audio items
zemer
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
כותרים נוספים אתחלתא: מחלוני וגם מחלונך אותו הגן [ביצוע מוקלט]
פזמון: מול חלונך וגם מול חלוני בלילה שר [ביצוע מוקלט]

בביצוע וילנסקי, משה; אילנית; תזמורת ההקלטות של רשות השידור
תאריך היצירה 1970
השותפים ביצירה הירש, נורית 1942- (מלחין)
גולדברג, לאה 1911-1970 (מחבר)
וילנסקי, משה 1910-1997 (מנצח, מבצע)
אילנית (זמר, מבצע)
תזמורת ההקלטות של רשות השידור (מבצע)
רשות השידור.
הערת מקום וזמן 5.1970.
ירושלים.
סוגה Songs, Hebrew
שפה heb
משך 00:04:00
הערות מקום שלישי בפסטיבל הזמר תש"ל.
המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל.
הוקלט על-ידי קול ישראל.

הערת משתתפים אילנית בליווי תזמורת רשות השידור ; ניצוח, משה וילנסקי.
מספר מדף MCD-0186 - 05
מספר מערכת 990032434960205171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • "אהבתה של תרזה דימון" הוא שיר שכתבה לאה גולדברג והלחינה נורית הירש. השיר בוצע לראשונה על ידי הזמרת אילנית בפסטיבל הזמר של שנת תש"ל (1970).~"אהבתה של תרזה די-מון" היה השם שנתנה גולדברג למחזור שירים שלם, ובו 12 שירים, שרובם פורסמו בשנת 1952. השירים לא היו "סתם" שירים

    גולדברג הגבילה את עצמה לסוגת הסונֶטה, וכל 12 השירים בנויים במבנה זה. לכולם 14 שורות, שני בתים של ארבע שורות ושני בתים של שלוש שורות, ואת כולם חרזה גולדברג ביד אמן במשקל פנטמטר יאמבי, המשקל המוכר ממחזותיו של שייקספיר.~ גולדברג סיפרה שתרזה די-מון (Du-Mont, בצרפתית: מן ההר) הייתה אצילה צרפתיה שחיה בסוף המאה ה-16 סמוך לעיר אביניון שבצרפת. כשדימון הייתה כבת 40 (גילה של גולדברג בעת פרסום השירים), התאהבה בצעיר איטלקי שהגיע לביתה לחנך את ילדיה, וכתבה לו כמה עשרות שירים (שנשמרו במגירה). כשהגיעה שעתו של האיטלקי הכובש לעזוב, שרפה תרזה די-מון את כל השירים הללו, והיא בעצמה הצטרפה למנזר. "זכר שיריה נשאר רק כאגדה בפני בני דורה", כתבה גולדברג בתוספת לשירים. על פי גולדברג, היא כתבה את השירים כמחווה לאותה אצילה נשכחת ולרגשותיה. ~כשנחשפו יומניה של גולדברג, התגלה שתרזה די-מון לא הייתה ולא נבראה. גולדברג בדתה מליבה את הסיפור. את ההשראה לשירים קיבלה לאה גולדברג ממי שהיה ככל הנראה מושא אהבתה באותה תקופה שבה הם פורסמו: מורה לצרפתית מחיפה בשם ז'אק אדו. את אדו פגשה גולדברג לראשונה ב-1951, אז הגיעה לריאיון בתחנת הרדיו בשפה הצרפתית שבה עבד אדו. משם התפתח הקשר ביניהם, והם נהגו לשוחח על ספרים ולעיתים לטייל יחד. היחסים בין השניים ידעו עליות ומורדות, עד שבקיץ 1954 החליט אדו לעזוב את ישראל ולחזור ללוזאן.
תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?