audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

שיר ערש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • הקלטת רדיו
כותרים נוספים אתחלתא: שכב בני שכב במנוחה אל נא תבכה מרה [ביצוע מוקלט]
בביצוע סנדנר, עירית
תאריך היצירה 1971
השותפים ביצירה חריטונוב, שלום 1886-1934 (מלחין)
פיאמנטה, אלברט (מעבד מוזיקלי, מנצח)
הרוסי, עמנואל 1903-1979 (מחבר)
סנדנר, עירית (זמר, מבצע)
רשות השידור. קול ישראל
הערת מקום וזמן 10.1971.
סוגה Songs, Hebrew,Nigunim,Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European, Hasidim
Lullabies

שפה heb
משך 00:03:25
הערות המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל.
הוקלט על-ידי קול ישראל.
מסורת: אשכנזים :מזרח-חסידים / רוסיה - ליובויץ'

הערת משתתפים עירית סנדנר בליווי תזמורת ; ניצוח, אלברט פיאמנטה.
מספר מדף MCD-0205 - 12
מספר מערכת 990032454820205171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • השיר "שכב בני" נכתב על ידי עמנואל הרוּסִי (נובוגרבלסקי) בשנת 1929, לכבוד הולדת בנו, אבנר ומתאר את אהבתו של אב לבנו וחרדתו ביחס לעתיד, המהולה בתקווה לעתיד טוב יותר. הפזמון הותאם ללחן שכתב שנים קודם לכן המלחין רבי שלום חאריטאנאוו, בן חסידות חב"ד בניקולאייב (עיר גדולה באוקראינה השוכנת לשפת הים השחור), שכתב אותו כניגון (שיר ללא מילים שמטרתו להביא להתעלות רוחנית מתוך שירה משותפת ונפוץ בקהילות חסידיות).
    הרוסי, גם הוא בן העיר ניקולאייב, היה איש אשכולות ורב פעלים שנשפט לגלות בסיביר בשל חברותו במפלגה הציונית הסוציאליסטית ועלה לישראל בשנת 1924 כחלק מהסכם חילופי שבויים בין בריטניה לרוסיה – המנדט הבריטי שחרר אסירים רוסים שהוחזקו על ידי המנדט בישראל בתמורה לשחרור אסירים פוליטיים שהחזיקה רוסיה בסיביר. הכינוי לו זכה נובוגרלבסקי, "הרוסי", ניתן לו בתקופה בה שירת בגדוד העבודה, שם היה חבר קבוצה נוסף בשם עמנואל ומאז החלו לכנותו הרוסי (אוקראינה אז היתה עוד חלק מברית המועצות ולכן כונתה גם רוסיה). אבנר הרוסי, עליו נכתב השיר, מספר שהוא נולד במהלך מאורעות תרפ"ט (1929), בזמן שאביו השתתף בהגנה על העיר תל אביב ושהמילים לשיר משקפות את התקופה המפחידה שעברה על היישוב היהודי בישראל, שהיה אז מלא חרדה מפני עתידו.
    החל משנות השישים נפוץ גם המנהג לשיר את הפיוט "כי הנה כחומר ביד היוצר" מתפילת הערב של יום כיפור בנעימה זו. יתכן שהחיבור הראשוני שיצר הרוסי ללחנו של חאריטאנאוו, אשר שיווה לפזמון אימה ורעד לקראת הבאות, עמד בבסיס יצירתו של המנהג לחבר בין הלחן לבין תפילת יום כיפור. מקורו של המנהג הוא כנראה חזן צעיר באחת מקהילות חב"ד, אשר בעוברו לפני התיבה באחד מימי הכיפורים בשנות השישים, התאים בין הפיוט ללחן ומאז נפוץ המנהג גם בקרב זרמים שונים בציונות הדתית. כמו כן, מספר זמרים ישראלים מפורסמים הקליטו זה מכבר ביצוע שלהם לפיוט עם הלחן של חאריטאנאוו, ביניהם שולה חן, חווה אלברשטיין, נתן גושן ועוד.


תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?