אהבתה של תרזה דימון
אילנית | [1994]
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אהבתה של תרזה דימון
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- אני הולכת אלי
- [ראשון לציון] : אן.אם.סי
- 2007 השותפים ביצירה:
- הירש, נורית (מלחין, מעבד מוזיקלי);
- גולדברג, לאה (מחבר)
-
שמירהשמורנשמר בהצלחההפריט קיים באזור האישישגיאההכנסו לחשבון כדי לשמור
נגן שירים ברצף
חלק 1
חלק 2
חלק 3
- חלק 1
-
01.
זה מכבר
-
01.
משירי ארץ אהבתי
-
02.
מה יהיה בסופינו
-
02.
בארץ אהבתי השקד פורח
-
03.
חמסין של ניסן
-
03.
האמנם
-
04.
ולא היה בינינו אלא זוהר
-
04.
ביום זה
-
05.
בואי כלה
-
05.
על גבול האור
-
06.
סליחות
-
06.
מה עושות האיילות
-
07.
מפרשי זהב
-
07.
ימים לבנים
-
08.
מדוע הילד צחק בחלום
-
08.
קשת בענן
-
09.
אהבתה של תרזה דימון
-
09.
נחל שלי
-
10.
יקינטון
-
10.
ערב מול הגלעד
-
11.
טנא מלא כוכבים
-
11.
ההד
-
12.
שירי סוף הדרך
-
12.
הזמן הכפרי
-
13.
דלילה
-
13.
גבינו לברושים
-
14.
נפרדנו כך
-
14.
במקום ששם נדמו
-
15.
אולי מחר
-
15.
למי שאינו מאמין
-
16.
אז היה לה
-
16.
אילנות
-
17.
ההר הירוק
-
17.
החליל
-
18.
עם רוח צפון
-
18.
שבולת ירוקת העין
-
19.
0:31אני הולכת אלי
-
19.
זה לא הים
- חלק 2
-
01.
3:10זה מכבר אין איש מחכה לי שם
-
02.
מה יהיה בסופנו השמים עמדו מלכת
-
03.
את תלכי בשדה
-
04.
ולא היה בינינו אלא זהר
-
05.
הוא
-
06.
סליחות
-
07.
ימים לבנים ארוכים כמו בקיץ קרני החמה
-
08.
מדוע הילד צחק בחלום
-
09.
אהבתה של תרזה דימון
-
10.
ערב מול הגלעד
-
11.
ההד
-
12.
הזמן הכפרי הדשן הרחום כמעטיני הפרה
-
13.
דלילה
-
14.
נפרדנו כך היטב היטב חרה לי הערפל בינינו
-
15.
למי שאינו מאמין קשה לחיות השנה
-
16.
אז היה לה עדיין ריח של ים
-
17.
ההר הירק
-
18.
אני הולכת אלי
-
18.
שבלת ירוקת העין
- חלק 3
-
01.
משירי ארץ אהבתי
-
03.
חמסין של ניסן
-
04.
ביום זה פורסים את הלחם
-
05.
על גבול האור
-
06.
מה עושות האילות בלילות
-
08.
קשת בענן
-
09.
נחל שלי
-
10.
פזמון ליקינתון
-
10.
פזמון ליקינתון
-
11.
עמוק בטל
-
12.
שירי סוף הדרך
-
13.
גבנו לברושים אנחנו מסתירים את ההרים
-
14.
במקום ששם נדמו צפרי השיר עם ערב
-
15.
אולי מחר אני אהיה יפה מאד
-
16.
אילנות
-
17.
החליל הוא פשוט ועדין וקולו
-
18.
עם רוח צפון
-
19.
זה לא הים אשר בינינו
נגן שירים ברצף
|
"אהבתה של תרזה דימון" הוא שיר שכתבה לאה גולדברג והלחינה נורית הירש. השיר בוצע לראשונה על ידי הזמרת אילנית בפסטיבל הזמר של שנת תש"ל (1970). "אהבתה של תרזה די-מון" היה השם שנתנה גולדברג למחזור שירים שלם, ובו 12 שירים, שרובם פורסמו בשנת 1952. השירים לא היו "סתם" שירים; גולדברג הגבילה את עצמה לסוגת הסונֶטה, וכל 12 השירים בנויים במבנה זה. לכולם 14 שורות, שני בתים של ארבע שורות ושני בתים של שלוש שורות, ואת כולם חרזה גולדברג ביד אמן במשקל פנטמטר יאמבי, המשקל המוכר ממחזותיו של שייקספיר. גולדברג סיפרה שתרזה די-מון (Du-Mont, בצרפתית: מן ההר) הייתה אצילה צרפתיה שחיה בסוף המאה ה-16 סמוך לעיר אביניון שבצרפת. כשדימון הייתה כבת 40 (גילה של גולדברג בעת פרסום השירים), התאהבה בצעיר איטלקי שהגיע לביתה לחנך את ילדיה, וכתבה לו כמה עשרות שירים (שנשמרו במגירה). כשהגיעה שעתו של האיטלקי הכובש לעזוב, שרפה תרזה די-מון את כל השירים הללו, והיא בעצמה הצטרפה למנזר. "זכר שיריה נשאר רק כאגדה בפני בני דורה", כתבה גולדברג בתוספת לשירים. על פי גולדברג, היא כתבה את השירים כמחווה לאותה אצילה נשכחת ולרגשותיה. כשנחשפו יומניה של גולדברג, התגלה שתרזה די-מון לא הייתה ולא נבראה. גולדברג בדתה מליבה את הסיפור. את ההשראה לשירים קיבלה לאה גולדברג ממי שהיה ככל הנראה מושא אהבתה באותה תקופה שבה הם פורסמו: מורה לצרפתית מחיפה בשם ז'אק אדו. את אדו פגשה גולדברג לראשונה ב-1951, אז הגיעה לריאיון בתחנת הרדיו בשפה הצרפתית שבה עבד אדו. משם התפתח הקשר ביניהם, והם נהגו לשוחח על ספרים ולעיתים לטייל יחד. היחסים בין השניים ידעו עליות ומורדות, עד שבקיץ 1954 החליט אדו לעזוב את ישראל ולחזור ללוזאן. |
| כותר |
אהבתה של תרזה דימון |
|---|---|
| כותרים נוספים |
אתחלתא: מחלוני וגם מחלונך אותו הגן [ביצוע מוקלט] פזמון: מול חלונך וגם מול חלוני בלילה שר [ביצוע מוקלט] |
| בביצוע |
אילנית |
| מתוך |
אני הולכת אלי |
| חברת התקליטים |
[ראשון לציון] : אן.אם.סי |
| תאריך היצירה |
2007 |
| השותפים ביצירה |
הירש, נורית 1942- (מלחין, מעבד מוזיקלי)
גולדברג, לאה 1911-1970 (מחבר) אילנית (זמר, מבצע) |
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| שפה |
heb |
| משך |
00:03:53 |
| הערות |
נכתב בשנת 1955 מתוך פסטיבל הזמר והפזמון תש"ל, 1970 מידע נוסף על השיר בחוברת המצורפת. |
| הערת משתתפים |
אילנית. |
| מספר מדף |
CD/06853 (1) |
| מספר מערכת |
990030357190205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
"אהבתה של תרזה דימון" הוא שיר שכתבה לאה גולדברג והלחינה נורית הירש. השיר בוצע לראשונה על ידי הזמרת אילנית בפסטיבל הזמר של שנת תש"ל (1970).
"אהבתה של תרזה די-מון" היה השם שנתנה גולדברג למחזור שירים שלם, ובו 12 שירים, שרובם פורסמו בשנת 1952. השירים לא היו "סתם" שירים
גולדברג הגבילה את עצמה לסוגת הסונֶטה, וכל 12 השירים בנויים במבנה זה. לכולם 14 שורות, שני בתים של ארבע שורות ושני בתים של שלוש שורות, ואת כולם חרזה גולדברג ביד אמן במשקל פנטמטר יאמבי, המשקל המוכר ממחזותיו של שייקספיר.
גולדברג סיפרה שתרזה די-מון (Du-Mont, בצרפתית: מן ההר) הייתה אצילה צרפתיה שחיה בסוף המאה ה-16 סמוך לעיר אביניון שבצרפת. כשדימון הייתה כבת 40 (גילה של גולדברג בעת פרסום השירים), התאהבה בצעיר איטלקי שהגיע לביתה לחנך את ילדיה, וכתבה לו כמה עשרות שירים (שנשמרו במגירה). כשהגיעה שעתו של האיטלקי הכובש לעזוב, שרפה תרזה די-מון את כל השירים הללו, והיא בעצמה הצטרפה למנזר. "זכר שיריה נשאר רק כאגדה בפני בני דורה", כתבה גולדברג בתוספת לשירים. על פי גולדברג, היא כתבה את השירים כמחווה לאותה אצילה נשכחת ולרגשותיה.
כשנחשפו יומניה של גולדברג, התגלה שתרזה די-מון לא הייתה ולא נבראה. גולדברג בדתה מליבה את הסיפור. את ההשראה לשירים קיבלה לאה גולדברג ממי שהיה ככל הנראה מושא אהבתה באותה תקופה שבה הם פורסמו: מורה לצרפתית מחיפה בשם ז'אק אדו. את אדו פגשה גולדברג לראשונה ב-1951, אז הגיעה לריאיון בתחנת הרדיו בשפה הצרפתית שבה עבד אדו. משם התפתח הקשר ביניהם, והם נהגו לשוחח על ספרים ולעיתים לטייל יחד. היחסים בין השניים ידעו עליות ומורדות, עד שבקיץ 1954 החליט אדו לעזוב את ישראל ולחזור ללוזאן.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
אהבתה של תרזה דימון
אילנית
אהבתה של תרזה דימון
אילנית
אהבתה של תרזה דימון
אילנית
אהבתה של תרזה דימון
וילנסקי, משה; אילנית; תזמורת ההקלטות של רשות השידור
אהבתה של תרזה דימון
אילנית
אהבתה של תרזה דימון
אילנית
אהבתה של תרזה דימון
אילנית
אהבתה של תרזה דימון
אילנית
אהבתה של תרזה דימון
אילנית
אהבתה של תרזה דימון
אילנית
אהבתה של תרזה דימון
חכמון, ליביה
אהבתה של תרזה דימון
אילנית
אהבתה של תרזה דימון
אילנית
