הוא אלהינו
מעגל השנה שבועות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • • עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ - התורה ניתנה ע"י משה רבנו, כמו שכתוב במסכת אבות א, א: מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ... וגו'. • שֶׁמַּתְחִיל בְּאָנֹכִי - ניתן לפרש את המלה אָנֹכִי כרומזת למשה רבנו, שכשנגלה אליו לראשונה הקב"ה בסנה, סירב משה בענוותו לשליחות ואמר: מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם (שמות ג, יא). פירוש נוסף אפשרי הוא שהכוונה לקב"ה, שתחילת התגלותו עם ישראל היתה במלה "אָנֹכִי", הפותחת את עשרת הדברות. • מֹשֶׁה עָלָה לַשָּׁמַיִם - משה עלה להר סיני, כדי לקבל את התורה. כמו שכתוב בשמות כד, יח: וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. • בְּלִי אֲכִילָה וּמַיִם - אותם ארבעים יום ששהה למעלה על ההר, לא בא אל פיו כל דבר מאכל ומשקה, כמו שנאמר בשמות לד, כח: וַיְהִי שָׁם עִם יְיָ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. • הַלּוּחוֹת שְׁנַיִם - שני לוחות הברית. • וּבָהֶם כָּתוּב אָנֹכִי - הדיבר הראשון מבין עשרת הדברות: אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים (שמות כ, ב). • בְּסִינַי הוּא הֵאִיר לָנוּ - הקב"ה מאיר לנו בתורה שניתנה בסיני, תורה המאירה את דרכם של ישראל. • וְקוֹל שׁוֹפָר הִשְׁמִיעָנוּ - בין יתר הקולות שנשמעו במעמד הר סיני, נשמע גם קול שופר, המסמל את כוחו וגבורתו של הקב"ה ע"פ תיאור מתן תורה בשמות יט, טז: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. • וְתוֹרָה הִנְחִילָנוּ - תורה נתן לנו. הצירוף של המילים תורה ונחלה הוא צירוף יחידאי, הנזכר במדרש רבה ויקרא, פרשה יח: ביום נחלה ביום שהנחלתי לכם את התורה. הביטוי נחלה מחזק את הקשר של עם ישראל לתורה - התורה היא נחלתו, חלקו של עם ישראל ושייכת לו. • וּפָתַח אֵל בְּאָנֹכִי - האל פתח את עשרת הדברות בדיבר: אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ. • עֲשֶׂרֶת דִּבְּרוֹ - עשרת הדברות שנאמרו בהר סיני. המשורר השתמש בקישוט זה, כדי להראות שעשרת הדברות הם דברו של האל. • עִם דִּינִים וּמַאֲמָרוֹת - ע"פ המסורת, כל פרטי הדינים וההלכות נאמרו גם הם למשה בסיני. • כְּשֶׁאָמַר אָנֹכִי - וכולם כמו נתקפלו בדיבר הראשון: אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ, שהוא למעשה הבסיס והיסוד לכל המצוות: האמונה באל. • כַּכָּתוּב בָּהּ וְהָגִיתָ - ככתוב בה, בתורה: לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח) והכוונה למצוות תלמוד תורה, וגם במובן היותר רחב: להפנים את הכתוב בה, להגות בה ולחיות אותה בחיי היומיום. • בְּמִצְוַת וְאָנֹכִי - במצוותיו של הקב"ה, המכונה כאן שוב אָנֹכִי. • מִכָּל יִשְׂרָאֵל דְּרוּשָׁה - כל אחד מישראל יכול לדרוש בה תילי תילים של הלכות כי שבעים פנים בתורה (ע"פ מדרש רבה במדבר ,פרשה יג) וכל אחד רואה בה פן אחר ורובד אחר. כמו שאמר בן בג-בג במסכת אבות ה, כב: הֲפָךְ בָּהּ וַהֲפָךְ בָּהּ, דְּכֹלָּא בָהּ. (הפוך בה והפוך בה, שהכל נמצא בה). היבט אחר ניתן למצוא ע"פ הפסוק בתהילים,קיא, ב: גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ דְּרוּשִׁים לְכָל חֶפְצֵיהֶם (ופירוש אבן עזרא לפסוק זה, עיינו שם.) והוא: שהתורה מצויה לכל דורש, וכל אחד ימצא בה את חפצו ומבוקשו. כלומר שני רבדים לשוניים יש כאן: דרש-מדרש, ודרישה-בקשה ושניהם משתלבים זה בזה - כי לכל אחד מישראל יש דרישה בתורה, ודרשה בתורה. • וְנִתְּנָה לָנוּ מוֹרָשָׁה - התורה היא ירושתם של ישראל וגם מורשתם, מלשון מורשת, מסורת. (שאכן עוברת בירושה מדור לדור, מאב לבן) ע"פ דברים לג, ד: תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. • לִמְּדָהּ מִפִּי אָנֹכִי - משה לימד את התורה מפי האל, המכונה פה שוב אָנֹכִי. • וַחֲתוֹם אֶת גָּלוּתֵנוּ - סיים, שים קץ. • וַהַחֲיֵה אֶת מֵתֵינוּ - ע"פ המסורת, לעתיד לבוא, בבוא הגאולה, יקומו המתים לתחיה. • כְּיּוֹם אִמְרַת אָנֹכִי - המשורר מבקש מהאל שיגאל את עמו כשם שהבטיח בנבואת הגאולה למלאכי: הִנֵּה אָנֹכִי שׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְיָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: (מלאכי ג, כג). • כִּי הוּא אֲשֶׁר הִנְחִילָנוּ - הן התורה והן ציון, שהן נחלתן של ישראל. • תֵּן לָנוּ - ברחמיך את מבוקשנו וגאל אותנו. • וְנָשִׁיר לְךָ אָנֹכִי - אז נשיר ונזמר לך, לקב"ה. ניתן לפרש אָנֹכִי גם במובן אישי של היחיד, הפרט שמזמר לאל יחד עם כל עם ישראל. המילה אנוכי עברה כחוט השני לאורך כל הפיוט, בכל פעם בהקשר ובצירוף אחר, אך כמובן שבראש ובראשונה עם הקשר לעשרת הדברות ולדיבר הראשון. הפעם,לסיום, שאב המשורר את השראתו בצירוף המילים הזה משירת דבורה, שופטים ה, ג: שִׁמְעוּ מְלָכִים הַאֲזִינוּ רֹזְנִים אָנֹכִי לַייָ אָנֹכִי אָשִׁירָה אֲזַמֵּר לַייָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?