שיר על עץ
אהרני, חנה |
גרסה של נעמי שמרעַל הַדֶּרֶךְ עֵץ עוֹמֵדצַמַּרְתּוֹ תָּשׁוּחַעֲזָבוּהוּ צִפֳּרָיולְאַנְחוֹת-הָרוּחַ אֶל דָּרוֹם וּמַעֲרַבוְאוּלַי מִזְרָחָהרַק הָרוּחַ תְּלַטֵּףצַמַּרְתּוֹ שֶׁשָּׁחָה אֶל אִמִּי אֲנִי אוֹמֵר- "נָא הַקְשִׁיבִי אִמָּא,אַף אֲנִי צִפּוֹר אֶהְיֶהוְכָנָף אֲרִימָה אֶל הָעֵץ אֲעוּפָהּ לִילֹא אָנוּד מִמֶּנּוּאֲצַיֵּץ לוֹ שִׁיר עַלִּיזוַאֲנַחֲמֶנּוּ" יָם-טַרִי-טַרִי-טַרִיטַרִי-טַרִי-טִיאָז אִמִּי מוֹחָה דִּמְעָה- "בֶּן יַקִּיר, הַבֵן לִי,אַל תָּעוּף לְבַד בַּקּוֹרשֶׁמָּא תִּצְטַנֵּן לִי"- "אַל תִּבְכִּי, אִמִּי, חֲבָלעַל מְאוֹר עֵינַיִךְכָּךְ וָכָךְ אֶהְיֶה צִפּוֹרוְאֶפְרוֹשׂ כְּנָפַיִים" סָחָה אִמָּא וּבוֹכֶה- "אִיצִיק אוֹצָרִי-לִי,לְפָחוֹת קַח בֶּגֶד חַםשֶׁתִּהְיֶה בָּרִיא לִי עַרְדָּלַיִם שֶׁתִּנְעַלקְשׁוֹר צָעִיף עַל עֹרֶףאוֹיָה לִי וְאַלְלַיכֹּה קָשֶׁה הַחֹרֶף יָם-טַרִי-טַרִי-טַרִיטַרִי-טַרִי-טִי גּוּפִיָּה חַמָּה תִּלְבַּשׁ אַל נָא תִּתְפַּרְחֵחַ אוֹ חָלִילָה בֵּין מֵתִים תָּבוֹא לְהִתְאָרֵחַ" כַּמָּה לִי קָשֶׁה עַכשָׁיו אֵיךְ כָּנָף אֲרִימָהּ מָה קַלָּה הִיא הַצִּפּוֹר מָה כָּבֵד לֵב אִמָּא אָז בְּעֶצֶב אֲחַיֵּךְ אִמָּא אֶל עֵינָיִךְ לֹא נָתְנָה אַהֲבָתֵךְ לִי לִפְרֹשׁ כְּנָפַיִים עַל דֶּרֶךְ עֵץ עוֹמֵד צַמַּרְתּוֹ תָּשׂוּחַ עֲזָבוּהוּ צִפֳּרָיו לְאַנְחוֹת-הָרוּחַ יָם-טַרִי-טַרִי-טַרִיטַרִי-טַרִי-טִיגרסה של שמואל פישרשִׁיר עַל עֵץ, עֵץ בּוֹדֵד, עֵץ שִׁקְמָה בָּרוּחַ.כָּל צִפּוֹר, כָּל אָדָם בְּצִלּוֹ יָנוּחַ.כָּל אָדָם בָּעֲרָבָה אֶת הָעֵץ יוֹדֵעַ,אֵין שֵׁנִי לוֹ בַּמִּדְבָּר, הוּא יָדִיד וָרֵעַ.כִּי הָעֵץ כְּאֵם טוֹבָה עֵת יִפְרֹשׂ כְּנָפַיִםהוּא מֵגֵן מִכָּל פִּגְעֵי אֶרֶץ וְשָׁמַיִם.אִמָּא, עֵץ מַה טּוֹב לִבְנֵךְ עַל בִּרְכָּיו לִכְרֹעַ,וְאֶמְצָא פֹּה בְּחֵיקוֹ אֹשֶׁר וּמַרְגּוֹעַ.יָם טָרִי טָרִי טָרִי...וְיָצוֹא יָצָא הַבֵּן אֶל מֶרְחֲבֵי הַנֶּגֶב,בְּזֵעַת אַפָּיו הִשְׁקָה רֶגֶב אַחַר רֶגַב.בַּקִּרְיָה הָרְחוֹקָה אֵם זְקֵנָה אוֹהֶבֶתאֶל בְּנָהּ בָּעֲרָבָה מִכְתָּבָהּ כּוֹתֶבֶת."הִשָּׁמֵר בְּנִי הַיָּקָר מִמּוֹקֵשׁ וְתַיִל,אֲלֹהִים יִשְׁמֹר אוֹתְךָ מִצִּנַּת הַלַּיִל.עָטוּף סְוֶדֶר וְצָעִיף, גּוֹזָלִי בָּרוּחַ,בִּרְכָתִי שְׁלוּחָה לְךָ, בְּצֵל הָעֵץ תָּנוּחַ".יָם טָרִי טָרִי טָרִי...וּבִפְרֹץ לֵיל קְרָבוֹת, לֵיל דָּמִים וָסַעַר,מוּל הָאֹפֶל, מוּל הַלֵּיל, יַעֲמֹד הַנַּעַר.אֶת הָעֵץ הַיָּקָר יַד אוֹיֵב עוֹקֶרֶתוְהַבֵּן שׁוּב קוֹרֵא מֵאִמּוֹ אִגֶּרֶת: "אַל יֵאוּשׁ גּוֹזָלִי, צַו זֶה מִגָּבוֹהַּ,גַּם עֵצִים וְגַם תִּקְוָה עוֹד תּוֹסִיף לִנְטֹעַ.עַל אַפָּהּ וַחֲמָתָהּ שֶׁל יָד זוֹ הַפּוֹשַׁעַתעוֹד יִצְמַח בָּעֲרָבָה עֵץ חַיִּים וָדַעַת"יָם טָרִי טָרִי טָרִי...המקור ביידישאויפֿן וועג שטייט אַ בוים,שטייט ער אייַנגבויגן;אַלע פֿייגל פֿונעם בויםזענען זיך צעפֿלויגן: דרייַ קיין מזרח, דרייַ קיין מערב,און דער רעשט קיין - דרום,און דעם בוים געלאָזט אַלייןהפֿקר פֿאַרן שטורעם. זאָג איך צו דער מאַמע : "הער,זאָלסט מיר נאָר נישט שטערן,וועל איך, מאַמע, איינס און צווייבאַלד אַ פֿויגל ווערן". "איך וועל זיצן אויפֿן בויםאון וועל אים פֿאַרוויגן,איבערן ווינטער מיט אַ טרייסט,מיט א שיינעם ניגון". זאָגט די מאַמע : "ניטע, קינד",און זי וויינט מיט טרערן."קענסט חלילה אויפֿן בויםמיר פֿאַרפֿרוירן ווערן". זאָג איך : "מאַמע, ס´איז אַ שאָדדייַנע שיינע אויגן" -און איידער וואָס, און איידער ווען,בין איך מיר אַ פֿויגל. וויינט זי מאמע : "איציק קרוין,נעם, אום גאָטעס ווילן,נעם כאָטש מיט א שאַליקל,זאָלסט זיך נישט פֿאַרקילן. די קאַלאָשן נעם דיר מיט,ס´גייט אַ שאַרפֿער ווינטער -און די קוטשמע טו דיר אָן,וויי איז מיר, און ווינד מיר. און דאָס ווינטער-לייבל נעם,טו עס אָן, דו שׁוטה,אויב דו ווילסט נישט זייַן קיין גאַסטצווישן אַלע טויטע". כ´הויב די פֿליגל - ס´איז מיר שווער,צו פֿיל, צו פֿיל זאַכן,האָט די מאַמע אָנגעטאָן,דעם פֿייגעלע דעם שוואַכן. קוק איך טרויעריק מיר אַרייַןאין דער מאַמעס אויגן -ס´האָט איר ליבשאַפֿט נישט געלאָזטווערן מיך אַ פֿויגל.. אויפֿן וועג שטייט אַ בוים,שטייט ער אייַנגעבויגן,אַלע פֿייגל פֿונעם בויםזענען זיך צעפֿלויגן.גרסה של בנימין טנאעל הדרך עץ עומדהוא עומד שחוחציפורי העץ כולןנתפזרו ברוח. למזרח, למערבויתרן הדרימווהעץ הופקר בדדלסופות יָהימו.אז לאמא סחתי כך"תני, אמי, אל פחדובן רגע אהפךלציפור פורחת.ואשב לי על העץומזמור אנעימהלו בחורף נחמההוא יהי, הוי אמא".אמרה האם: "אל נא, בני"ודמעות הזילה"פן בני, על זה העץלי תקפא חלילה"."על עינייך היפותצר, הוי אמא", סחתיואזי מניה וביהלציפור הפכתי.תֵּבְך אמי: "הוי איציק בני,קח בשם שמייםלפחות קח נא סודרכי תצטנן בינתיים.ערדליך קח איתךכי עז החורף יהיהפרווה רכוס היטבאוי לי בכי ונהי!ואל תשכח האפודהלבש אותה, פוחחאם בין שוכני עפר אינךרוצה להתארח".בדי עמל אפרוש כנפיכי רב, כי רב הלבוש הואשבו עטוף עטפה אמיבן כנף חלוש הוא.ובעיני אמי אציץנפשי בי משתוחחתמנעה ממני אהבתהלהיות ציפור פורחת.גרסה של אברהם לוינסוןעַל הַשְּׁבִיל עֵץ עוֹמֵדהוּא כָּפוּף, גִּבֵּעַ,יְהוּדִי לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵלבִּדְמָעוֹת נוֹסֵעַ.אֱלֹהֵי-אָבוֹת,זְמַן מִנְחָה הִגִּיעַ,לִכְשֶׁנָּבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵלנַעֲלֹז וְנָרִיעַ.לַ-לַ-לָה לָה לָה...עַל הָעֵץ שׁוֹשַׁנִּיםמַרְהִיבוֹת עֵינַיִם,בָּא יְהוּדִי לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵלקְרוּעַ מִכְנָסַיִם.אֱלֹהֵי-אָבוֹת,אֵלִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם,שָׁם נָשִׂים, בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל,טְלַאי בַּמִּכְנָסַיִם.לַ-לַ-לָה לָה לָה... |
השיר "על הדרך עץ עומד" נכתב על ידי יצחק מאנגר בפולין בשנת 1938 ומקור לחנו מוטל בספק עד היום, אך מקובל לייחסו למלחין פיליפ לסקובסקי, מלחין, מנצח ושחקן בתיאטרון הרפרטוארי ביידיש שככל הנראה הלחין את השיר בתחילת שנות הארבעים בניו יורק. השיר מתאר עץ שפוף העומד בצד הדרך וילד חולמני שמדמיין שהוא הופך לציפור ועף לשבת על אחד מענפי העץ, בעוד אימו מנסה להניא אותו מכך ולמנוע ממנו לעזוב אותה. השיר, שנכתב ערב מלחמת העולם השניה, נתפס עם השנים כשיר נבואי על זוועות השואה העתידות להתרחש וגם היה אחד מן השירים הנפוצים בקרב חבורות הזמר והתיאטרון שקמו בגטאות ברחבי פולין במהלך המלחמה. עם זאת, השיר לא נכתב ביחס לשואה ומקובל לייחס את הרובד הסמלי שלו לדימוי הנצחי של היהודי הנודד, אשר מקווה לגאולה כבר אלפי שנים וששורשיו עמוקים כעץ. השיר תורגם לעברית פעמים רבות, בין היתר על ידי בנימין טנא, נתן יהונתן ונעמי שמר. תרגומיהם של טנא ויהונתן אף זכו ללחנים חדשים ומקוריים ותרגומה של שמר נחשב למושמע ולאהוב ביותר של השיר בלחנו המקורי. גרסה נוספת ומעובדת לשיר נכתבה על ידי המחזאי בן ציון תומר ונכללה במחזהו "ילדי הצל", העוסק בקליטתם של ילדי טהראן – ילדים שהוברחו מפולין לישראל דרך איראן בתקופת השואה. |
בביצוע |
ותיקות מקהלת משמרות |
---|---|
תאריך היצירה |
2011 |
השותפים ביצירה |
ותיקות מקהלת משמרות (מבצע)
|
הערת מקום וזמן |
22.10.2011 |
סוגה |
Translated songs,Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European Songs, Yiddish |
שפה |
heb;yid |
הערות |
ביצוע של השיר בשפת המקור כפי שהושר בקיבוץ משמרות. מסורת: עממי יידי |
מספר מדף |
ZMR 05051 |
מספר מערכת |
990039755890205171 |
תנאי השימוש:
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?