כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
בערבות הנגב
ירקוני, יפה; מקהלת קול ציון לגולה |
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אויף דעם זאמד פון נגב
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה אתנוגרפית
-
מתוך:
- [יידיש]
- 1950 השותפים ביצירה:
- קלצ'קין, רפאל (מתרגם);
- גיסר, משה דוד (מתרגם)
נגן שירים ברצף
-
03.
איך זיץ אין סאד און שפיל אויף מיין גיטארע
-
04.
פאפיר איז דאך ווייס
-
05.
אונדזער יידיש פאלק וועט אייביק לעבן
-
06.
אויף דעם זאמד פון נגב
-
07.
מיין האפענונג און מיין שטרעבן
-
08.
מזל
-
05.
איי ליו ליו שלאף מיין קינד און רו
נגן שירים ברצף
| בְּעַרְבוֹת הַנֶּגֶב מִתְנוֹצֵץ הַטַּל,בְּעַרְבוֹת הַנֶּגֶב אִישׁ מָגֵן נָפַל,לֹא נָשַׁם הַנַּעַר וְנָדַם הַלֵּב,אֶת בְּלוֹרִית הַשַּׂעַר רוּחַ תְּלַטֵּף.הֲלוּמַת עַצֶּבֶת וְיָגוֹן נוֹרָא,אֵם זְקֵנָה נִצֶּבֶת וְנוֹשֵׂאת דְּבָרָהּ,הַדִּמְעָה נִגֶּרֶת מֵעֵינֵי אִמְּךָ,בָּא כַּדּוּר עוֹפֶרֶת וַיְפַלַּח לִבְּךָ.אֶת בְּכוֹרִי שָׁכַלְתִּי בִּמְצוּלוֹת הַיָּם,וְאוֹתְךָ גִּדַּלְתִּי לְמָגֵן הָעָם.הֵם לֹא יִשְׁבְּרוּנוּ בְּיַתְמוּת וּשְׁכוֹל,הֵם לֹא יַעַקְרוּנוּ, בְּנִי, לַמְרוֹת הַכֹּל.אָז צָעַד קָדִימָה נַעַר גְּבַהּ-קוֹמָה,וְיֹאמַר לָהּ - "אִמָּא, אַל לָךְ בְּדִמְעָה!בַּחוּרֵינוּ, אִמָּא, בִּימֵי פְּקֻדָּה,מוּל שׂוֹנְאֵינוּ, אִמָּא, כְּחוֹמַת פְּלָדָה.מוּל שׁוֹדֵד וּמֶלֶךְ צְמֵא-דָּמִים עוֹיֵן,תְּנִינִי וְאֶהְיֶה לָךְ אָנֹכִי לְבֵן."בְּעַרְבוֹת הַנֶּגֶב הוּא לָחַץ יָדָהּ,אִם תִּרְצוּ, חֶבְרַיָּה, אֵין זוֹ אַגָּדָה! |
| ד"ר טלילה אלירם חקרה את גלגולו של השיר בעברית ואת התקבלותו, בשני נוסחים שונים, בז'אנר שירי א"י ובז'אנר המוסיקה המזרחית. מאמרה פורסם בכתב העת המקוון מנעד (כרך 4, 2005) והוא ניתן להורדה כקובץ PDF. על פי מחקרה, השיר חובר בשנת 1943 בשם "Na opushke lesa" (בתרגום מילולי: "בקרחת היער"), תורגם על-ידי מתרגם אלמוני והתפרסם בארץ בשנות הארבעים בשם "שם הרחק ביער" בעיקר בקרב חניכי תנועות הנוער (ומשנות החמישים גם שולב ברפרטואר הזמר המזרחי). בשנת 1948, השחקן רפאל קלצ'קין נתן לזמרת יפה ירקוני, אז חברת להקת ה"חישטרון", שיר חדש ושמו "בערבות הנגב" ואמר לה כי כתב את השיר למנגינה רוסית (היא מנגינת השיר "בקרחת היער") שעובדה על-ידי חברו ושותפו לכתיבה מנשה בהרב. קלצ'קין שכתב את השיר כדי להפוך אותו לישראלי (למשל: במקום "קרחת היער" המיקום הפך ל"ערבות הנגב", והפרטיזן שנפל, על פי השיר המקורי, הפך ל"איש מגן". קלצ'קין אף הוסיף את המשפט "אם תרצו, חבריא, אין זו אגדה" שאינו שייך לתוכן השיר). הנוסח העברי של קלצ'קין נשאר קרוב למקור הרוסי. ; לפי נחומי הר-ציון, את השיר כתב קלצ'קין לזכרו של ראובן זלינגר שנפל בקרב על קיבוץ גת ב- 13.3.1948. קלצ'קין לא הזכיר שם מפורש, כי רצה שיר זכרון כללי. ; בשנת 1949 שולב השיר בהצגה בשם "בערבות הנגב" ב"הבימה", מחזה מאת יגאל מוסינזון. בהצגה יש תמונה בה שרים שירי שבת, "בערבות הנגב", עיניים ירוקות" ורוקדים מעין ריקוד חסידים. [המידע מאתר זמרשת] ; השיר תורגם ליידיש על ידי משה דוד גיסר ונכלל במחזה "The wall", 1960. המחזה, המבוסס על ספר מאת ג'ון הרסי, סיפר את סיפור מרד גטו ורשה וכלל שירים ביידיש. התרגום היידי פורסם בכתב העת "ניו יארקער וואכנבלאט", ניו יורק 1952. |
| כותר |
אויף דעם זאמד פון נגב |
|---|---|
| כותר אחיד |
בערבות הנגב מתנוצץ הטל (יידיש) |
| מתוך |
[יידיש] |
| תאריך היצירה |
1950 |
| השותפים ביצירה |
קלצ'קין, רפאל 1907-1987 (מתרגם) גיסר, משה דוד 1893-1952 (מתרגם) |
| הערת מקום וזמן |
[1955?] |
| סוגה |
Songs, Yiddish,Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European Folk songs |
| שפה |
heb;yid |
| הערות |
נושא ישן: סוזשעט : ארץ-ישראל מסורת: אשכנזים :מזרח |
| מספר מדף |
Y 02335(6) |
| מספר מערכת |
990026554500205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
ד"ר טלילה אלירם חקרה את גלגולו של השיר בעברית ואת התקבלותו, בשני נוסחים שונים, בז'אנר שירי א"י ובז'אנר המוסיקה המזרחית. מאמרה פורסם בכתב העת המקוון מנעד (כרך 4, 2005) והוא ניתן להורדה כקובץ PDF. על פי מחקרה, השיר חובר בשנת 1943 בשם "Na opushke lesa" (בתרגום מילולי: "בקרחת היער"), תורגם על-ידי מתרגם אלמוני והתפרסם בארץ בשנות הארבעים בשם "שם הרחק ביער" בעיקר בקרב חניכי תנועות הנוער (ומשנות החמישים גם שולב ברפרטואר הזמר המזרחי). בשנת 1948, השחקן רפאל קלצ'קין נתן לזמרת יפה ירקוני, אז חברת להקת ה"חישטרון", שיר חדש ושמו "בערבות הנגב" ואמר לה כי כתב את השיר למנגינה רוסית (היא מנגינת השיר "בקרחת היער") שעובדה על-ידי חברו ושותפו לכתיבה מנשה בהרב. קלצ'קין שכתב את השיר כדי להפוך אותו לישראלי (למשל: במקום "קרחת היער" המיקום הפך ל"ערבות הנגב", והפרטיזן שנפל, על פי השיר המקורי, הפך ל"איש מגן". קלצ'קין אף הוסיף את המשפט "אם תרצו, חבריא, אין זו אגדה" שאינו שייך לתוכן השיר). הנוסח העברי של קלצ'קין נשאר קרוב למקור הרוסי.
השיר תורגם ליידיש על ידי משה דוד גיסר ונכלל במחזה "The wall", 1960. המחזה, המבוסס על ספר מאת ג'ון הרסי, סיפר את סיפור מרד גטו ורשה וכלל שירים ביידיש. התרגום היידי פורסם בכתב העת "ניו יארקער וואכנבלאט", ניו יורק 1952.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
בערבות הנגב
ירקוני, יפה; מקהלת קול ציון לגולה
בערבות הנגב
ירקוני, יפה
בערבות הנגב
בהרב, מנשה
בערבות הנגב
בערבות הנגב
פירון, טובה
אויף דעם זאמד פון נגב
הורביץ, נורברט; הורוביץ, נורברט
בערבות הנגב
גיל, גאולה
בערבות הנגב
אלירן, רן
בערבות הנגב
גיל, גאולה
בערבות הנגב
ירקוני, יפה
אויף דעם זאמד פון נגב
הורביץ, נורברט; אטלס, אלן; הורוביץ, נורברט; אטלאס, אלן ו.
בערבות הנגב
בן-ברוך (זאלודקובסקי), יצחק (ז'אק)
בערבות הנגב מתנוצץ הטל
ירקוני, יפה; מקהלת קול ציון לגולה
Negev
Baharav, Menashe; עמי, ראול
בערבות הנגב
פורת, טובה
בערבות הנגב
אוסטרובר, איליה
בערבות הנגב מתנוצץ הטל
ירקוני, יפה
