כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
שטילער שטילער לאמיר שווייגן
| [19--]
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
שטילער שטילער לאמיר שווייגן
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה אתנוגרפית
-
מתוך:
- [יידיש]
- 1948 השותפים ביצירה:
- תמיר, אלכסנדר (מלחין);
- קצ'רגינסקי, שמריהו (מחבר);
- וולקוביסקי, נח (מחבר);
- סטונהיל, בן (מקליט)
נגן שירים ברצף
חלק 1
חלק 2
- חלק 1
-
01.
1:09חניתה
-
02.
בסמטה צרה בקצוי העיר במרתף אפלולי
-
03.
2:39די עלנטע מאמע
-
04.
2:50צי דארף עס אזוי זיין צי מוז עס אזוי זיין
-
05.
3:41אין באראק אויפן הארטן סעניק ליג איך
-
06.
1:27שטילער שטילער לאמיר שווייגן
-
07.
3:35א יידיש קינד
-
08.
זייט פריילעך... ווישט אפ א טרער
-
09.
2:12געטא
-
10.
2:19פרילינג נעם צו מיין טרויער
-
11.
1:41אין ווייטן גאר ווייטן עריטרעא
-
12.
3:47ארום דעם רבינס טיש זיצן זיך חסידימלעך
-
13.
2:49א חסידישע (יידישע) מלוכה
-
14.
1:15דער רבי איז אין מיקווה (מידבר) געגאנגען
-
15.
אין א שטעטל ניט ווייט פון דאנען
-
16.
0:13דעם רבינס שאלות
-
17.
עס האט מיך א בראך געטראפן
-
19.
שרהלע מיין ווייבעלע מיט אלע זיבן זאכן
-
21.
לחיות ולסבול הם חיינו
-
23.
2:13שלמהלע ליבער איך וויל ענדלעך וויסן זאג מיר דעם אמת וואס איז מיט דיר
-
24.
2:00אין אדעס אויף דער מאלדאוואנקע
-
25.
2:23רחלע א קליינינקע א ווונדערשיינע מיידעלע
-
26.
לייבקע אין אמעריקע
-
27.
1:45דריי טעכטערלעך
-
28.
2:34וואלט איך זיין (געווען) א פייגעלע (געהאט, האבן א פליגעלע, פליגעלעך) וואלט איך צו אים <דיר> געפלויגן <פליען>
-
29.
2:11גלות-ליד
-
30.
1:26ווען איך זיץ און טראכט
-
31.
1:16שיר היחוד
- חלק 2
-
13.
1:48צו ניט געליטענע
נגן שירים ברצף
| שטילער, שטילער, לאָמיר שװײַגן,קבֿרים װאַקסן דאָ.ס´האָבן זײ פֿאַרפֿלאַנצט די שׂונאים:גרינען זײ צום בלאָ...ס´פֿירן װעגן צו פּאָנאַר צו,ס´פֿירט קײן װעג צוריק,איז דער טאַטע װוּ פֿאַרשװוּנדןאון מיט אים דאָס גליק...שטילער, קינד מײַנס, װײן ניט, אוצר,ס´העלפֿט ניט קײן געװײן;אונדזער אומגליק װעלן שׂונאיםסײַ װי ניט פֿאַרשטײן.ס´האָבן ברעגעס אױך די ימען,ס´האָבן תּפֿיסות אױכעט צאַמען,נאָר צו אונדזער פּײַןקײן ביסל שײַן,קײן ביסל שײַן...פֿרילינג אױפֿן לאַנד געקומען, –און אונדז האַרבסט געבראַכט.איז דער טאָג הײַנט פֿול מיט בלומען, –אונדז זעט נאָר די נאַכט.גאָלדיקט שױן דער האַרבסט אױף שטאַמען, –בליט אין אונדז דער צער;בלײַבט פֿאַריתומט װוּ אַ מאַמע -ס´קינד גײט אױף פּאָנאַר.װי די װיליע אַ געשמידטע –ט´אױך געיאָכט אין פּײַן, –ציִען קריִעס אײַז דורך ליטעאיצט אין ים אַרײַן.ס`װערט דער חושך װוּ צערונען,פֿון דער פֿינצטער לײַכטן זונען –רײַטער קום געשװינד, –דיך רופֿט דײַן קינד,דיך רופֿט דײַן קינד,דיך רופֿט דײַן קינד.שטילער, שטילער, ס´קװעלן קװאַלןאונדז אין האַרץ אַרום,ביז דער טױער װעט ניט פֿאַלןזײַן מיר מוזן שטום.פֿרײ ניט, קינד, זיך, ס´איז דײַן שמײכלאיצט פֿאַר אונדז פֿאַרראַט,זען דעם פֿרילינג זאָל דער שׂונא,װי אין האַרבסט אַ בלאַט.זאָל דער קװאַל זיך רויִק פֿליסן,שטילער זײ און האָף...מיט דער פֿרײַהײט קומט דער טאַטע,שלאָף זשע, קינד מײַנס, שלאָף.װי די װיליע אַ באַפֿרײַטע,װי די בײמער גרין-באַנײַטעלײַכט באַלד פֿרײַהײַטליכטאױף דײַן געזיכט, אױף דײַן געזיכט. |
| פּוֹנָאר הוא שיר שנכתב בגטו וילנה באביב 1943, במסגרת תחרות יצירה מוזיקלית לעידוד חיי התרבות בגטו וילנה שערך באביב 1943 ארגון המוזיקאים בגטו. את השיר ביידיש חיבר שמֶרקֶה קצ'רגינסקי בעקבות בית בפולנית שכתב הרופא נח (לאון) וולקוביסקי, ללחן שחובר על ידי בנו בן ה-12, אלכסנדר (אַלֶק) וולקוביסקי (לימים אלכסנדר תמיר). השיר, הפותח במילים "שטילער, שטילער, לאָמיר שװײַגן, קבֿרים װאַקסן דאָ" ("שקט, שקט, בני נחרישה, כאן צומחים קברים"), הוא שיר ערש לילד שאביו נרצח בפונאר. השיר ראה אור בתרגום עברי מאת אברהם שלונסקי כבר ב-1945, חודשים מספר לאחר תום המלחמה. לאחר התחרות חיבר אביו, הרופא ד"ר נח (לאון) וולקוביסקי, בית אחד עבור היצירה, בפולנית, בשם "Cicho, cicho" ("צ'יחוֹ, צ'יחוֹ" – "שקט, שקט"). פעיל התרבות והמשורר שמֶרקֶה קצ'רגינסקי תרגם את המילים ליידיש, והוסיף שני בתים משלו.השיר הושר לראשונה בגטו על ידי הפרטיזנית קיילה קריצ'בסקי בערב שבו הרצה קצ'רגינסקי על "וילנה בספרות היהודית". לאחר מכן הוא הושר בקביעות על ידי הזמר אקסלרוד ומקהלת גטו וילנה, בניצוחו ובעיבודו של אברהם סְלֶפּ. כבר בגטו הוא תורגם לרוסית על ידי ר' גלין. ביידיש מוכר במיוחד ביצועו של סידור בלארסקי, ובישראל ביצועה של חוה אלברשטיין. בתרגום העברי נפוץ בעיקר ביצועה של צילה דגן. |
| כותר |
שטילער שטילער לאמיר שווייגן |
|---|---|
| כותרים נוספים |
פאנאר [ביצוע מוקלט] |
| בביצוע |
קולבק, בתיה |
| מתוך |
[יידיש] |
| תאריך היצירה |
1948 |
| השותפים ביצירה |
תמיר, אלכסנדר 1931-2019 (מלחין) קצ'רגינסקי, שמריהו 1908-1954 (מחבר) וולקוביסקי, נח (מחבר) סטונהיל, בן 1906-1965 (מקליט) קולבק, בתיה (מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
ארצות הברית ניו יורק מלון "מרסיי". 1948 summer. |
| סוגה |
Songs, Yiddish,Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European Lullabies |
| שפה |
yid |
| משך |
00:01:27 |
| הערות |
נושא ישן: חורבן. געטא. ווילנע נושא ישן: חורבן. לאגער. פאנאר From the Ben Stonehill collection of Jewish folksongs. Recorded at Hotel Marseilles, New York City, 1948. מסורת: אשכנזים :מזרח / ליטא |
| הערת מקור |
מספר שיר באוסף סטונהיל : 331. |
| מספר מדף |
YC 00977 YC 00978 |
| מספר מערכת |
990027633170205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
פּוֹנָאר הוא שיר שנכתב בגטו וילנה באביב 1943, במסגרת תחרות יצירה מוזיקלית לעידוד חיי התרבות בגטו וילנה שערך באביב 1943 ארגון המוזיקאים בגטו. את השיר ביידיש חיבר שמֶרקֶה קצ'רגינסקי בעקבות בית בפולנית שכתב הרופא נח (לאון) וולקוביסקי, ללחן שחובר על ידי בנו בן ה-12, אלכסנדר (אַלֶק) וולקוביסקי (לימים אלכסנדר תמיר). השיר, הפותח במילים "שטילער, שטילער, לאָמיר שװײַגן, קבֿרים װאַקסן דאָ" ("שקט, שקט, בני נחרישה, כאן צומחים קברים"), הוא שיר ערש לילד שאביו נרצח בפונאר. השיר ראה אור בתרגום עברי מאת אברהם שלונסקי כבר ב-1945, חודשים מספר לאחר תום המלחמה. לאחר התחרות חיבר אביו, הרופא ד"ר נח (לאון) וולקוביסקי, בית אחד עבור היצירה, בפולנית, בשם "Cicho, cicho" ("צ'יחוֹ, צ'יחוֹ" – "שקט, שקט"). פעיל התרבות והמשורר שמֶרקֶה קצ'רגינסקי תרגם את המילים ליידיש, והוסיף שני בתים משלו.השיר הושר לראשונה בגטו על ידי הפרטיזנית קיילה קריצ'בסקי בערב שבו הרצה קצ'רגינסקי על "וילנה בספרות היהודית". לאחר מכן הוא הושר בקביעות על ידי הזמר אקסלרוד ומקהלת גטו וילנה, בניצוחו ובעיבודו של אברהם סְלֶפּ. כבר בגטו הוא תורגם לרוסית על ידי ר' גלין. ביידיש מוכר במיוחד ביצועו של סידור בלארסקי, ובישראל ביצועה של חוה אלברשטיין. בתרגום העברי נפוץ בעיקר ביצועה של צילה דגן.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
שטילער שטילער לאמיר שווייגן
שטילער שטילער לאמיר שווייגן
בלרסקי, סידור
שטילער שטילער לאמיר שווייגן
הגויים (להקה)
שטילער שטילער לאמיר שווייגן
תורפ, קתרין
שטילער שטילער לאמיר שווייגן
גרוסמאיר-אבילאה, צילה; זמל, צבי
שטילער שטילער לאמיר שווייגן
קצ'רגינסקי, שמריהו
שטילער שטילער לאמיר שווייגן
שטילער שטילער לאמיר שווייגן
קצ'רגינסקי, שמריהו
שטילער שטילער לאמיר שווייגן
מורצקה, יהודית; סולומון, רנה
שטילער שטילער לאמיר שווייגן
ראזענטאל, חיהלע
שטילער שטילער לאמיר שווייגן
ברון, אברהם
שטילער שטילער לאמיר שווייגן
קצ'רגינסקי, שמריהו
שטילער שטילער לאמיר שווייגן
שטילער שטילער לאמיר שווייגן
מותר, קתרינה
שטילער שטילער לאמיר שווייגן
בלכרוביץ-גולדברג, עליזה; קפלן, חיה; סמולוב, אנה; פאלקסכאר אונטער נאמען פון מיכאל קלעפפיש
שטילער שטילער לאמיר שווייגן
טאוב, איטה
שטילער שטילער לאמיר שווייגן
קופר, אדריאן
