כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה |
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
כך הולכים השותלים
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- הקלטה
- 193? השותפים ביצירה:
- אדמון, ידידיה (מלחין);
- שנהר, יצחק (מחבר)
| כָּךְ הוֹלְכִים הַשּׁוֹתְלִים:רֹן בַּלֵּב וְאֵת בַּיָּד,מִן הָעִיר וּמִן הַכְּפָר,מִן הָעֵמֶק, מִן הָהָר -בְּט"וּ בִּשְׁבָט!בְּט"וּ בִּשְׁבָט!לָמָּה בָּאתֶם, הַשּׁוֹתְלִים?נַךְ בַּקַּרְקַע וּבַצֹּר,וְגוּמוֹת סָבִיב נַחְפֹּרבֶּהָרִים וּבַמִּישׁוֹר -בְּט"וּ בִּשְׁבָט!בְּט"וּ בִּשְׁבָט!מַה יְּהֵא פֹּה, הַשּׁוֹתְלִים?שְׁתִיל יָבוֹא בְּכָל גּוּמָה,יַעַר עַד יִפְרֹשׂ צִלּוֹ,עַל אַרְצֵנוּ עֲגוּמָה -בְּט"וּ בִּשְׁבָט!בְּט"וּ בִּשְׁבָט! |
| במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג. ; שיר זה פורסם בחוברת "שיר לכת", דפי זמרה ערוכים בידי הדסה שרמן, מורה למוסיקה בגימנסיה העברית מאמצע שנות השלושים, וכן בספר "חג זכרון בכורים" בעריכת הוועדה לאמנות, מתוך הסדרה "חומר לחגים ולמועדים", 1935. |
| בביצוע |
מקהלת ילדי מחנות באירופה |
|---|---|
| תאריך היצירה |
193? |
| השותפים ביצירה |
אדמון, ידידיה 1894-1982 (מלחין) שנהר, יצחק 1902-1957 (מחבר) מקהלת ילדי מחנות באירופה (מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
שנות ה-40 |
| סוגה |
Children's songs |
| שפה |
heb |
| מספר מדף |
ZMR 05108 |
| מספר מערכת |
990039756430205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג.
שיר זה פורסם בחוברת "שיר לכת", דפי זמרה ערוכים בידי הדסה שרמן, מורה למוסיקה בגימנסיה העברית מאמצע שנות השלושים, וכן בספר "חג זכרון בכורים" בעריכת הוועדה לאמנות, מתוך הסדרה "חומר לחגים ולמועדים", 1935.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
וינטרניץ, חנן; חסון, אליעזר; ירקוני, יפה; המקהלה הלבנה
כך הולכים השותלים
פז, אסנת
כך הולכים השותלים
מקהלת ילדים בניצוחו של יצחק גרציאני
כך הולכים השותלים
חבורת חג לטף
כך הולכים השותלים
חבורת חג לטף
כך הולכים השותלים
כך הולכים השותלים
חבורת חג לטף
כך הולכים השותלים
אילנית
כך הולכים השותלים
עמיהוד, דליה
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה; תזמורת קול ישראל
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
השמינייה לזמר עם
כך הולכים השותלים רן בלב ואת ביד
השמינייה לזמר עם
כך הולכים השותלים
חבורת חג לטף
כך הולכים השותלים
זמרשת, משתתפי האירוע
כך הולכים השותלים
ראובני, דורית
