זאל שוין קומען די גאולה

הקלטה אתנוגרפית

מתוך:

[יידיש]
1975

השותפים ביצירה:

קוק, אברהם יצחק (מלחין);
שוימר, זלמן (מקליט)

נגן שירים ברצף

01.

ירושלים
02.

ים-ליד
03.

דעם מילנערס טרערן
04.

רייזעלע
05.

ים כנרת
06.

זאל שוין קומען די גאולה
07.

דער קרעמער
08.

דו פרעגסט מיך מיין פריינד
09.

א ניגון
10.

היי ציגעלעך קומט אהער צו מיר געשווינד
11.

דריי טעכטערלעך
12.

הוליעט... קינדערלעך

נגן שירים ברצף

	אָנגעזאָליעט אויפֿן האַרצן, מאַכט מען אַ לחיים, אויב דער אומעט לאָזט ניט רוען – זינגען מיר אַ ליד. איז ניטאָ קיין ביסל בראָנפן – לאָמיר טרינקען מים, מים-חיים איז דאָך חיים – וואָס דאַרף נאָך אַ ייד? זאָל שוין קומען די גאולה, משיח קום שוין באַלד! ס'טאַנצן בייַמער אין די וועלדער, שטערן אויפֿן הימל, ר' ישׂראל, דער מחותן, דרייט זיך אין דער מיט, ס'וועט זיך אויפֿוועקן משיח פֿון זייַן טיפֿן דרימל, ווען ער וועט דערהערן אונדזער תּפֿילהדיקע ליד. זאָל שוין קומען די גאולה, משיח קום שוין באַלד! ס'איז אַ דור פֿון כּולו חייב – זייַט ניט קיין נאַראָנים! און פֿון זינדיקן – משיח גיכער קומען וועט! אַך, דו, טאַטעלע אין הימל, ס'בעטן בני-רחמנים: זע, משיח זאָל ניט קומען אַ ביסעלע צו שפּעט... זאָל שוין קומען די גאולה, משיח קום שוין באַלד! תרגומם של אליעזר ואמירה דור מועקה על לב רובצת, נעשה לחיים אם הצער לא מרפה – אנחנו שיר נשיר אם טיפה של יי"ש אין לנו – בואו נשתה מים הרי מים הם חיים, מה עוד יהודי צריך? שתבוא כבר הגאולה, משיח בא מיד!

	לדברי פרופסור אליהו שלייפר, ישנן עדויות ששיר זה הושר ביישוב בארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20, ויוחס לרב קוק. המילים שמופיעות פה שייכות למשורר היידי שמר'קה קצ'רגינסקי. קצ'רגינסקי, שהיה בגטו וילנה ולחם עם הפרטיזנים, כתב את המילים ללחן של הרב קוק אחרי השואה, בתקופה שהוא ביקר במחנות העקורים בגרמניה. בחסידות חב"ד נקרא השיר "ניגון יחי" משום שעל בסיס הלחן שרים את המילים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".

כותר	זאל שוין קומען די גאולה
כותרים נוספים	אנגעזאליעט אויפן הארצן מאכט מען א לחיים [ביצוע מוקלט]
בביצוע	שוימר, משה
מתוך	[יידיש]
תאריך היצירה	1975
השותפים ביצירה	קוק, אברהם יצחק 1865-1935 (מלחין) קצ'רגינסקי, שמריהו 1908-1954 שוימר, משה 1918-2003 (זמר, מבצע) שוימר, זלמן 1915- (מקליט)
הערת מקום וזמן	ארצות הברית שיקגו ; 1975.
סוגה	Songs, Yiddish,Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European Songs, Yiddish
שפה	yid
הערות	נושא ישן: סוזשעט : האפענונג נושא ישן: סוזשעט : עם-ישראל. גלות, גאולה מסורת: אשכנזים :מזרח / ארצות הברית
מספר מדף	Y 05054 (cassette)
מספר מערכת	990035080370205171

כותר

כותרים נוספים

בביצוע

מתוך

תאריך היצירה

השותפים ביצירה

הערת מקום וזמן

סוגה

שפה

הערות

מספר מדף

מספר מערכת

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

אודות

לדברי פרופסור אליהו שלייפר, ישנן עדויות ששיר זה הושר ביישוב בארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20, ויוחס לרב קוק. המילים שמופיעות פה שייכות למשורר היידי שמר'קה קצ'רגינסקי. קצ'רגינסקי, שהיה בגטו וילנה ולחם עם הפרטיזנים, כתב את המילים ללחן של הרב קוק אחרי השואה, בתקופה שהוא ביקר במחנות העקורים בגרמניה.
בחסידות חב"ד נקרא השיר "ניגון יחי" משום שעל בסיס הלחן שרים את המילים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".

תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?