audio items
zemer
العودة إلى نتائج البحث

אהבתה של תרזה דימון

لتكبير النص لتصغير النص
عناوين إضافية אתחלתא: מחלוני וגם מחלונך אותו הגן [ביצוע מוקלט]
פזמון: מול חלונך וגם מול חלוני בלילה שר [ביצוע מוקלט]

المؤدي וילנסקי, משה; אילנית; תזמורת ההקלטות של רשות השידור
تاريخ الإنتاج 1970
القائمون على العمل הירש, נורית 1942- (מלחין)
גולדברג, לאה 1911-1970 (מחבר)
וילנסקי, משה 1910-1997 (מנצח, מבצע)
אילנית (זמר, מבצע)
תזמורת ההקלטות של רשות השידור (מבצע)
רשות השידור. קול ישראל
ملاحظة حول المكان والوقت 5.1970.
ירושלים.
الفني Songs, Hebrew
لغة heb
المدة الزمنية 00:04:00
ملاحظات מקום שלישי בפסטיבל הזמר תש"ל.
המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל.
הוקלט על-ידי קול ישראל.

ملاحظة المشاركين אילנית בליווי תזמורת רשות השידור ; ניצוח, משה וילנסקי.
رقم الرف MCD-0186 - 05
رقم النظام 990032434960205171

תנאי השימוש:

حظر النسخ

قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.

لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر

معلومات إضافية:

قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.

إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.

MARC RECORDS
عن
  • "אהבתה של תרזה דימון" הוא שיר שכתבה לאה גולדברג והלחינה נורית הירש. השיר בוצע לראשונה על ידי הזמרת אילנית בפסטיבל הזמר של שנת תש"ל (1970).
    "אהבתה של תרזה די-מון" היה השם שנתנה גולדברג למחזור שירים שלם, ובו 12 שירים, שרובם פורסמו בשנת 1952. השירים לא היו "סתם" שירים


    גולדברג הגבילה את עצמה לסוגת הסונֶטה, וכל 12 השירים בנויים במבנה זה. לכולם 14 שורות, שני בתים של ארבע שורות ושני בתים של שלוש שורות, ואת כולם חרזה גולדברג ביד אמן במשקל פנטמטר יאמבי, המשקל המוכר ממחזותיו של שייקספיר.
    גולדברג סיפרה שתרזה די-מון (Du-Mont, בצרפתית: מן ההר) הייתה אצילה צרפתיה שחיה בסוף המאה ה-16 סמוך לעיר אביניון שבצרפת. כשדימון הייתה כבת 40 (גילה של גולדברג בעת פרסום השירים), התאהבה בצעיר איטלקי שהגיע לביתה לחנך את ילדיה, וכתבה לו כמה עשרות שירים (שנשמרו במגירה). כשהגיעה שעתו של האיטלקי הכובש לעזוב, שרפה תרזה די-מון את כל השירים הללו, והיא בעצמה הצטרפה למנזר. "זכר שיריה נשאר רק כאגדה בפני בני דורה", כתבה גולדברג בתוספת לשירים. על פי גולדברג, היא כתבה את השירים כמחווה לאותה אצילה נשכחת ולרגשותיה.
    כשנחשפו יומניה של גולדברג, התגלה שתרזה די-מון לא הייתה ולא נבראה. גולדברג בדתה מליבה את הסיפור. את ההשראה לשירים קיבלה לאה גולדברג ממי שהיה ככל הנראה מושא אהבתה באותה תקופה שבה הם פורסמו: מורה לצרפתית מחיפה בשם ז'אק אדו. את אדו פגשה גולדברג לראשונה ב-1951, אז הגיעה לריאיון בתחנת הרדיו בשפה הצרפתית שבה עבד אדו. משם התפתח הקשר ביניהם, והם נהגו לשוחח על ספרים ולעיתים לטייל יחד. היחסים בין השניים ידעו עליות ומורדות, עד שבקיץ 1954 החליט אדו לעזוב את ישראל ולחזור ללוזאן.
وسوم

أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟