|
אמונים ערכו שבח / ר' אהרון כהן אֱמוּנִים עִרְכוּ שֶׁבַח לָאֵל וְטִבְחוּ טֶבַח וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַייָ הָרִימוּ קוֹל שִׁירִים שִׂמְחוּ בְּלֵיל שִׁמּוּרִים עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים אִכְלוּ וּשְׁתוּ יֵינָי וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַייָ רִאשׁוֹן לְכָל רִאשׁוֹנִים עַל יַד צִיר אֱמוּנִים מִיַּד כָּל מְעַנִּים הִצִּיל כָּל הֲמוֹנָי וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַייָ נִסֵּי אֵל זָכַרְתִּי וַחֲסָדָיו סִפַּרְתִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַייָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם כָּל צִבְאוֹת יְיָ וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַייָ הִנְחִיל תּוֹרָתוֹ לְעַמּוֹ וַעֲדָתוֹ שׁוֹמְרֵי מִצְוָתוֹ עַם נוֹשַׁע בַּייָ וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַייָ נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וַעֲצוּמִים נִסֶּיךָ יֹאמְרוּ כָּל חוֹסֶיךָ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַייָ |
|
פיוט לפסח במסורת יהודי המזרח וצפון אפריקה, המושר במסגרת ההגדה של פסח. הפיוט מעמיד במרכזו (באמצעות הפזמון החוזר) את מצוות זבח קרבן הפסח שנהג בישראל מליל יציאת מצרים ובטל מאז חורבן בית המקדש, הולך ומזכיר את כל המצוות הקשורות לחג הפסח - אכילת המצה והמרור, ארבע כוסות, סיפור יציאת מצרים - וחותם במתן התורה לעם ישראל. הפיוט מושר ממש בתוך סדר ההגדה של פסח ובמקום מאד מרכזי בה - מיד לאחר אמירת "פסח מצה ומרור" והפסוק: "וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַייָ (שמות יב, כז). יש הנוהגים לשיר כל בית של השיר בלחן שונה - ואולי יש בכך זכר והדהוד של קשת הרגשות והמאורעות השונים שחוו אבותינו באותו ליל שימורים. |
| • אֱמוּנִים - עם ישראל, המאמינים בקב"ה והנאמנים לו. • עִרְכוּ שֶׁבַח לָאֵל - קריאה לישראל שישבחו את האל. • וְטִבְחוּ טֶבַח - והקריבו לו קורבן. • וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַייָ - שיבוץ משמות יב, כז: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַייָ אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל. הקורבן שמקריבים בפסח נקרא פסח, על פי שמות יב, כא: וַיּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח. • בְּלֵיל שִׁמּוּרִים - ליל פסח, הנקרא ליל שימורים מכיוון שבלילה הזה שמר ה' את בני ישראל מן המשחית שעמד לנגוף את מצרים במכת הבכורות, על פי שמות יב, מב: לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַייָ לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַייָ שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם. • עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים - ישנו ציווי לאכול את קורבן פסח עם מצות ומרור, זכר לאכילת קורבן הפסח בליל יציאת מצרים, על פי שמות יב, ח: וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יאכְלֻהוּ. אכילת המצות הינה זכר ללחם העוני וליציאה החפוזה ממצרים, ואכילת המרור זכר למרירות מצרים. • אִכְלוּ וּשְׁתוּ יֵינָי - מצווה לאכול ולשתות ארבע כוסות יין בליל הסדר. • רִאשׁוֹן לְכָל רִאשׁוֹנִים - האל, שהוא הראשון, הקדמון. • עַל יַד צִיר אֱמוּנִים - על ידי משה רבנו, שהינו ציר - שליח ה' לעמו. • מִיַּד כָּל מְעַנִּים - מידי מצרים שעינו את ישראל. • הִצִּיל כָּל הֲמוֹנָי - הציל את ישראל. • נִסֵּי אֵל זָכַרְתִּי - ישנו ציווי של זכירה וסיפור יציאת מצרים בליל הסדר. שמות יג, ג: וַיּאמֶר משֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם. • עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ - על פי דברי יתרו לאחר פרסום נסי מצרים, שמות יח, יא: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ מִכָּל הָאֱלֹהִים. • כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם - ישראל יצאו ממצרים עם רב, ובכך מתקיימת הברכה שבורך אברהם בבראשית כב, יז: כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. • מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם - מנשה ואפרים מהווים צינור להעברת ברכות האבות, יעקב מעביר את ברכת הדורות דרך מנשה ואפרים, ובנוסח זה מברכים הכהנים את ישראל. על פי בראשית מח, כ: וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹקִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה. • יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם כָּל צִבְאוֹת יְיָ - צבאות ה' היוצאים ממצרים הם ישראל, על פי בראשית יב, מא: וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יְיָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. • הִנְחִיל תּוֹרָתוֹ - נתן תורה. • וַעֲדָתוֹ - עמו, עם ישראל. • שׁוֹמְרֵי מִצְוָתוֹ - ביטוי המופיע שלוש פעמים במקרא, המתאר את האל הנאמן השומר את בריתו עִם עַם ישראל, שומרי מצוותיו. לראשונה בדברים ז, ט: וְיָדַעְתָּ כִּי יְיָ אֱלֹקֶיךָ הוּא הָאֱלֹקִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר. • עַם נוֹשַׁע בַּייָ - עם ישראל שנושע ע"י הקב"ה, על פי דברים לג, כט: אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּייָ מָגֵן עֶזְרֶךָ. • נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ - מעשיו ונסיו של האל הם מופלאים, על פי תהלים קלט, כט: אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאד. • יֹאמְרוּ כָּל חוֹסֶיךָ - החוסים בצילך, עמך, הנשענים עליך. • טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ - על פי תהלים קיח, ח: טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם. |
| כותר |
אמונים ערכו שבח / בוכרה1 / עזרא מלקוב |
|---|---|
| לחן ממסורת |
אמונים ערכו שבח / בוכרה1 |
| מאפייני הקלטה |
מסחרי |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
פסח |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
לצפייה בתמונה בגודל מלא
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
