ברכת עם
|
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
| תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי כָל-אַחֵינוּ הַמְחוֹנְנִיםעַפְרוֹת אַרְצֵנוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם;אַל יִפֹּל רוּחֲכֶם – עַלִּיזִים מִתְרוֹנְנִיםבֹּאוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעֶזְרַת הָעָם! הֵן סוֹפְרִים אֲנַחְנוּ אֶת-נוֹדְכֶם וְחוֹבְבִיםנִטְפֵי הַדְּמָעוֹת וְזֵעַת הָאָף,הַיּוֹרְדִים כַּטַּל לְיִשְׂרָאֵל וּמְשׁוֹבְבִיםנַפְשׁוֹ הַנִּלְאָה, הַשּׂוּמָה בַכָּף.וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּקְדַּשׁ כָּל-דִּמְעָה שֶׁצָּלֲלָהבְּיָם דִּמְעָתֵנוּ, נְדָבָה לָעָם,כָּל-טִפָּה שֶׁל זֵעַת אַפַּיִם, שֶׁסָּלֲלָהדֶּרֶךְ אֲדֹנָי – כְּחֵלֶב וָדָם.אִם-לֹא אֶת-הַטְּפָחוֹת – רַק מַסַּד יְסַדְתֶּם –רַב-לָכֶם, אַחַי, עֲמַלְכֶם לֹא-שָׁוְא!הַבָּאִים – וּבְנִיתֶם וְטַחְתֶּם וְשַׂדְתֶּם,עַתָּה רַב-לָנוּ אִם נָטוּי הַקָּו.גּוֹי קַו-קָו אֲנַחְנוּ! מִקַּו לָקָו קוֹמְמוּשִׁמֲמוֹת עוֹלָם וּבְנוּ בִנְיַן-עַד!יֶשׁ-יוֹם – וּמִיָּם עַד-יָם יֵצְאוּ יִשְׁתּוֹמְמוּלִרְאוֹת מַה-פָּעַל קְטֹן גּוֹיִם, עַם נָד. וְלָמָּה, הַמְפַגְּרִים, פַּעֲמֵיכֶם כֹּה בוֹשְׁשׁוּ?הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל, הַאִם בְּנֵי מֵרוֹז?הוֹי, כֹּחוֹת נִפְרָדִים, הִתְלַקְּטוּ, הִתְקוֹשְׁשׁוּ!עִבְדוּ שְׁכֶם אֶחָד בְּחַיִל וָעֹז!אַל-תֹּאמְרוּ: קָטֹנּוּ – הֲטֶרֶם תִּתְבּוֹנְנוּפְּנֵי אֲבִיר יַעֲקֹב הַהוֹלְכִים בַּקְּרָב;מִימֵי זְרֻבָּבֶל יָדֵינוּ לֹא-כוֹנְנוּמִפְעַל אַדִּירִים כָּמֹהוּ וָרָב. מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת? הַבּוּז לַמִּתְלוֹצְצִים!מַלְּטוּ אֶת-עַמְּכֶם וְאִתִּים עֲשׂוּ –עַד-נִשְׁמַע מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים מִתְפּוֹצְצִיםקוֹלוֹת אֲדוֹנָי הַקֹּרְאִים: עֲלוּ! |
|
כמו בשירים אחרים של ביאליק, גם בשיר זה מילים רבות מרמזות לפסוקים מן התנ"ך. ביאליק כתב ופרסם את השיר בשנת 1894. השיר נדפס שוב לקראת הקונגרס הציוני הרביעי (1900) ותורגם לרוסית על ידי לייב יפה. התווים נדפסו באודסה בשנת 1917. לא ברור האם הלחן הוא עממי רוסי או של א. צ. אידלסון; אידלסון בעצמו, בספרו "ספר השירים" מציין בראש השיר "הליכה בחזקה, נעימה מקובלת". השיר אומץ כהמנון על ידי חברי העליה השניה והשלישית, והושר בסיום אסיפות פועלים. בעקבות בקשתו של ברל כצנלסון, נהגו לשיר את "תחזקנה" יחד עם "התקווה". "תחזקנה" היה מזוהה עם הסוציאליסטים, וכשהקהל נעמד כדי לשיר אותו, ביאליק בעצמו המשיך לשבת. בתקופת העליות השניה ושלישית התקיים פולמוס "התקווה - תחזקנה" מעל דפי עתונות הפועלים; בסופו של דבר "העם" העדיף את "התקווה". |
| בביצוע |
מונטי, ריצרד |
|---|---|
| השותפים ביצירה |
מונטי, ריצרד (מבצע)
ביאליק, חיים נחמן 1873-1934 (מחבר) |
| סוגה |
Folk songs |
| שפה |
heb |
| הערות |
ביצוע בקצב מרש.הביצוע כולל את הבית הראשון והאחרון. בית אחד מושר גם באנגלית. מסורת: עממי רוסי |
| מספר מדף |
ZMR 08753 |
| מספר מערכת |
990039791800205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
כמו בשירים אחרים של ביאליק, גם בשיר זה מילים רבות מרמזות לפסוקים מן התנ"ך. ביאליק כתב ופרסם את השיר בשנת 1894. השיר נדפס שוב לקראת הקונגרס הציוני הרביעי (1900) ותורגם לרוסית על ידי לייב יפה. התווים נדפסו באודסה בשנת 1917. לא ברור האם הלחן הוא עממי רוסי או של א. צ. אידלסון
בסופו של דבר "העם" העדיף את "התקווה".
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
ברכת עם
ברכת עם
מקהלת פועלי תל אביב
ברכת עם
גרנטשטין, בטי; פקטור, חנה
ברכת עם
תזמורת הבידור של קול ישראל
תחזקנה
אשד, נגה; חוג זמר גורדון (תל אביב)
תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים
מונטי, ריצ'רד
תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים
תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים
ברנדמן, ישראל; מקהלת הפועלים תל אביב
תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים
ברנדמן, ישראל; מקהלת הפועלים תל אביב
ברכת עם
צאצאי מייסדי רחובות
ברכת עם
זמרשת, משתתפי האירוע
ברכת עם
זמרדעי זמרשת
ברכת עם
ותיקות מקהלת משמרות
