אורחים לחג

הקלטת רדיו
הקלטה

1958

השותפים ביצירה:

ורשבסקי, מרק מ. (מלחין);
קיפניס, לוין (מחבר)

	גרסה א יוֹם טוֹב לָנוּ, חַג שָׂמֵחַ יְלָדִים, נָגִילָה נָא לְסֻכָּתֵנוּ בָּא אוֹרֵחַ: אַבְרָם אָבִינוּ - בָּרוּךְ הַבָּא! יַחַד אֶת הֶחָג נָחֹג בְּלוּלָב, הֲדַס אֶתְרוֹג הוֹ, הֶאָח, נִשְׂמַח מְאוֹד וּבַמַּעְגָּל נִרְקֹד. יוֹם טוֹב לָנוּ, חַג שָׂמֵחַ יְלָדִים, נָגִילָה נָא לְסֻכָּתֵנוּ בָּא אוֹרֵחַ: יִצְחָק אָבִינוּ - בָּרוּךְ הַבָּא! יַחַד אֶת הֶחָג נָחֹג בְּלוּלָב, הֲדַס אֶתְרוֹג הוֹ, הֶאָח, נִשְׂמַח מְאוֹד וּבַמַּעְגָּל נִרְקֹד. יוֹם טוֹב לָנוּ, חַג שָׂמֵחַ יְלָדִים, נָגִילָה נָא לְסֻכָּתֵנוּ בָּא אוֹרֵחַ: יַעֲקֹב רוֹעֵנוּ - בָּרוּךְ הַבָּא! יַחַד אֶת הֶחָג נָחֹג בְּלוּלָב, הֲדַס אֶתְרוֹג הוֹ, הֶאָח, נִשְׂמַח מְאוֹד וּבַמַּעְגָּל נִרְקֹד. יוֹם טוֹב לָנוּ, חַג שָׂמֵחַ יְלָדִים, נָגִילָה נָא לְסֻכָּתֵנוּ בָּא אוֹרֵחַ: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ - בָּרוּךְ הַבָּא! יַחַד אֶת הֶחָג נָחֹג בְּלוּלָב, הֲדַס אֶתְרוֹג הוֹ, הֶאָח, נִשְׂמַח מְאוֹד וּבַמַּעְגָּל נִרְקֹד. יוֹם טוֹב לָנוּ, חַג שָׂמֵחַ יְלָדִים, נָגִילָה נָא לְסֻכָּתֵנוּ בָּא אוֹרֵחַ: שְׁלֹמֹה מַלְכֵּנוּ - בָּרוּךְ הַבָּא! יַחַד אֶת הֶחָג נָחֹג בְּלוּלָב, הֲדַס אֶתְרוֹג הוֹ, הֶאָח, נִשְׂמַח מְאוֹד וּבַמַּעְגָּל נִרְקֹד. גרסה ב יום טוב לנו, חג שמח ילדים, נגילה נא לסוכתנו בא אורח: אתרוג זהוב - ברוך הבא! יַחַד אֶת הֶחָג נָחֹג בְּלוּלָב, הֲדַס אֶתְרוֹג הוֹ, הֶאָח, נִשְׂמַח מְאוֹד וּבַמַּעְגָּל נִרְקֹד. יום טוב לנו, חג שמח ילדים, נגילה נא לסוכתנו בא אורח: לולב ירוק - ברוך הבא! יַחַד אֶת הֶחָג נָחֹג בְּלוּלָב, הֲדַס אֶתְרוֹג הוֹ, הֶאָח, נִשְׂמַח מְאוֹד וּבַמַּעְגָּל נִרְקֹד. יום טוב לנו, חג שמח ילדים, נגילה נא לסוכתנו בא אורח: הדס ריחן - ברוך הבא! יַחַד אֶת הֶחָג נָחֹג בְּלוּלָב, הֲדַס אֶתְרוֹג הוֹ, הֶאָח, נִשְׂמַח מְאוֹד וּבַמַּעְגָּל נִרְקֹד. ועתה, כולנו יחד ילדים, נגילה נא נקבל פני אורחת: בת הנחל - ערבה!

	השיר המקורי "אורחים לחג" נכתב על ידי מרק ורשבסקי בידיש וכותרתו "שמחת תורה". לשיר עשרה בתים עם פזמון, ובהם מתוארת התורה, השמחה והחגיגה של שמחת תורה מנקודת מבטם של המשכילים בסוף המאה ה-19. נימת השיר הומוריסטית וקלילה, ומספרת על החיים במשפחה מעוטת יכולת בתקופת החג, אשר החג משמש לה עילה לשתייה רבה, ריקוד ושמחה. זמן קצר לאחר מכן שכתב לוין קיפניס את השיר, הפך אותו לשיר על ארבעת המינים בסוכה, וקרא לו "אורחים לחג". במילים שקיפניס כתב למנגינה, הוא השתמש אך ורק בשורה הראשונה של השיר המקורי ביידיש 'יום טוב לנו חג שמח, ילדים נגילה נא', והתעלם מנושא השיר – שמחת התורה והתורה, וכן מהסיפור הנבנה לאורכו, ומתייחס רק לארבעת המינים, אשר אף הם מוצגים באופן שטחי, ללא הסבר או משמעות. את הלחן התאים מרק ורשבסקי על פי מנגינה חסידית שרווחה במזרח אירופה בסוף המאה ה-19. המנגינה המקורית שימשה לריקוד הקפות וגם לשיר לפורים.

בביצוע	מקהלת נצרים
תאריך היצירה	1958
השותפים ביצירה	ורשבסקי, מרק מ. 1848-1907 (מלחין) קיפניס, לוין 1894-1990 (מחבר) מקהלת נצרים (מבצע)
הערת מקום וזמן	1958
סוגה	Children's songs
שפה	heb
מספר מדף	ZMR 04755
מספר מערכת	990039753040205171

בביצוע

תאריך היצירה

השותפים ביצירה

הערת מקום וזמן

סוגה

שפה

מספר מדף

מספר מערכת

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

אודות

השיר המקורי "אורחים לחג" נכתב על ידי מרק ורשבסקי בידיש וכותרתו "שמחת תורה". לשיר עשרה בתים עם פזמון, ובהם מתוארת התורה, השמחה והחגיגה של שמחת תורה מנקודת מבטם של המשכילים בסוף המאה ה-19. נימת השיר הומוריסטית וקלילה, ומספרת על החיים במשפחה מעוטת יכולת בתקופת החג, אשר החג משמש לה עילה לשתייה רבה, ריקוד ושמחה.
זמן קצר לאחר מכן שכתב לוין קיפניס את השיר, הפך אותו לשיר על ארבעת המינים בסוכה, וקרא לו "אורחים לחג". במילים שקיפניס כתב למנגינה, הוא השתמש אך ורק בשורה הראשונה של השיר המקורי ביידיש 'יום טוב לנו חג שמח, ילדים נגילה נא', והתעלם מנושא השיר – שמחת התורה והתורה, וכן מהסיפור הנבנה לאורכו, ומתייחס רק לארבעת המינים, אשר אף הם מוצגים באופן שטחי, ללא הסבר או משמעות.
את הלחן התאים מרק ורשבסקי על פי מנגינה חסידית שרווחה במזרח אירופה בסוף המאה ה-19. המנגינה המקורית שימשה לריקוד הקפות וגם לשיר לפורים.

תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?