audio items
zemer

אהבתה של תרזה דימון

لتكبير النص لتصغير النص
  • تسجيل تجاري
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 01.
    חופשי ומאושר
    4:24
  • 01.
    שיר של יום חולין
    3:31
  • 02.
    ושוב אתכם
    3:04
  • 02.
    ארץ
    3:47
  • 03.
    לכל אדם כוכב
    2:28
  • 03.
    הכרתי פעם איש
    5:03
  • 04.
    כבר אחרי חצות
    3:03
  • 04.
    כך היה כך יהיה
    3:06
  • 05.
    אהבה היא שיר לשניים
    2:58
  • 05.
    כשהיינו ילדים
    3:25
  • 06.
    בשנה הבאה
    2:49
  • 06.
    הנה ימים באים
    4:17
  • 07.
    בעקבותיך
    2:22
  • 07.
    הנה בא השלום
    3:33
  • 08.
    רינגולי
    4:28
  • 08.
    אני לא מאמינה
    3:30
  • 09.
    שיר בארבעה בתים
    2:20
  • 09.
    תבורכי ארצי
    2:55
  • 10.
    נחמה
    3:39
  • 10.
    אהבתה של תרזה דימון
    3:51
  • 11.
    E doce Morer no mar
    2:26
  • 11.
    חמסין של ניסן
    3:14
  • 12.
    פעם לאהוב
    3:11
  • 12.
    דרור
    4:15
  • 13.
    בשביל אל הכפר
    2:54
  • 13.
    רק הירח
    3:47
  • 14.
    אי שם
    2:48
  • 14.
    אל הדרך
    3:22
  • 15.
    אבל המנגינה
    3:01
  • 15.
    שיר על נחלים
    2:40
  • 16.
    לאורך השדרה שאין בה איש
    2:30
  • 16.
    גחלים
    3:15
  • 17.
    בללייקה
    4:21
  • 17.
    ללכת שבי אחרייך
    4:27
  • 18.
    אחי גבורי התהילה
    4:43
  • 18.
    חלק בעולם
    3:51
  • 19.
    תצלום ישן
    3:51
  • 19.
    גוליבר
    3:26
  • 20.
    כשהשושנה נובלת
    3:59
  • 20.
    שירו שיר לשמש
    2:57
  • 21.
    ארץ החידות
    3:27
  • 21.
    אם יפול הכוכב שלי
    4:47
  • 22.
    ישראלית
    3:23
  • 22.
    כשקיבלו את התורה
    3:09
  • 23.
    הלב
    1:23
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
playerSongImg
عنوان אהבתה של תרזה דימון
عناوين إضافية Le cerisier de mon Pere [recorded performance]
תרזה דימון [ביצוע מוקלט]

المؤدي אילנית
من המיטב
شركة التسجيل רמת השרון : אן.אם.סי
تاريخ الإنتاج 2008
القائمون على العمل הירש, נורית 1942- (מלחין, מעבד מוזיקלי)
גולדברג, לאה 1911-1970 (מחבר)
אילנית (מבצע)
الفني Songs, Hebrew
لغة heb
المدة الزمنية 00:03:51
ملاحظات רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו
رقم الرف DIGITAL
رقم النظام 990052637670205171

תנאי השימוש:

حظر النسخ

قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.

لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر

معلومات إضافية:

تمّ تسليم المادة إلى المكتبة الوطنية وفقًا لقانون الكتب (الالتزام بتقديم التفاصيل وتحديدها) من سنة 2000، وقد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر.

إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.

MARC RECORDS
عن
  • "אהבתה של תרזה דימון" הוא שיר שכתבה לאה גולדברג והלחינה נורית הירש. השיר בוצע לראשונה על ידי הזמרת אילנית בפסטיבל הזמר של שנת תש"ל (1970).
    "אהבתה של תרזה די-מון" היה השם שנתנה גולדברג למחזור שירים שלם, ובו 12 שירים, שרובם פורסמו בשנת 1952. השירים לא היו "סתם" שירים


    גולדברג הגבילה את עצמה לסוגת הסונֶטה, וכל 12 השירים בנויים במבנה זה. לכולם 14 שורות, שני בתים של ארבע שורות ושני בתים של שלוש שורות, ואת כולם חרזה גולדברג ביד אמן במשקל פנטמטר יאמבי, המשקל המוכר ממחזותיו של שייקספיר.
    גולדברג סיפרה שתרזה די-מון (Du-Mont, בצרפתית: מן ההר) הייתה אצילה צרפתיה שחיה בסוף המאה ה-16 סמוך לעיר אביניון שבצרפת. כשדימון הייתה כבת 40 (גילה של גולדברג בעת פרסום השירים), התאהבה בצעיר איטלקי שהגיע לביתה לחנך את ילדיה, וכתבה לו כמה עשרות שירים (שנשמרו במגירה). כשהגיעה שעתו של האיטלקי הכובש לעזוב, שרפה תרזה די-מון את כל השירים הללו, והיא בעצמה הצטרפה למנזר. "זכר שיריה נשאר רק כאגדה בפני בני דורה", כתבה גולדברג בתוספת לשירים. על פי גולדברג, היא כתבה את השירים כמחווה לאותה אצילה נשכחת ולרגשותיה.
    כשנחשפו יומניה של גולדברג, התגלה שתרזה די-מון לא הייתה ולא נבראה. גולדברג בדתה מליבה את הסיפור. את ההשראה לשירים קיבלה לאה גולדברג ממי שהיה ככל הנראה מושא אהבתה באותה תקופה שבה הם פורסמו: מורה לצרפתית מחיפה בשם ז'אק אדו. את אדו פגשה גולדברג לראשונה ב-1951, אז הגיעה לריאיון בתחנת הרדיו בשפה הצרפתית שבה עבד אדו. משם התפתח הקשר ביניהם, והם נהגו לשוחח על ספרים ולעיתים לטייל יחד. היחסים בין השניים ידעו עליות ומורדות, עד שבקיץ 1954 החליט אדו לעזוב את ישראל ולחזור ללוזאן.

أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟