כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה |
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
כך הולכים השותלים
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- Jewish holiday songs
- Pardesiya : Hataklit
- 2012 השותפים ביצירה:
- אדמון, ידידיה (מלחין);
- וייס, רוני (מעבד מוזיקלי);
- שנהר, יצחק (מחבר)
נגן שירים ברצף
-
01.
1:38הללויה
-
02.
לכה דודי
-
03.
היום יום שישי
-
04.
2:58שלום עליכם
-
05.
2:35שבת שלום
-
06.
2:20שנה טובה
-
07.
3:10הקיץ עבר
-
08.
1:15חג לי
-
09.
0:50סוכות
-
10.
3:10לסוכה שלי
-
11.
1:30סוכתי הסוכה
-
12.
שישו ושמחו
-
13.
1:20אין אדיר
-
14.
0:57ברכת הנרות
-
15.
1:20מעוז צור
-
16.
1:37לכבוד החנוכה
-
17.
ימי החנוכה
-
18.
2:15חג החנוכה
-
19.
2:00נר לי
-
20.
סביבון סב סב
-
21.
1:00השקדיה פורחת
-
22.
2:00יום הולדת לשקדיה
-
23.
1:30כך הולכים השותלים
-
24.
0:58אני פורים
-
25.
שושנת יעקב
-
26.
חג פורים
-
27.
2:30מה נשתנה
-
28.
0:56עבדים היינו
-
29.
1:20שמחה רבה
-
30.
2:30בצאת ישראל ממצרים
-
31.
1:31דיינו
-
32.
1:50לשנה הבאה בירושלים
-
33.
1:55אחד מי יודע
-
34.
3:00קשתנו על שכמנו
-
35.
בר יוחאי
-
36.
2:30מלאו אסמינו בר
-
37.
2:25פרי גני
נגן שירים ברצף
| כָּךְ הוֹלְכִים הַשּׁוֹתְלִים:רֹן בַּלֵּב וְאֵת בַּיָּד,מִן הָעִיר וּמִן הַכְּפָר,מִן הָעֵמֶק, מִן הָהָר -בְּט"וּ בִּשְׁבָט!בְּט"וּ בִּשְׁבָט!לָמָּה בָּאתֶם, הַשּׁוֹתְלִים?נַךְ בַּקַּרְקַע וּבַצֹּר,וְגוּמוֹת סָבִיב נַחְפֹּרבֶּהָרִים וּבַמִּישׁוֹר -בְּט"וּ בִּשְׁבָט!בְּט"וּ בִּשְׁבָט!מַה יְּהֵא פֹּה, הַשּׁוֹתְלִים?שְׁתִיל יָבוֹא בְּכָל גּוּמָה,יַעַר עַד יִפְרֹשׂ צִלּוֹ,עַל אַרְצֵנוּ עֲגוּמָה -בְּט"וּ בִּשְׁבָט!בְּט"וּ בִּשְׁבָט! |
| במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג. ; שיר זה פורסם בחוברת "שיר לכת", דפי זמרה ערוכים בידי הדסה שרמן, מורה למוסיקה בגימנסיה העברית מאמצע שנות השלושים, וכן בספר "חג זכרון בכורים" בעריכת הוועדה לאמנות, מתוך הסדרה "חומר לחגים ולמועדים", 1935. |
| כותר |
כך הולכים השותלים |
|---|---|
| כותרים נוספים |
הופ טו בשבט 2004 [ביצוע מוקלט] טו בשבט 2004 [ביצוע מוקלט] לולי [ביצוע מוקלט] מעברון טו בשבט [ביצוע מוקלט] קליפ נטיעות 2004 [ביצוע מוקלט] שיר השותלים [ביצוע מוקלט] |
| בביצוע |
ראובני, דורית |
| מתוך |
Jewish holiday songs |
| חברת התקליטים |
Pardesiya : Hataklit |
| תאריך היצירה |
2012 |
| השותפים ביצירה |
אדמון, ידידיה 1894-1982 (מלחין) וייס, רוני 1953- (מעבד מוזיקלי) ראובני, דורית 1952- (מבצע) שנהר, יצחק 1902-1957 (מחבר) |
| סוגה |
Musical traditions (Jewish),Songs, Hebrew Children's songs |
| שפה |
heb |
| משך |
00:01:30 |
| הערות |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו. |
| מספר מערכת |
997008872096805171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג.
שיר זה פורסם בחוברת "שיר לכת", דפי זמרה ערוכים בידי הדסה שרמן, מורה למוסיקה בגימנסיה העברית מאמצע שנות השלושים, וכן בספר "חג זכרון בכורים" בעריכת הוועדה לאמנות, מתוך הסדרה "חומר לחגים ולמועדים", 1935.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
וינטרניץ, חנן; חסון, אליעזר; ירקוני, יפה; המקהלה הלבנה
כך הולכים השותלים
פז, אסנת
כך הולכים השותלים
מקהלת ילדים בניצוחו של יצחק גרציאני
כך הולכים השותלים
חבורת חג לטף
כך הולכים השותלים
חבורת חג לטף
כך הולכים השותלים
כך הולכים השותלים
חבורת חג לטף
כך הולכים השותלים
אילנית
כך הולכים השותלים
עמיהוד, דליה
כך הולכים השותלים
מקהלת ילדי מחנות באירופה
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה; תזמורת קול ישראל
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
השמינייה לזמר עם
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
השמינייה לזמר עם
כך הולכים השותלים
חבורת חג לטף
כך הולכים השותלים
זמרשת, משתתפי האירוע
