כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
התקוה
מקהלת קול ציון לגולה; תזמורת קול ישראל |
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
התקווה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- כוורת בקופסא
- ישראל : הד ארצי
- 2013 השותפים ביצירה:
- כהן, שמואל (מלחין);
- אימבר, נפתלי הרץ (מחבר);
- סנדרסון, דני (מעבד מוזיקלי)
נגן שירים ברצף
חלק 1
חלק 2
חלק 3
חלק 4
חלק 5
חלק 6
- חלק 1
-
01.
פרולוג
-
02.
מה זה פוגי?
-
03.
קרה זה הדבר
-
05.
חזרתי מיפן
-
06.
הסתפרתי במדריד והתקלחתי ביוון
-
07.
לא ידענו מה לעשות
-
08.
אמרתי ובקשתי
-
09.
לוגי גרסקו מטיף מוסר
-
10.
פרסטונו טונמה
-
11.
עזוב את זה
-
12.
פה קבור הכלב
-
13.
בתו של האיכר
-
14.
השכן ממול
-
15.
משקה קר ותוסס
-
16.
קרלה
-
17.
שיר המחירון
-
18.
כל אחד אומר את שלו
-
19.
נחמד
-
20.
המלך ממבו - פתיחה
-
21.
לא קל להיות נגיד
-
22.
סוף רע הכל טוב
-
23.
נביא מלומד
-
24.
קומנדו פלישתי
-
25.
חוזר להיות בטלן
-
26.
משרד הבוטנים גאה להציג
-
27.
דימיטרי דמיקולו
-
28.
ראש כמו ונטיל
-
29.
בעיותיו של הילד
-
30.
אוכל ת'ציפורניים
-
31.
חברו הטוב ברוך
-
32.
המגפיים של ברוך
-
33.
עגמת נפש
-
34.
המנון הילד מברזיל
- חלק 2
-
01.
פסטיבל פוגי שבט
-
02.
רגע אחד טרירה
-
03.
מתימטיקה
-
04.
שעור פסנתר
-
05.
האם זה נכון והאם זה נורא
-
06.
סיפור הארון
-
07.
פוגי 71 '
-
08.
פינת נגרות
-
09.
פוגי באיטליה
-
10.
המסדרון המוצף
- חלק 3
-
01.
למרות הכל
-
02.
סיפורי פוגי 1
-
03.
סיפור המכולת
-
04.
שיר המכולת
-
05.
סיפורו של חולילו לומברטה
-
06.
אוכל ת'ציפורניים
-
07.
סיפורו של ברוך
-
08.
המגפיים של ברוך
-
09.
סיפורי פוגי 2
-
10.
התמנון האיטר
-
11.
שעור פסנתר
-
12.
ילד מזדקן
-
13.
שירות עצמי
- חלק 4
-
01.
שיר המחירון
-
02.
ביום ובלילה
-
04.
האם זה נכון והאם זה נורא
-
05.
סיפורי פוגי 3
-
07.
איזה ראיון
-
08.
פתאום לפני 25 שנה
-
09.
פה קבור הכלב
-
10.
הורה האחזות
- חלק 5
-
01.
הקדמה תזמורתית + צפוף באוזן
-
02.
מחכים לשולה
-
03.
גולית
-
04.
היא כל-כך יפה
-
05.
שיר מלחים
-
06.
אם היה לי לב זהב
-
08.
שיר הטמבל
-
11.
מדינה קטנה
-
12.
האיש הכי מהיר
-
13.
העולם שמח
-
15.
ככה היא באמצע
-
16.
מבזק ידיעות קצר
-
17.
המדען קירי
-
18.
מבזק ידיעות ארוך
-
19.
המלך סילווסטר
-
20.
סוקי יאקי בלוז
- חלק 6
-
02.
מונולוג / יוני
-
03.
חנן / אינסטרומנטלי
-
04.
היא כל-כך יפה / גרסת גידי
-
05.
מקרה שלולית
-
06.
הפסנתר
-
07.
ככה היא באמצע / בעבודה
-
08.
ככה היא באמצע / אקוסטי
-
09.
יודל
-
11.
Sailing with a Ship Round the World
-
12.
צפוף באוזן / בעבודה
-
13.
מונולוג / גידי
-
14.
הבלדה על ארי ודרצ'י / ההתחלה
-
15.
מונולוג / אלון
-
17.
Don't Pull that Trigger / Live
-
18.
You Are My Soul
-
20.
שירות עצמי / סקיצה
-
21.
Lesson in Love
-
22.
She Looked Me in the Eye
-
23.
Morris & His Turtle
-
24.
לא ידענו מה לעשות / גרסת תקליטון
נגן שירים ברצף
| כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה,וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה - עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם, לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ, אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם. |
|
נפתלי צבי אימבר חיבר את התקווה (תקוותנו) ברומניה או בגליציה בשנת 1877 או 1878 - ככל הנראה בעקבות ייסוד פתח תקווה, ועיבד אותו פעמים רבות. לאחר עלייתו ארצה בשנת 1882, הוא הוסיף בתים נוספים. השיר פורסם באוסף השירים של אימבר, "ברקאי", בירושלים, 1886. בין השנים 1887-1888 שמואל כהן איש העליה הראשונה, התאים את השיר ללחן מולדבי-רומני, Carul cu Boi. שניים מתוך עשרת הבתים המקוריים הפכו לימים להמנון הלאומי. שמואל כהן שביצע את מלאכת ההרכבה סיפר: "בימים ההם נמצא בראש פינה נפתלי הרץ אימבר, הוא נתן לאחי את קובץ שיריו ברקאי עם כתובת חמה למזכרת, ואחי שלח לי את החוברת הזאת לגולה. מכל השירים מצא חן בעיני שיר "התקווה". כעבור זמן קצר עליתי לארץ. במולדתי רגילים היינו לשיר במקהלה את השיר הרומני "'Hâis, cea!". החילותי אני הראשון לשיר את התקווה על פי המנגינה הזרה שידעתי, זו המושרה כיום בכל תפוצות ישראל... ואני חושב את עצמי למאושר כי זכיתי להיות ראשון השרים את השיר 'התקווה'." השיר המקורי, בעל עשרה בתים, כונה "תקוותנו". בתקופת התורכים השיר נקרא "המזמור הלאומי", והיה ההמנון הלא רשמי של יהודי ארץ ישראל. כאשר אברהם משה לונץ הדפיס את השיר בשירון "כינור דוד", הוא נחקר על ידי בלשים תורכיים והואשם בהסתה. לאחר כיבוש הארץ על ידי הבריטים היתה בארץ תחושה של גאולה, אך גם בתקופת המנדט היה אסור להשמיע את "התקווה" ברדיו. בשנת 1919, בהקלטה היסטורית לכבוד הצהרת בלפור, השיר בוצע על ידי הזמרת אלמה גלוק, ששרה את הגרסה המוקדמת ("התקווה הנושנה לשוב לארץ אבותינו..."). עם זאת, מסיבות שונות התקוה הפכה להמנון רשמי של מדינת ישראל על פי החלטת ממשלה רק בשנת 2004. |
| כותר |
התקווה |
|---|---|
| בביצוע |
להקת כוורת |
| מתוך |
כוורת בקופסא |
| חברת התקליטים |
ישראל : הד ארצי |
| תאריך היצירה |
2013 |
| השותפים ביצירה |
כהן, שמואל 1870-1940 (מלחין) אימבר, נפתלי הרץ 1856-1909 (מחבר) סנדרסון, דני 1950- (מעבד מוזיקלי) להקת כוורת (מבצע) |
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| שפה |
heb |
| ISRC |
IL1001088306 |
| מספר מדף |
NMC |
| מספר מערכת |
990050562530205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
נפתלי צבי אימבר חיבר את התקווה (תקוותנו) ברומניה או בגליציה בשנת 1877 או 1878 - ככל הנראה בעקבות ייסוד פתח תקווה, ועיבד אותו פעמים רבות. לאחר עלייתו ארצה בשנת 1882, הוא הוסיף בתים נוספים. השיר פורסם באוסף השירים של אימבר, "ברקאי", בירושלים, 1886. בין השנים 1887-1888 שמואל כהן איש העליה הראשונה, התאים את השיר ללחן מולדבי-רומני, Carul cu Boi. שניים מתוך עשרת הבתים המקוריים הפכו לימים להמנון הלאומי.
שמואל כהן שביצע את מלאכת ההרכבה סיפר: "בימים ההם נמצא בראש פינה נפתלי הרץ אימבר, הוא נתן לאחי את קובץ שיריו ברקאי עם כתובת חמה למזכרת, ואחי שלח לי את החוברת הזאת לגולה. מכל השירים מצא חן בעיני שיר "התקווה". כעבור זמן קצר עליתי לארץ. במולדתי רגילים היינו לשיר במקהלה את השיר הרומני "'Hâis, cea!". החילותי אני הראשון לשיר את התקווה על פי המנגינה הזרה שידעתי, זו המושרה כיום בכל תפוצות ישראל... ואני חושב את עצמי למאושר כי זכיתי להיות ראשון השרים את השיר 'התקווה'."
השיר המקורי, בעל עשרה בתים, כונה "תקוותנו". בתקופת התורכים השיר נקרא "המזמור הלאומי", והיה ההמנון הלא רשמי של יהודי ארץ ישראל. כאשר אברהם משה לונץ הדפיס את השיר בשירון "כינור דוד", הוא נחקר על ידי בלשים תורכיים והואשם בהסתה. לאחר כיבוש הארץ על ידי הבריטים היתה בארץ תחושה של גאולה, אך גם בתקופת המנדט היה אסור להשמיע את "התקווה" ברדיו. בשנת 1919, בהקלטה היסטורית לכבוד הצהרת בלפור, השיר בוצע על ידי הזמרת אלמה גלוק, ששרה את הגרסה המוקדמת ("התקווה הנושנה לשוב לארץ אבותינו..."). עם זאת, מסיבות שונות התקוה הפכה להמנון רשמי של מדינת ישראל על פי החלטת ממשלה רק בשנת 2004.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
התקוה
מקהלת קול ציון לגולה; תזמורת קול ישראל
התקוה
שורץ, ויליאם
התקוה
רונלי-ריקליס, שלום; מולינרי, ברנרדינו; תזמורת צה"ל
התקוה
רונלי-ריקליס, שלום; מולינרי, ברנרדינו; תזמורת צה"ל; מקהלת ירושלים
התקווה
תזמורת הבידור של קול ישראל
התקוה
התזמורת הסימפונית של סי. בי. אס. ישראל
Hatikva
חיים, ארז
Hatikvah
Hatikvah
Harrison, Michael Allen
התקווה
פישר, דודו
התקוה
התקוה
טאקר, ריצ'רד
התקוה
התקוה
Sims, A.-E; מקהלת גברים יהודית מלונדון; Central Band of the Royal Air Force (Great Britain)
התקוה
ליכטנשטין, מתתיהו; מטוס ליכטנשטין ותזמרתו
התקוה
לוסטיג, איתן; אגודת התזמורת הפילהרמונית הישראלית; המקהלה הקאמרית תל אביב (1940-1967)
התקוה
תזמורת קול ישראל
התקוה
ברנדמן, ישראל; מקהלת הפועלים תל אביב
התקוה
ברנדמן, ישראל; מקהלת הפועלים תל אביב
התקוה
התקוה
תזמורת קול ישראל; תזמורת משטרת ישראל
התקוה
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה
התקווה
תזמורת סימפונית
התקווה
זמרי א.ב
התקווה
תזמורת מזל טוב
התקווה
סטל, יונתן
התקוה
התקווה
זמרי א.ב
התקווה
תזמורתו של בנדיקט סילברמן
התקוה
תזמרת בנדיקט זילברמן
התקווה
איירין
