כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה |
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
כך הולכים השותלים
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- נצא לטיל בישראל
- ישראל : הד ארצי
- [1965 בערך] השותפים ביצירה:
- אדמון, ידידיה (מלחין);
- שנהר, יצחק (מחבר)
נגן שירים ברצף
-
02.
רד אלינו אוירון
-
03.
תל אביב
-
04.
יום ראשון עבודה
-
05.
דגל תכלת עם לבן
-
06.
כך הולכים השותלים
-
07.
השמעת איך בנגב
-
08.
גשם גשם
-
09.
שיר הצפרדע
-
10.
הגמל
-
11.
נומה בן
-
12.
שעון בן חיל
-
13.
אחת ושתים
-
14.
אוטו אוטו
-
15.
הדיג הקטן
-
16.
אל המעין
-
17.
ארץ זבת חלב
-
18.
רכבת ארוכה
-
19.
ירושלים
-
20.
דוד מלך ישראל
-
23.
אניה אניה
נגן שירים ברצף
| כָּךְ הוֹלְכִים הַשּׁוֹתְלִים:רֹן בַּלֵּב וְאֵת בַּיָּד,מִן הָעִיר וּמִן הַכְּפָר,מִן הָעֵמֶק, מִן הָהָר -בְּט"וּ בִּשְׁבָט!בְּט"וּ בִּשְׁבָט!לָמָּה בָּאתֶם, הַשּׁוֹתְלִים?נַךְ בַּקַּרְקַע וּבַצֹּר,וְגוּמוֹת סָבִיב נַחְפֹּרבֶּהָרִים וּבַמִּישׁוֹר -בְּט"וּ בִּשְׁבָט!בְּט"וּ בִּשְׁבָט!מַה יְּהֵא פֹּה, הַשּׁוֹתְלִים?שְׁתִיל יָבוֹא בְּכָל גּוּמָה,יַעַר עַד יִפְרֹשׂ צִלּוֹ,עַל אַרְצֵנוּ עֲגוּמָה -בְּט"וּ בִּשְׁבָט!בְּט"וּ בִּשְׁבָט! |
| במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג. ; שיר זה פורסם בחוברת "שיר לכת", דפי זמרה ערוכים בידי הדסה שרמן, מורה למוסיקה בגימנסיה העברית מאמצע שנות השלושים, וכן בספר "חג זכרון בכורים" בעריכת הוועדה לאמנות, מתוך הסדרה "חומר לחגים ולמועדים", 1935. |
| "כאבני חן מזהירות נוצצות עיני הילד, כשהוא דרוך לקראת פעולה משעשעת, ספור מרתק או שיר החביב עליו. תוך שנים רבות של הוראה והדרכת ילדים חפשה שרה תמיד את שעת הכשר להצית סביבה את אותו שביב התלהבות מופלא "עולמו של הילד הוא עולם חשוב ורציני ביותר, כי הוא מביע במשחקיו את המתרחש בנבכי נשמתו. פעולת הילד מהווה בטוי הדורש הבנה והשתתפות מצד הבוגר הקרוב ביותר אליו" -- כך טוענת שרה. היא פועלת תמיד תוך שכנוע עצמי שהקנית כל ערך חנוכי מחייב שעשוע ואמצעים לוקחי לב. אולי משום גישה זו היא נחשבת כיום לאחת המורות המצליחות ביותר בשדה החנוך העברי בארצות הברית. היא רואה כי ידיעת הארץ תוך טיולים, שירים ומשחקים, מאפשרת חויות נפלאות בעלות ערך חינוכי הן לילדי ישראל והן לילדי חוץ לארץ המתחנכים במוסדות עבריים. שרה היא ילידת פולין. את שנות הילדות היא בלתה בארץ ואת חנוכה היסודי קבלה בארצות-הברית. היא סיימה את בית המדרש למורים "הרצליה" בניו-יורק. קבלה תאור B.S. בחנוך מ"סיטי קולג'" ותואר M.A. מאוניברסיטת קולומביה. היא שמשה כמנהלת בבית ספר עברי בניו-יורק במשך מספר שנים ולמדה צרפתית בגמנסיה של הנטר קולג'. בשנים האחרונות היא הקדישה כוחות רבים להדרכת מורים עבריים תוך הרצאות בפדגוגיה והוראה ראיקולית. החדרת הלשון העברית החיה היתה לה תמיד כתודעה ומשימה ותוך הרגשה זו השקיעה כוחות רבים בהקמת תיאטרון עברי בניו-יורק. היא עצמה השתתפה במספר הצגות ובאה על הכבוד בתפקיד "מיכל בת שאול" לאשמן. בפברואר 1960 הוזמנה להגיש שורת שידורים של הקראות בתנ"ך בטלביזיה. בין פעולותיה הרבות בשדה החנוך והתרבות בחוץ לארץ יקרים לה ביותר זכרונות מימי עליה ב' כששמשה כמדריכה בבית ילדים בצרפת." -- מתוך העטיפה האחורית |
| כותר |
כך הולכים השותלים |
|---|---|
| בביצוע |
פיינשטיין, שרה |
| מתוך |
נצא לטיל בישראל |
| חברת התקליטים |
ישראל : הד ארצי |
| תאריך היצירה |
[1965 בערך] |
| השותפים ביצירה |
אדמון, ידידיה 1894-1982 (מלחין) שנהר, יצחק 1902-1957 (מחבר) פיינשטיין, שרה (מבצע) |
| סוגה |
Children's songs |
| שפה |
heb |
| מספר מערכת |
997010386875505171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג.
שיר זה פורסם בחוברת "שיר לכת", דפי זמרה ערוכים בידי הדסה שרמן, מורה למוסיקה בגימנסיה העברית מאמצע שנות השלושים, וכן בספר "חג זכרון בכורים" בעריכת הוועדה לאמנות, מתוך הסדרה "חומר לחגים ולמועדים", 1935.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
וינטרניץ, חנן; חסון, אליעזר; ירקוני, יפה; המקהלה הלבנה
כך הולכים השותלים
פז, אסנת
כך הולכים השותלים
מקהלת ילדים בניצוחו של יצחק גרציאני
כך הולכים השותלים
חבורת חג לטף
כך הולכים השותלים
חבורת חג לטף
כך הולכים השותלים
כך הולכים השותלים
חבורת חג לטף
כך הולכים השותלים
אילנית
כך הולכים השותלים
עמיהוד, דליה
כך הולכים השותלים
מקהלת ילדי מחנות באירופה
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה; תזמורת קול ישראל
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
השמינייה לזמר עם
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
השמינייה לזמר עם
כך הולכים השותלים
חבורת חג לטף
כך הולכים השותלים
זמרשת, משתתפי האירוע
כך הולכים השותלים
ראובני, דורית
