כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
התקוה
מקהלת קול ציון לגולה; תזמורת קול ישראל |
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
התקווה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- The real and very best of Jewish-Israeli party
- ישראל : התקליט
- 1993 השותפים ביצירה:
- כהן, שמואל (מלחין);
- אימבר, נפתלי הרץ (מחבר)
נגן שירים ברצף
-
01.
1:41התקווה
-
02.
3:34מחרוזת שירי תימן
-
03.
3:10מחרוזת הורה
-
04.
3:46ארבעים
-
05.
5:30מחרוזת הורה חתונה
-
06.
5:33מחרוזת שירי יין
-
07.
5:38מחרוזת שבירת כוס
-
08.
2:56מחרוזת לחיים
-
09.
5:03מחרוזת ואלס
-
10.
4:50מחרוזת מזרחית 2
-
11.
5:56מחרוזת ריקודי זוגות
-
12.
5:23מחרוזת הורה חסידית
-
13.
5:52מחרוזת הורה דיסקו
-
14.
3:31מחרוזת ריקודי שורות
-
15.
4:23מחרוזת ריקודי מעגל
-
16.
4:28משיח
נגן שירים ברצף
| כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה,וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה - עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם, לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ, אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם. |
|
נפתלי צבי אימבר חיבר את התקווה (תקוותנו) ברומניה או בגליציה בשנת 1877 או 1878 - ככל הנראה בעקבות ייסוד פתח תקווה, ועיבד אותו פעמים רבות. לאחר עלייתו ארצה בשנת 1882, הוא הוסיף בתים נוספים. השיר פורסם באוסף השירים של אימבר, "ברקאי", בירושלים, 1886. בין השנים 1887-1888 שמואל כהן איש העליה הראשונה, התאים את השיר ללחן מולדבי-רומני, Carul cu Boi. שניים מתוך עשרת הבתים המקוריים הפכו לימים להמנון הלאומי. שמואל כהן שביצע את מלאכת ההרכבה סיפר: "בימים ההם נמצא בראש פינה נפתלי הרץ אימבר, הוא נתן לאחי את קובץ שיריו ברקאי עם כתובת חמה למזכרת, ואחי שלח לי את החוברת הזאת לגולה. מכל השירים מצא חן בעיני שיר "התקווה". כעבור זמן קצר עליתי לארץ. במולדתי רגילים היינו לשיר במקהלה את השיר הרומני "'Hâis, cea!". החילותי אני הראשון לשיר את התקווה על פי המנגינה הזרה שידעתי, זו המושרה כיום בכל תפוצות ישראל... ואני חושב את עצמי למאושר כי זכיתי להיות ראשון השרים את השיר 'התקווה'." השיר המקורי, בעל עשרה בתים, כונה "תקוותנו". בתקופת התורכים השיר נקרא "המזמור הלאומי", והיה ההמנון הלא רשמי של יהודי ארץ ישראל. כאשר אברהם משה לונץ הדפיס את השיר בשירון "כינור דוד", הוא נחקר על ידי בלשים תורכיים והואשם בהסתה. לאחר כיבוש הארץ על ידי הבריטים היתה בארץ תחושה של גאולה, אך גם בתקופת המנדט היה אסור להשמיע את "התקווה" ברדיו. בשנת 1919, בהקלטה היסטורית לכבוד הצהרת בלפור, השיר בוצע על ידי הזמרת אלמה גלוק, ששרה את הגרסה המוקדמת ("התקווה הנושנה לשוב לארץ אבותינו..."). עם זאת, מסיבות שונות התקוה הפכה להמנון רשמי של מדינת ישראל על פי החלטת ממשלה רק בשנת 2004. |
| כותר |
התקווה |
|---|---|
| בביצוע |
תזמורת סימפונית |
| מתוך |
The real and very best of Jewish-Israeli party |
| חברת התקליטים |
ישראל : התקליט |
| תאריך היצירה |
1993 |
| השותפים ביצירה |
כהן, שמואל 1870-1940 (מלחין) אימבר, נפתלי הרץ 1856-1909 (מחבר) תזמורת סימפונית (מבצע) |
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| שפה |
heb |
| ISRC |
IL1056600039 |
| משך |
00:01:41 |
| מספר מדף |
DIGITAL |
| מספר מערכת |
990052571060205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
נפתלי צבי אימבר חיבר את התקווה (תקוותנו) ברומניה או בגליציה בשנת 1877 או 1878 - ככל הנראה בעקבות ייסוד פתח תקווה, ועיבד אותו פעמים רבות. לאחר עלייתו ארצה בשנת 1882, הוא הוסיף בתים נוספים. השיר פורסם באוסף השירים של אימבר, "ברקאי", בירושלים, 1886. בין השנים 1887-1888 שמואל כהן איש העליה הראשונה, התאים את השיר ללחן מולדבי-רומני, Carul cu Boi. שניים מתוך עשרת הבתים המקוריים הפכו לימים להמנון הלאומי.
שמואל כהן שביצע את מלאכת ההרכבה סיפר: "בימים ההם נמצא בראש פינה נפתלי הרץ אימבר, הוא נתן לאחי את קובץ שיריו ברקאי עם כתובת חמה למזכרת, ואחי שלח לי את החוברת הזאת לגולה. מכל השירים מצא חן בעיני שיר "התקווה". כעבור זמן קצר עליתי לארץ. במולדתי רגילים היינו לשיר במקהלה את השיר הרומני "'Hâis, cea!". החילותי אני הראשון לשיר את התקווה על פי המנגינה הזרה שידעתי, זו המושרה כיום בכל תפוצות ישראל... ואני חושב את עצמי למאושר כי זכיתי להיות ראשון השרים את השיר 'התקווה'."
השיר המקורי, בעל עשרה בתים, כונה "תקוותנו". בתקופת התורכים השיר נקרא "המזמור הלאומי", והיה ההמנון הלא רשמי של יהודי ארץ ישראל. כאשר אברהם משה לונץ הדפיס את השיר בשירון "כינור דוד", הוא נחקר על ידי בלשים תורכיים והואשם בהסתה. לאחר כיבוש הארץ על ידי הבריטים היתה בארץ תחושה של גאולה, אך גם בתקופת המנדט היה אסור להשמיע את "התקווה" ברדיו. בשנת 1919, בהקלטה היסטורית לכבוד הצהרת בלפור, השיר בוצע על ידי הזמרת אלמה גלוק, ששרה את הגרסה המוקדמת ("התקווה הנושנה לשוב לארץ אבותינו..."). עם זאת, מסיבות שונות התקוה הפכה להמנון רשמי של מדינת ישראל על פי החלטת ממשלה רק בשנת 2004.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
התקוה
מקהלת קול ציון לגולה; תזמורת קול ישראל
התקוה
שורץ, ויליאם
התקוה
רונלי-ריקליס, שלום; מולינרי, ברנרדינו; תזמורת צה"ל
התקוה
רונלי-ריקליס, שלום; מולינרי, ברנרדינו; תזמורת צה"ל; מקהלת ירושלים
התקווה
תזמורת הבידור של קול ישראל
התקוה
התזמורת הסימפונית של סי. בי. אס. ישראל
Hatikva
חיים, ארז
Hatikvah
Hatikvah
Harrison, Michael Allen
התקווה
פישר, דודו
התקוה
התקוה
טאקר, ריצ'רד
התקוה
התקוה
Sims, A.-E; מקהלת גברים יהודית מלונדון; Central Band of the Royal Air Force (Great Britain)
התקוה
ליכטנשטין, מתתיהו; מטוס ליכטנשטין ותזמרתו
התקוה
לוסטיג, איתן; אגודת התזמורת הפילהרמונית הישראלית; המקהלה הקאמרית תל אביב (1940-1967)
התקוה
תזמורת קול ישראל
התקוה
ברנדמן, ישראל; מקהלת הפועלים תל אביב
התקוה
ברנדמן, ישראל; מקהלת הפועלים תל אביב
התקוה
התקוה
תזמורת קול ישראל; תזמורת משטרת ישראל
התקוה
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה
התקווה
זמרי א.ב
התקווה
תזמורת מזל טוב
התקווה
סטל, יונתן
התקוה
התקווה
זמרי א.ב
התקווה
תזמורתו של בנדיקט סילברמן
התקוה
תזמרת בנדיקט זילברמן
התקווה
להקת כוורת
התקווה
איירין
