כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
ההכרזה
רונלי-ריקליס, שלום; תזמורת צה"ל; מקהלת ירושלים | [1956]
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
דגל תכלת עם לבן
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- נצא לטיל בישראל
- ישראל : הד ארצי
- [1965 בערך] השותפים ביצירה:
- לברי, מרק (מלחין);
- הפטמן, יוסף (מחבר)
נגן שירים ברצף
-
02.
רד אלינו אוירון
-
03.
תל אביב
-
04.
יום ראשון עבודה
-
05.
דגל תכלת עם לבן
-
06.
כך הולכים השותלים
-
07.
השמעת איך בנגב
-
08.
גשם גשם
-
09.
שיר הצפרדע
-
10.
הגמל
-
11.
נומה בן
-
12.
שעון בן חיל
-
13.
אחת ושתים
-
14.
אוטו אוטו
-
15.
הדיג הקטן
-
16.
אל המעין
-
17.
ארץ זבת חלב
-
18.
רכבת ארוכה
-
19.
ירושלים
-
20.
דוד מלך ישראל
-
23.
אניה אניה
נגן שירים ברצף
| ב]אֵין דַּיָּם שׁוֹפְרוֹת תֵּבֶל כֻּלָּה,נְבַשֵׂר בְּשׂוֹרַת הַהַכְרָזָה,לַמֶּרְחָב פָּרַצְנוּ מִגּוֹלָהכְּשִׁמְשׁוֹן בְּשַׁעֲרֵי עַזָּה.בַּגָּלִיל עוֹד סָעֲרוּ קְרָבוֹת,רִיב הַמָּוֶת רָבוּ בְּנֵי עֶצְיוֹן,אַךְ הָאוֹר הִגִּיהַּ בַּלְּבָבוֹתלַבְּשׂוֹרָה כִּי בָּא קֵץ הֶחָזוֹן.דֶּגֶל תְּכֵלֶת וְלָבָןעִם כּוֹכָב מָגֵן דָּוִד,בְּיַבֶּשֶׁת וּמַיִם עַד יָםתְּסַפֵּר כְּבוֹדֵנוּ עַד עוֹלָם.דֶּגֶל תְּכֵלֶת וְלָבָןעִם כּוֹכָב מָגֵן דָּוִד,אַךְ בְּרוּחַ מֵאֵילַת עַד דָּןדֶּגֶל תְּכֵלֶת וְלָבָן.עַל חוֹפֵינוּ שֶׁנִּקְנוּ בְּּדָםנַעֲרֵינוּ טִפּוּחֵי הָאוֹריַעֲלוּ אַחִים שְׂבֵעֵי נוּדָםבַּיִת לְהָקִים לְאֶלֶף דּוֹרחֶרְפָּתֵךְ אָסַפְנוּ יִשְׂרָאֵלקוֹמָתָם לֹא עוד תִּכֹּף תִּשַּׁחאֶל שְׁנוֹתֶיךָ בָּא מוֹעֵד גּוֹאֵלחֲמִישִׁי זֶה בְּאִיָּר תש"ח |
| מרק לברי היה פטריוט מושבע. כשהמשורר יוסף הפטמן הציג בפניו את שירו "ההכרזה", הוא התלהב והזדהה עם הטקסט שתיאר את האירועים שהובילו להקמת מדינת ישראל והכרזת העצמאות. הפזמון מתחיל במילים: "דגל כחול לבן עם מגן דוד" – הצדעה לדגל הלאומי.לברי נענה לבקשתו של הפטמן להלחין את השיר, והרגיש שחובתו הלאומית לעשות זאת. לברי היה בין אלה שסברו שהמילים ל"התקווה" אינן רלוונטיות יותר למדינה החדשה. הוא גם הרגיש שהלחן, שהינו פזמון עממי מולדובני, אינו מתאים. הוא האמין שהשיר "ההכרזה", עם מילותיו הפטריוטיות, מתאים יותר כהמנון לאומי ישראלי. הוא הציע זאת להנהגת המדינה, אך ההחלטה הייתה להשאיר את "התקווה" כהמנון הלאומי הישראלי. |
| "כאבני חן מזהירות נוצצות עיני הילד, כשהוא דרוך לקראת פעולה משעשעת, ספור מרתק או שיר החביב עליו. תוך שנים רבות של הוראה והדרכת ילדים חפשה שרה תמיד את שעת הכשר להצית סביבה את אותו שביב התלהבות מופלא "עולמו של הילד הוא עולם חשוב ורציני ביותר, כי הוא מביע במשחקיו את המתרחש בנבכי נשמתו. פעולת הילד מהווה בטוי הדורש הבנה והשתתפות מצד הבוגר הקרוב ביותר אליו" -- כך טוענת שרה. היא פועלת תמיד תוך שכנוע עצמי שהקנית כל ערך חנוכי מחייב שעשוע ואמצעים לוקחי לב. אולי משום גישה זו היא נחשבת כיום לאחת המורות המצליחות ביותר בשדה החנוך העברי בארצות הברית. היא רואה כי ידיעת הארץ תוך טיולים, שירים ומשחקים, מאפשרת חויות נפלאות בעלות ערך חינוכי הן לילדי ישראל והן לילדי חוץ לארץ המתחנכים במוסדות עבריים. שרה היא ילידת פולין. את שנות הילדות היא בלתה בארץ ואת חנוכה היסודי קבלה בארצות-הברית. היא סיימה את בית המדרש למורים "הרצליה" בניו-יורק. קבלה תאור B.S. בחנוך מ"סיטי קולג'" ותואר M.A. מאוניברסיטת קולומביה. היא שמשה כמנהלת בבית ספר עברי בניו-יורק במשך מספר שנים ולמדה צרפתית בגמנסיה של הנטר קולג'. בשנים האחרונות היא הקדישה כוחות רבים להדרכת מורים עבריים תוך הרצאות בפדגוגיה והוראה ראיקולית. החדרת הלשון העברית החיה היתה לה תמיד כתודעה ומשימה ותוך הרגשה זו השקיעה כוחות רבים בהקמת תיאטרון עברי בניו-יורק. היא עצמה השתתפה במספר הצגות ובאה על הכבוד בתפקיד "מיכל בת שאול" לאשמן. בפברואר 1960 הוזמנה להגיש שורת שידורים של הקראות בתנ"ך בטלביזיה. בין פעולותיה הרבות בשדה החנוך והתרבות בחוץ לארץ יקרים לה ביותר זכרונות מימי עליה ב' כששמשה כמדריכה בבית ילדים בצרפת." -- מתוך העטיפה האחורית |
| כותר |
דגל תכלת עם לבן |
|---|---|
| כותרים נוספים |
ההכרזה [ביצוע מוקלט] |
| בביצוע |
פיינשטיין, שרה |
| מתוך |
נצא לטיל בישראל |
| חברת התקליטים |
ישראל : הד ארצי |
| תאריך היצירה |
[1965 בערך] |
| השותפים ביצירה |
לברי, מרק 1903-1967 (מלחין) הפטמן, יוסף 1888-1955 (מחבר) פיינשטיין, שרה (מבצע) |
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| שפה |
heb |
| מספר מערכת |
997010387069005171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
מרק לברי היה פטריוט מושבע. כשהמשורר יוסף הפטמן הציג בפניו את שירו "ההכרזה", הוא התלהב והזדהה עם הטקסט שתיאר את האירועים שהובילו להקמת מדינת ישראל והכרזת העצמאות. הפזמון מתחיל במילים: "דגל כחול לבן עם מגן דוד" – הצדעה לדגל הלאומי.לברי נענה לבקשתו של הפטמן להלחין את השיר, והרגיש שחובתו הלאומית לעשות זאת. לברי היה בין אלה שסברו שהמילים ל"התקווה" אינן רלוונטיות יותר למדינה החדשה. הוא גם הרגיש שהלחן, שהינו פזמון עממי מולדובני, אינו מתאים. הוא האמין שהשיר "ההכרזה", עם מילותיו הפטריוטיות, מתאים יותר כהמנון לאומי ישראלי. הוא הציע זאת להנהגת המדינה, אך ההחלטה הייתה להשאיר את "התקווה" כהמנון הלאומי הישראלי.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
ההכרזה
רונלי-ריקליס, שלום; תזמורת צה"ל; מקהלת ירושלים
הכרזה
ירקוני, יפה; להקת "ירושלים"
הכרזה
מקהלת קול ציון לגולה
ההכרזה
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה; תזמורת קול ישראל
ההכרזה
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה; מקהלת פועלי ירושלים; תזמורת משטרת ישראל
הכרזה
סובר, חסיה
