כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה |
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
כך הולכים השותלים
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- עץ הרימון
- ישראל : העמותה למורשת הזמר העברי
- [2007] השותפים ביצירה:
- אדמון, ידידיה (מלחין);
- שנהר, יצחק (מחבר);
- בן דוד, יוריק (מעבד מוזיקלי)
נגן שירים ברצף
-
01.
3:22שדמתי
-
02.
2:57מה דודך מדוד
-
03.
3:14בוקרי לכיש
-
04.
2:27על השדות הרחבים
-
05.
2:38עץ הרימון
-
06.
2:31הביתה
-
07.
1:59כי אמילם
-
08.
2:23ובנו בתים
-
09.
2:11שיר המרד
-
10.
2:50גוזי לי
-
11.
3:16גמל גמלי
-
12.
משיב הרוח ומוריד הגשם
-
13.
1:37הנבא אל הרוח
-
14.
3:43ירוחם
-
15.
מחרוזת סוכת דוד
-
16.
1:38מי זה הדליק
-
17.
1:24נרימה נס
-
18.
1:32כך הולכים השותלים
-
19.
1:16שושנת יעקב
-
20.
1:14בצאת ישראל ממצרים
-
21.
1:23שמחה רבה
-
22.
1:05עבדים היינו
-
23.
1:29חד גדיא
-
24.
1:52חג שבועות תעשה לך
-
25.
1:07סלינו על כתפינו
-
26.
1:26חתול גנב
-
27.
2:30על ראש החרמון
-
28.
2:58איל בן קרניים
-
29.
2:43הפלא ופלא
-
30.
2:19אליעזר ורבקה
-
31.
2:16שדמתי
נגן שירים ברצף
| כָּךְ הוֹלְכִים הַשּׁוֹתְלִים:רֹן בַּלֵּב וְאֵת בַּיָּד,מִן הָעִיר וּמִן הַכְּפָר,מִן הָעֵמֶק, מִן הָהָר -בְּט"וּ בִּשְׁבָט!בְּט"וּ בִּשְׁבָט!לָמָּה בָּאתֶם, הַשּׁוֹתְלִים?נַךְ בַּקַּרְקַע וּבַצֹּר,וְגוּמוֹת סָבִיב נַחְפֹּרבֶּהָרִים וּבַמִּישׁוֹר -בְּט"וּ בִּשְׁבָט!בְּט"וּ בִּשְׁבָט!מַה יְּהֵא פֹּה, הַשּׁוֹתְלִים?שְׁתִיל יָבוֹא בְּכָל גּוּמָה,יַעַר עַד יִפְרֹשׂ צִלּוֹ,עַל אַרְצֵנוּ עֲגוּמָה -בְּט"וּ בִּשְׁבָט!בְּט"וּ בִּשְׁבָט! |
| במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג. ; שיר זה פורסם בחוברת "שיר לכת", דפי זמרה ערוכים בידי הדסה שרמן, מורה למוסיקה בגימנסיה העברית מאמצע שנות השלושים, וכן בספר "חג זכרון בכורים" בעריכת הוועדה לאמנות, מתוך הסדרה "חומר לחגים ולמועדים", 1935. |
| כותר |
כך הולכים השותלים |
|---|---|
| כותרים נוספים |
קליפ נטיעות 2004 [ביצוע מוקלט] הופ טו בשבט 2004 [ביצוע מוקלט] מעברון טו בשבט [ביצוע מוקלט] טו בשבט 2004 [ביצוע מוקלט] לולי [ביצוע מוקלט] |
| בביצוע |
חבורת חג לטף |
| מתוך |
עץ הרימון |
| חברת התקליטים |
ישראל : העמותה למורשת הזמר העברי |
| תאריך היצירה |
[2007] |
| השותפים ביצירה |
אדמון, ידידיה 1894-1982 (מלחין) שנהר, יצחק 1902-1957 (מחבר) בן דוד, יוריק 1953- (מעבד מוזיקלי) חבורת חג לטף (מבצע) |
| סוגה |
Children's songs |
| שפה |
heb |
| משך |
00:01:32 |
| הערות |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו |
| מספר מדף |
CD/11490 |
| מספר מערכת |
990040679110205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג.
שיר זה פורסם בחוברת "שיר לכת", דפי זמרה ערוכים בידי הדסה שרמן, מורה למוסיקה בגימנסיה העברית מאמצע שנות השלושים, וכן בספר "חג זכרון בכורים" בעריכת הוועדה לאמנות, מתוך הסדרה "חומר לחגים ולמועדים", 1935.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
וינטרניץ, חנן; חסון, אליעזר; ירקוני, יפה; המקהלה הלבנה
כך הולכים השותלים
פז, אסנת
כך הולכים השותלים
מקהלת ילדים בניצוחו של יצחק גרציאני
כך הולכים השותלים
חבורת חג לטף
כך הולכים השותלים
חבורת חג לטף
כך הולכים השותלים
כך הולכים השותלים
אילנית
כך הולכים השותלים
עמיהוד, דליה
כך הולכים השותלים
מקהלת ילדי מחנות באירופה
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה; תזמורת קול ישראל
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
השמינייה לזמר עם
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
השמינייה לזמר עם
כך הולכים השותלים
חבורת חג לטף
כך הולכים השותלים
זמרשת, משתתפי האירוע
כך הולכים השותלים
ראובני, דורית
