כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
שכב בני
שיין, ניורה | [1960 בערך]
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
שכב בני
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- הודי חמודי
- תל אביב : הליקון
- 2002 השותפים ביצירה:
- חריטונוב, שלום (מלחין);
- הנדל, נחמה (מעבד מוזיקלי);
- הרוסי, עמנואל (מחבר)
נגן שירים ברצף
-
01.
2:04הודי חמודי
-
02.
1:28קומה דני
-
03.
1:33אייל
-
04.
2:08יש לי אי
-
05.
2:31יקינטון
-
06.
2:14קטנה או גדולה
-
07.
2:14פיל פילון
-
08.
1:26הפיל הקטן
-
09.
1:21החתול על הגג
-
10.
1:29שני חתולים
-
11.
1:40שיר בוקר לגורי
-
12.
1:05תשע ביצים לתרנגולת
-
13.
2:14יש לי קן מגבעולים
-
14.
1:14שה וגדי
-
15.
1:44אל המעיין
-
16.
1:45שתו העדרים
-
17.
רוגז
-
18.
שמונה סנאים
-
19.
שישה פרפרים
-
20.
1:35בובה אלישבע
-
21.
1:49אצו רצו גמדים
-
22.
1:37עשר גולות
-
23.
1:57פעמונים
-
24.
1:39שעון בן חיל
-
25.
1:22שבעה ימים בשבוע
-
26.
1:28ענן ועננת
-
27.
1:42בערוגות הגינה
-
28.
2:58רקפת
-
29.
1:03שלושה אנשים בחבית
-
30.
1:00חמש אצבעות
-
31.
3:16אבי אבי הגידה נא לי מדוע הלילה שחור
-
32.
2:43רוח רוח
-
33.
1:19ארבעה כוכבים
-
34.
1:39שכב בני
-
35.
2:50שיר ערש
נגן שירים ברצף
| שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב בִּמְנוּחָה,אַל נָא תִּבְכֶּה מָרָה.עַל יָדְךָ יוֹשֶׁבֶת אִמְּךָ,שׁוֹמֶרֶת מִכָּל רַע.מְיַלֵּל בַּחוּץ הַתַּןוְנוֹשֶׁבֶת רוּחַ שָׁם...אַךְ אַתָּה, בְּנִי הַקָּטָן,נוּמָה שְׁכַב וִישַׁן.לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה צֵליָעוּף מַהֵר מְאוֹד.אָסוּר, אָסוּר לְהִתְעַצֵּל.מָחָר צָרִיךְ לַעֲבֹד.מָחָר יֵצֵא אַבָּא לַחְרֹשׁ,בַּתֶּלֶם, בַּתֶּלֶם יֵלֵךְ הָאָב.הִנֵּה תִּגְדַּל, תָּרִים הָרֹאשׁ,תֵּצְאוּ לַשָּׂדֶה אָז יַחְדָּיו.הִנֵּה תִּצְמַח, הִנֵּה תִּגְדַּלבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,לִקְרַאת הַגִּיל, לִקְרַאת עָמָל,כְּמוֹ אַבָּא תִּהְיֶה פּוֹעֵל.אָז תִּזְרַע בְּדִמְעָהוְתִקְצֹר בְּרִנָּה -אַךְ כָּעֵת לְאִמָּא שְׁמַע:נוּמָה, נוּמָה נָא.לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה קַר,שׁוּעָל חוֹרֵק לוֹ שֵׁן.סוֹבֵב, סוֹבֵב עַל הַמִּשְׁמָר,אַבָּא אֵינוֹ יָשֵׁן.בַּיּוֹם עָבַד, בַּלַּיְלָה יִשְׁמֹר,שָׁם בַּגֹּרֶן יִשְׁמֹר הָאָב.הִנֵּה תִּגְדַּל, תִּהְיֶה גִּבּוֹר,תֵּצְאוּ לַשְּׁמִירָה אָז יַחְדָּיו.שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב, אַל תִּירָא,כָּל הַמּוֹשָׁב עֵר.אִמָּא גַּם כֵּן בַּשְּׁמִירָה,תָּגֵן עַל בְּנָהּ אַבְנֵר. בּוֹעֶרֶת הַגֹּרֶן בְּתֵל יוֹסֵף,וְגַם מִבֵּית אַלְפָא עוֹלֶה עָשָׁן...אַךְ אַתָּה לִבְכּוֹת אַל תּוֹסֵף,נוּמָה, שְׁכַב וִישַׁן.לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה אֵשׁתֹּאכַל חָצִיר וָקַשׁ,אָסוּר, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁמָחָר נַתְחִיל מֵחָדָשׁ.מָחָר צָרִיךְ לִירוֹת הַמַּסָּד,בַּיִת לִבְנוֹ יִבְנֶה הָאָב.הִנֵּה תִּגְדַּל, תָּרִים הַיָּד,תֵּצְאוּ לַבִּנְיָן אָז יַחְדָּיו. |
|
השיר "שכב בני" נכתב על ידי עמנואל הרוּסִי (נובוגרבלסקי) בשנת 1929, לכבוד הולדת בנו, אבנר ומתאר את אהבתו של אב לבנו וחרדתו ביחס לעתיד, המהולה בתקווה לעתיד טוב יותר. הפזמון הותאם ללחן שכתב שנים קודם לכן המלחין רבי שלום חאריטאנאוו, בן חסידות חב"ד בניקולאייב (עיר גדולה באוקראינה השוכנת לשפת הים השחור), שכתב אותו כניגון (שיר ללא מילים שמטרתו להביא להתעלות רוחנית מתוך שירה משותפת ונפוץ בקהילות חסידיות). הרוסי, גם הוא בן העיר ניקולאייב, היה איש אשכולות ורב פעלים שנשפט לגלות בסיביר בשל חברותו במפלגה הציונית הסוציאליסטית ועלה לישראל בשנת 1924 כחלק מהסכם חילופי שבויים בין בריטניה לרוסיה – המנדט הבריטי שחרר אסירים רוסים שהוחזקו על ידי המנדט בישראל בתמורה לשחרור אסירים פוליטיים שהחזיקה רוסיה בסיביר. הכינוי לו זכה נובוגרלבסקי, "הרוסי", ניתן לו בתקופה בה שירת בגדוד העבודה, שם היה חבר קבוצה נוסף בשם עמנואל ומאז החלו לכנותו הרוסי (אוקראינה אז היתה עוד חלק מברית המועצות ולכן כונתה גם רוסיה). אבנר הרוסי, עליו נכתב השיר, מספר שהוא נולד במהלך מאורעות תרפ"ט (1929), בזמן שאביו השתתף בהגנה על העיר תל אביב ושהמילים לשיר משקפות את התקופה המפחידה שעברה על היישוב היהודי בישראל, שהיה אז מלא חרדה מפני עתידו. החל משנות השישים נפוץ גם המנהג לשיר את הפיוט "כי הנה כחומר ביד היוצר" מתפילת הערב של יום כיפור בנעימה זו. יתכן שהחיבור הראשוני שיצר הרוסי ללחנו של חאריטאנאוו, אשר שיווה לפזמון אימה ורעד לקראת הבאות, עמד בבסיס יצירתו של המנהג לחבר בין הלחן לבין תפילת יום כיפור. מקורו של המנהג הוא כנראה חזן צעיר באחת מקהילות חב"ד, אשר בעוברו לפני התיבה באחד מימי הכיפורים בשנות השישים, התאים בין הפיוט ללחן ומאז נפוץ המנהג גם בקרב זרמים שונים בציונות הדתית. כמו כן, מספר זמרים ישראלים מפורסמים הקליטו זה מכבר ביצוע שלהם לפיוט עם הלחן של חאריטאנאוו, ביניהם שולה חן, חווה אלברשטיין, נתן גושן ועוד. |
| כותר |
שכב בני |
|---|---|
| בביצוע |
הנדל, נחמה |
| מתוך |
הודי חמודי |
| חברת התקליטים |
תל אביב : הליקון |
| תאריך היצירה |
2002 |
| השותפים ביצירה |
חריטונוב, שלום 1886-1934 (מלחין) הנדל, נחמה 1936-1998 (מבצע, מעבד מוזיקלי) הרוסי, עמנואל 1903-1979 (מחבר) |
| סוגה |
Songs, Hebrew Lullabies |
| שפה |
heb |
| משך |
00:01:39 |
| הערות |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו. |
| מספר מדף |
CD/04025 |
| מספר מערכת |
990036520110205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר "שכב בני" נכתב על ידי עמנואל הרוּסִי (נובוגרבלסקי) בשנת 1929, לכבוד הולדת בנו, אבנר ומתאר את אהבתו של אב לבנו וחרדתו ביחס לעתיד, המהולה בתקווה לעתיד טוב יותר. הפזמון הותאם ללחן שכתב שנים קודם לכן המלחין רבי שלום חאריטאנאוו, בן חסידות חב"ד בניקולאייב (עיר גדולה באוקראינה השוכנת לשפת הים השחור), שכתב אותו כניגון (שיר ללא מילים שמטרתו להביא להתעלות רוחנית מתוך שירה משותפת ונפוץ בקהילות חסידיות).
הרוסי, גם הוא בן העיר ניקולאייב, היה איש אשכולות ורב פעלים שנשפט לגלות בסיביר בשל חברותו במפלגה הציונית הסוציאליסטית ועלה לישראל בשנת 1924 כחלק מהסכם חילופי שבויים בין בריטניה לרוסיה – המנדט הבריטי שחרר אסירים רוסים שהוחזקו על ידי המנדט בישראל בתמורה לשחרור אסירים פוליטיים שהחזיקה רוסיה בסיביר. הכינוי לו זכה נובוגרלבסקי, "הרוסי", ניתן לו בתקופה בה שירת בגדוד העבודה, שם היה חבר קבוצה נוסף בשם עמנואל ומאז החלו לכנותו הרוסי (אוקראינה אז היתה עוד חלק מברית המועצות ולכן כונתה גם רוסיה). אבנר הרוסי, עליו נכתב השיר, מספר שהוא נולד במהלך מאורעות תרפ"ט (1929), בזמן שאביו השתתף בהגנה על העיר תל אביב ושהמילים לשיר משקפות את התקופה המפחידה שעברה על היישוב היהודי בישראל, שהיה אז מלא חרדה מפני עתידו.
החל משנות השישים נפוץ גם המנהג לשיר את הפיוט "כי הנה כחומר ביד היוצר" מתפילת הערב של יום כיפור בנעימה זו. יתכן שהחיבור הראשוני שיצר הרוסי ללחנו של חאריטאנאוו, אשר שיווה לפזמון אימה ורעד לקראת הבאות, עמד בבסיס יצירתו של המנהג לחבר בין הלחן לבין תפילת יום כיפור. מקורו של המנהג הוא כנראה חזן צעיר באחת מקהילות חב"ד, אשר בעוברו לפני התיבה באחד מימי הכיפורים בשנות השישים, התאים בין הפיוט ללחן ומאז נפוץ המנהג גם בקרב זרמים שונים בציונות הדתית. כמו כן, מספר זמרים ישראלים מפורסמים הקליטו זה מכבר ביצוע שלהם לפיוט עם הלחן של חאריטאנאוו, ביניהם שולה חן, חווה אלברשטיין, נתן גושן ועוד.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
שכב בני
שיין, ניורה
שכב בני
להקת פיקוד הצפון
שכב בני
לביא, אריק
שכב בני
לביא, אריק
שכב בני
דקלון
שכב בני
אופיר, רונית
שכב בני
לביא, אריק
שכב בני
סתוי יאיר
שכב בני
שפינדל, יוסף
שכב בני
שיין, ניורה
שיר ערש
רוט, לסלו; סנדנר, עירית; תזמורת ההקלטות של רשות השידור
שיר ערש
סנדנר, עירית
שיר ערש
כהן, שמעון; תזמורת ההקלטות של רשות השידור
שיר ערש
לביא, אריק
שכב בני
עופרים, אסתר
שכב בני
שיין, נאורה
שכב בני
חבורת שוהם
שכב בני
זמרשת, משתתפי האירוע
שכב בני
הגבעטרון (להקה)
שכב בני
לביא, אריק
שכב בני
סנדנר, עירית
