כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
יצא יהודי
פז, אסנת | [1967]
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
יצא יהודי
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- שירים מן הגיטאות
- רמת גן : הד ארצי
- [1974] השותפים ביצירה:
- גלדשטיין, ישראל (מלחין);
- קצנלסון, יצחק (מחבר);
- גלטשטין, יעקב (מלחין);
- אלדמע, גיל (מעבד מוזיקלי);
- וולפובסקי, מנחם זלמן (מתרגם)
נגן שירים ברצף
חלק 1
חלק 2
- חלק 1
-
01.
אני מאמין
-
02.
יצא יהודי
-
03.
פונאר
-
04.
מזמור שיר לפרטיזנית
-
05.
רבקל'ה השבתית
-
06.
המנון הנוער
- חלק 2
-
01.
תחת זיו כוכבי שמיים
-
02.
העיירה בוערת
-
03.
לא צימוקים ולא שקדים
-
04.
הנה קרב ובא היום
-
05.
ילד יהודי
-
06.
אל נא תאמר
נגן שירים ברצף
| נוסח עברי [תרגום]יָצָא יְהוּדִי מִבֵּיתוֹ אֶל הָרְחוֹב -הוֹי, רְחִימָאִים, הַרְאִיתֶם שָׁם -מָה לַחוּת אֲבָנִים וְהַחוֹל מָה רָטֹבבַּמְּסִלָּה הָעוֹלָה לְאוֹקֶנְטְשֶׁה? יָצָא יְהוּדִי וַחֲבֵרוֹ לְשׁוֹטֵטאֶל עִיר וּרְחוֹבוֹת... הַסּוּ! הַסּוּ!הוֹי, לָמָּה הַדֶּרֶךְ מִדָּם שָׁם לוֹהֵט,הַדֶּרֶךְ לְעֵבֶר דִּינַסִי? בַּבֹּקֶר עָזַב יְהוּדִי אֲהָלוֹ,וְלֹא שָׁב עוֹד, לֹא שָׁב עוֹד לַבַּיִת -הָיָה חֹרֶף וּכְפוֹר וְצִנָּה בַּחֲלָלוֹ, וְעַתָּה כְּבָר הִגִּיעַ הַקַּיִץ. לֹא בַּמֶּלַח טְבוּלָה, וּמְלוּחָה הִיא הַפַּתוּבְדֶמַע שְׁרוּיָה וְנִבְלַעַת -הָעוֹד אַבָּא חַי? או אוּלַי כְּבָר הוּמַת,מִי יוּכַל, מִי יוּכַל לָדַעַת? תְּפָסוּנִי הַיּוֹם וּסְחָבוּנִי לסֵיים!יָצָאתִי מֻכֶּה וּפָצוּעַ,רַק אַל-נָא מִזֶּה בְּבֵיתִי תְּפַרְסֵם,טַעְמוֹ שֶׁל הסֵיים כְּבָר יָדוּעַ... בִּרְיוֹנִים הוֹלְלִים... הֵם מַכִּים, שׁוֹדְדִים,בְּצֵל שְׁנֵי גֶּרְמָנִים יִתְפָּרְעוּ...קוֹלְטָהּ צַלְמוֹנִית הַזְּגוּגִית וְהַיְּהוּדִי -שְׁנֵי אֵלֶּה בַּ"שְׁטִרְימֶר" יוּבְאוּ. יוֹם יוֹם וַאֲסוֹנוֹ - כִּי צָמֵא הָעִתּוֹן,לִדְמֵי יְהוּדִים אַךְ צָמֵא הוּא...הַיְּהוּדִי כְּבָר נִגְלָה, כְּבָר נֶחְקַר וְעַד תֹּם!הַיְּהוּדִים! הַיְּהוּדִי! כָּךְ הִנֵּהוּ! הוֹי, אַל בְּכִי! צֵל אִלֵּם! תַּעֲבוֹר עִיר וּמֵתִים,בִּפְנֵי מַסֵּכָה תִּשְׁתַּרְכָה -אִם כָּאן אֶבֶן אוֹ לֵב? וְאַל תִּשְׁאַל בֵּאלֹהִים,אוֹת הַקָּלוֹן עַל זְרוֹעֲךָ.נוסח יידי [מקור]ארויס איז געגאענגען א ייד אויפן גאסאָ זאָגט, גוטע מענטשןפארוואס זיינען שטיינער און זאמדעלעך נאסאויפן וועג קיין אָקענטשע?ארויס איז געגאענגען א ייד פון זיין שטובארויס אין די גאסןפארוואָס איז דער וועג רויט פארגאָסן מיט בלוט,דער וועג קיין דינאסי?דער שניי איז צעגאנגען, די קעלט איז אוועק.עס שטייען געשפענסטערדי מאמע, די קינדער – און קוקן מיר שרעקנאָך אלץ פון די פענסטער...אָ קוקט אים ניט ארויס מער – ער קומט ניט אהייםטאָ זאָגט גוטע מענטשען,וואו איז ער מיין מאן, אונדזער טאטע? אין סיים?צי גאָר אין אָשוויענטשים?אָ ניין, ניט אין סיים... פון סיים קומט מען צוריקכאטש האלב-טויט און פארלאָרןאון ניט אין אָשוויענטשים... אָשוויענטשים די שיקטדאָס אש לזכרון.ארויס איז געגאענגען... אָ גיי ניט ארויספארשליס זיך גיך, גיכער.פארפאלן! דער דייטש רייסט אריין זיך אין הויז,ווי א ווינט, ווי א וויכער!און שיסט און דערהרגעט ער דיך און דיין ווייבאָ קינדעלע, אָ, קליינינקסדו האָסט זיך באהאלטן אין שאנק... בלייב דאָרט, בלייב!און שא-שא... שא, וויין ניט. |
| לגבי זיהוי המלחין יש מחלוקת: מלך ניישטט (1946) מזהה אותו כיעקב גלטשטיין, ואילו יחיאל שיינטוך בדברי מבוא ביידיש ל"יצחק קצנלסון: שירים מהגיטו ביידיש", עמ' 121 כותב כי זו טעות והמלחין בעצם ישראל גלדשטיין. נראה כי הוא נסמך על כך שישראל גלדשטיין הלחין שירים אחרים של קצנלסון. התרגום לעברית הופיע לראשונה בכתב העת "מבפנים", כרך י"ג חוברת ב, אב תש"ח, אוגוסט 1948, עמ' 279 - 280 (של הכרך), ושם צוין מתחת לכותרת: "נעימה עממית משנת 1940" ונכתב כי מ. ז. ולפובסקי תרגם מכתב יד וכי התרגום "מתוך כתבים אחרונים לי[צחק] ק[צנלסון] העומד לצאת בהוצאת הקיבוץ המאוחד". שם ונדפס בהבדלי נוסח בשנת תשט"ו (1955) בספר "מן המצר קראתי". הוקלט רק למעלה מעשור מאוחר יותר. לצד התרגום נרשם: בראשית האימה. המחבר - יצחק קצנלסון. מראשוני שיריו בגיטו. הפך לפזמון עממי. התווים ראו אור לראשונה בעיתון "דרור" שיצא בגיטו ורשה, גליון מס' 3, תמוז ת"ש (אוגוסט 1940). [מתוך זמרשת] |
| כותר |
יצא יהודי |
|---|---|
| כותרים נוספים |
אתחלתא: יצא יהודי מביתו אל הרחוב Added title: Aroys iz gegangen a yid |
| בביצוע |
גלוסקא, אופירה |
| מתוך |
שירים מן הגיטאות |
| חברת התקליטים |
רמת גן : הד ארצי ; לוחמי הגטאות : בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון למורשת השואה והמרד |
| תאריך היצירה |
[1974] |
| השותפים ביצירה |
גלדשטיין, ישראל 1894-1942 (מלחין) קצנלסון, יצחק 1885-1944 (מחבר) גלטשטין, יעקב 1895-1942 (מלחין) גלוסקא, אופירה 1948- (מבצע) אלדמע, גיל 1928-2014 (מעבד מוזיקלי) וולפובסקי, מנחם זלמן 1893-1975 (מתרגם) |
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| שפה |
heb |
| מספר מערכת |
997009938783605171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
לגבי זיהוי המלחין יש מחלוקת: מלך ניישטט (1946) מזהה אותו כיעקב גלטשטיין, ואילו יחיאל שיינטוך בדברי מבוא ביידיש ל"יצחק קצנלסון: שירים מהגיטו ביידיש", עמ' 121 כותב כי זו טעות והמלחין בעצם ישראל גלדשטיין. נראה כי הוא נסמך על כך שישראל גלדשטיין הלחין שירים אחרים של קצנלסון. התרגום לעברית הופיע לראשונה בכתב העת "מבפנים", כרך י"ג חוברת ב, אב תש"ח, אוגוסט 1948, עמ' 279 - 280 (של הכרך), ושם צוין מתחת לכותרת: "נעימה עממית משנת 1940" ונכתב כי מ. ז. ולפובסקי תרגם מכתב יד וכי התרגום "מתוך כתבים אחרונים לי[צחק] ק[צנלסון] העומד לצאת בהוצאת הקיבוץ המאוחד". שם ונדפס בהבדלי נוסח בשנת תשט"ו (1955) בספר "מן המצר קראתי". הוקלט רק למעלה מעשור מאוחר יותר. לצד התרגום נרשם: בראשית האימה. המחבר - יצחק קצנלסון. מראשוני שיריו בגיטו. הפך לפזמון עממי. התווים ראו אור לראשונה בעיתון "דרור" שיצא בגיטו ורשה, גליון מס' 3, תמוז ת"ש (אוגוסט 1940). [מתוך זמרשת]
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
יצא יהודי
פז, אסנת
יצא יהודי
גלוסקא, אופירה
