audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

אני נושא עימי

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • הקלטה מסחרית
לתשומת ליבך, עקב מגבלות בתנאי השימוש ניתן לצפות בפריט זה רק מבניין הספרייה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 01.
    אורחה במדבר
  • 02.
    למדבר שאנו
  • 03.
    כיבוי אורות
  • 04.
    מה אומרות עיניך
  • 05.
    שלכת
  • 06.
    דודי לי
  • 07.
    אנה הלך דודך
  • 08.
    אני נושא עימי
  • 09.
    שתי עיניה
  • 10.
    ניגונים
  • 11.
    שדמתי
  • 12.
    שיר העפיפון
  • 13.
    כנרת
  • 14.
    שיר ארץ
  • 15.
    מחרוזת שיר ערש
  • 16.
    שיר הנודד
  • 17.
    הליכה לקיסריה
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אני נושא עימי
בביצוע פלץ, גיא; שפיץ, אנה
מתוך שירי ארץ
חברת התקליטים ישראל : מכון למוסיקה ישראלית
תאריך היצירה [2016]
השותפים ביצירה זהבי, דוד 1910-1977 (מלחין)
פלץ, גיא 1992- (מבצע)
שפיץ, אנה (מבצע)
אורלנד, יעקב 1914-2002 (מחבר)
סוגה Songs, Hebrew
שפה heb
מספר מערכת 997009939154505171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף:

הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • כשהיה יעקב אורלנד בן 5, ניצל מפוגרום אכזרי שהתרחש בעיירת מגוריו באוקראינה. כמה מבני משפחתו נרצחו לנגד עיניו. אותות הטראומה חלחלו לרבים משיריו, לרוב לא באופן מפורש. השיר "אני נושא עמי" שפורסם בספרו הראשון "אילן ברוח" (1939) עוסק בניסיונות לשכוח, להדחיק ולברוח מהזיכרונות ומהמראות המזוויעים להם היה עד. הצירוף "צער השתיקה" מתייחס, כפי הנראה, לשתיקה שהצילה אותו כשהסתתר בזמן שהפורעים רצחו את קרוביו. בעולמו של אורלנד הבוגר, מוכה האימה, השושנים קמלו, והחיוך הוא מנת חלקם של הרחובות בלבד, לא של האנשים. האמירה "בחלומות ההם נרדים את עברנו" מבטאת את הרצון להדחיק את העבר. אבל הדובר יודע שההדחקה היא זמנית בלבד: "עד שיום אחד, גבוה ומוכר / ייפול שוב בנשיקות על צווארנו". במילים אחרות, אורלנד מביע תקווה שיום אחד יוכל להשלים עם העבר, ושהפגישה המחודשת עמו תתגלה כפחות קשה ומאיימת, בדומה לפגישת עשיו ויעקב, שנפלו זה על צווארי זה, התנשקו ובכו. את השיר הלחין דוד זהבי כעשור לאחר שפורסם, ולמרות שבוצע בפי חנה רובינא על במות שונות לאחר הלחנתו, הוא הוקלט לראשונה באמצע שנות ה-70', סמוך למותו של המלחין, ע"י שלמה ארצי.

    השיר נכלל בספר שיריו הראשון של יעקב אורלנד "אילן ברוח" שיצא ב-1938 והוא הולחן על ידי דוד זהבי זמן קצר לאחר פרסומו. חנה רובינא שרה אותו במסיבות של אנשי "הבימה" בסוף שנות ה-30. אולם הקלטתו הראשונה התבצעה רק ב-1977 לאחר ששלמה ארצי קיבל אותו מרעייתו של זהבי, שהגדירה אותו כשיר נשכח. ארצי גאל את השיר והקליט אותו לאלבום משירי דוד זהבי "שלא יגמר לעולם..." שהוגש למלחין ממש בהיותו על ערש דווי והוא בן 67. כמו כן השיר יצא באלבומו של שלמה ארצי "מקום" (מתוך עמוד ה-YouTube של השיר).

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?