התקוה
מקהלת קול ציון לגולה; תזמורת קול ישראל |
כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה,וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה - עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם, לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ, אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם. |
נפתלי צבי אימבר חיבר את התקווה (תקוותנו) ברומניה או בגליציה בשנת 1877 או 1878 - ככל הנראה בעקבות ייסוד פתח תקווה, ועיבד אותו פעמים רבות. לאחר עלייתו ארצה בשנת 1882, הוא הוסיף בתים נוספים. השיר פורסם באוסף השירים של אימבר, "ברקאי", בירושלים, 1886. בין השנים 1887-1888 שמואל כהן איש העליה הראשונה, התאים את השיר ללחן מולדבי-רומני, Carul cu Boi. שניים מתוך עשרת הבתים המקוריים הפכו לימים להמנון הלאומי. שמואל כהן שביצע את מלאכת ההרכבה סיפר: "בימים ההם נמצא בראש פינה נפתלי הרץ אימבר, הוא נתן לאחי את קובץ שיריו ברקאי עם כתובת חמה למזכרת, ואחי שלח לי את החוברת הזאת לגולה. מכל השירים מצא חן בעיני שיר "התקווה". כעבור זמן קצר עליתי לארץ. במולדתי רגילים היינו לשיר במקהלה את השיר הרומני "'Hâis, cea!". החילותי אני הראשון לשיר את התקווה על פי המנגינה הזרה שידעתי, זו המושרה כיום בכל תפוצות ישראל... ואני חושב את עצמי למאושר כי זכיתי להיות ראשון השרים את השיר 'התקווה'." השיר המקורי, בעל עשרה בתים, כונה "תקוותנו". בתקופת התורכים השיר נקרא "המזמור הלאומי", והיה ההמנון הלא רשמי של יהודי ארץ ישראל. כאשר אברהם משה לונץ הדפיס את השיר בשירון "כינור דוד", הוא נחקר על ידי בלשים תורכיים והואשם בהסתה. לאחר כיבוש הארץ על ידי הבריטים היתה בארץ תחושה של גאולה, אך גם בתקופת המנדט היה אסור להשמיע את "התקווה" ברדיו. בשנת 1919, בהקלטה היסטורית לכבוד הצהרת בלפור, השיר בוצע על ידי הזמרת אלמה גלוק, ששרה את הגרסה המוקדמת ("התקווה הנושנה לשוב לארץ אבותינו..."). עם זאת, מסיבות שונות התקוה הפכה להמנון רשמי של מדינת ישראל על פי החלטת ממשלה רק בשנת 2004. |
הסויטה "אומרים ישנה ארץ" היא יצירה תזמורתית בעלת ששה חלקים. שלושה מבוססים על שירים שנכתבו על"ידי יואל אנגל שחי, למד ויצר בארץ-ישראל של שנות ה-20. אנגל היה בעל חוש נדיר לאלמנטים של המלודיקה היהודית שאותם טבע בשיריו, אשר כבר בחייו נעשו נחלת הכלל והפכו במרוצת הזמן "שירי-עם". שלושת הנושאים האחרים לקוחים מהפולקלור הספרדי והאשכנזי. הפרלוד מבוסס על שירו המפורסם של אנגל "אומרים ישנה ארץ", תפילה תזמורתית שבה מבטא המלחין את הערגה הנצחית לארץ. בחלק השני מולטו סקרצנדו "גשם גשם" אנו רואים צד אחר של אנגל שבו הרקע הרוסי של היוצר מתערב עם הוויתו הישראלית-חלוצית. שיר זה נתן לנועם שריף אפשרויות רבות לפתח סקרצו תזמורתי מבריק ווירטואוזי שבו נעימה רוסית ידועה ביותר מובאת כרקע וכמקור השראה להתפתחות המוסיקלית. מיתרים, כלי-עץ, גליסנדו של נבל ופעמוניות יוצרים את התחושה המיוחדת של יום גשם ראשון. האינטרמצו מבוסס על נעימה ספרדית עתיקה "קריה יפיפיה" היא ספרדית במצב הרוח שקה ומזכירה לנו את "תור הזהב" של השירה העברית בספרד, מקום שם כתבו יהודה הלוי ואבן גבירול על יין, אהבה וערגת ציון. לחישת מיתרים, קריאות הבסון ותקיעות הקרן נושאים את ניחוח הפרחים של גני ספרד. "אין זה פלא" קון בריו, הורה מסורתית ופופולארית ביותר מובאת בצורה בלתי רגילה ובלבוש חדש לגמרי. קסילופון, מרימבה, פעמונים, בונגו ומצילתיים יוצרים מקצבים עוצרי נשימה. "נומי-נומי" - לצלילי שיר ערש זההרדימו ומרדימות אמהות בארץ את ילדיהן. מיתרים מעוממים, חלילים ונבל לוחשים את השיר המרגיע. "הורה חסידית" זאת שהיתה פעם ידועה מאד והוזנחה לאחרונה מובאת כאן בגירסה תזמורתית בצורת ואריאציות. פותח החליל על רקע התוף המנגן מקצב בלתי משתנה. מצטרפים אליו כלים אחרים וכל אחד משמיע את הנושא על פי דרכו. לקראת הסוף נכנסת לפעולה כל התזמורת המעלה אותנו אט אט לשיא רב רושם. |
כותר |
התקוה |
---|---|
בביצוע |
התזמורת הסימפונית של סי. בי. אס. ישראל |
מתוך |
אומרים ישנה ארץ |
חברת התקליטים |
ישראל : CBS |
תאריך היצירה |
[1962] |
השותפים ביצירה |
כהן, שמואל 1870-1940 (מלחין) אימבר, נפתלי הרץ 1856-1909 (מחבר) התזמורת הסימפונית של סי. בי. אס. ישראל (מבצע) |
סוגה |
Songs, Hebrew |
שפה |
heb |
מספר מערכת |
997009938715605171 |
תנאי השימוש:
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?